איזו "עבודה" בעיניים

יש בהיסטוריה עוולות ואיוולת ואפילו ציניות חובקת עולם. הפוליטיקה אינה סטטית, וכמובן שפוליטיקאים באים והולכים כי זו דרכו של עולם. אחד הפרדוקסים ההיסטוריים היותר מבחילים ומכוערים שיש, הוא הפרדוקס שקרוי מפלגת העבודה. ראשי תנועת העבודה ומייסדיה ודאי מתהפכים בקברם כאשר הם רואים מה מעולל לתנועתם ומפעלם המפואר מנהיגה הנוכחי, הלא הוא אהוד ברק, יו"ר המפלגה ושר הביטחון, יחד עם חבורה של שרים וח"כים אשר יצביעו על חוק גזילת הקרקעות מן העם היהודי והעברתן לקומץ אינטרסנטים מבית המדרש של הקפיטליסטים "החזירים" שמעבר לכביש.

ראו נא איזה צחוק הגורל מזמן לנו: אותו אהוד ברק, אשר לפני זמן מה דיבר על אותו "קפיטליזם חזירי" בנימה של בוז, הוא אשר יורה, כמו בצבא, להצביע בעד, וכל חברי הסיעה המצומקת, להוציא את "המורדים", כולם יצביעו, כי הרי "פקודה" יש למלא. כך נוהג סוציאל-דמוקרט אמיתי וכך נוהגים, יותר נכון נוהרים, ה"עדרים" אחריו.

ותזכרו את הטיעונים הבאים שיישמעו בכל הרי יהודה וירושלים, מקצה מהדורת החדשות של ערוץ 2 ועד להריסות ערוץ 10: "לטובת המדינה", האתגרים העומדים בפנינו שהשתיקה יפה להם", אירן וחיזבאללה והשד יודע מה עוד. בנאום נלהב ובנוי לתלפיות על-פי פרוגראמה מדויקת לטמטום הציבור והעבודה בעיניים, ינסה לשכנע אתכם מר ברק מדוע היה נחוץ למכור את אדמות המדינה למטרות פוליטיות.

גם חבריו שיצביעו עימו, למשל השר לענייני ועניי הערבים, פרופסור אבישי ברוורמן, פרופסור לכלכלה וסוציאל-דמוקרט מושבע, גם הוא יסביר לכם, במונחים כלכליים שאינם כתובים בשום ספר כלכלה, איך מסתדר "הקפיטליזם החזירי" עם הסוציאל דמוקרטיה. זו נוסחה כלכלית שעבורה, ללא כל צל של ספק, ניתן יהיה לקבל פרס נובל. ודאי שגם שר הביטחון, מר וילנאי, נצר לאב שהיה גדול המומחים לקרקעות ארץ ישראל, הגיאוגרפיה שלה, וציוני נלהב, ניתן לפרש תורת אבות בצורה יותר עכשווית. אם יקרה נס וסגן שר הביטחון לא יוכל לצאת מלשכתו הנעולה, או שאנשי משמר הכנסת לא יצליחו לפרוץ את דלת לשכתו, אולי לא יצביע. דרך אגב, עד היום לא ידעתי שמשמר הכנסת מתמחה גם בפריצת מנעולים. הם לבטח מתאמנים בחברת "פורצי מנעולים בע"מ. איזו בושה!

מעניין יהיה לראות איך הח"כ דניאל בן סימון יצביע. נוכל להבין אם הוא בא למפלגת העבודה כדי להנחיל פוליטיקה אחרת או שמא גם הוא, בראש כפוף, בניגוד לאידיאולוגיה שלו, יצביע לפי פקודת הרמטכ"ל, סליחה, היו"ר של מפלגת העבודה.

ומה עם השר שמחון? הרי הוא המייצג של המגזר המושבים, הכפרים, איש אדמה בעצמו, לפחות לפי הצהרתו, האם הוא יוכל להרים את ידו או ללחוץ על מסך הנגיעה במשבץ בעד? לא יכול להיות!!! יכול להיות בריבוע.

לו הייתי השר לשירותי רווחה, בוזי הרצוג, כלומר של החלכאים, הנדכאים, החד-הוריות, הפנסיונרים הכורעים תחת החיים הקשים, ניצולי השואה וכדומה - הייתי מנסה להגיע לקומבינה או בשפת הפוליטיקאים, הסכם קואליציוני חדש: הפרטת הקרקעות בתנאי שכל הכסף יופנה לאלה אשר חייהם לא חייכו אליהם מזמן. נראה אותו, עו"ד ממולח, מצליח להעביר את הקומבינה הזו ל"טובת הציבור". אל תשלו את עצמכם יקיריי, כי בוזי לא יעשה זאת - משמע: הקרקעות יימכרו ואתם לא תראו אפילו לירה או שקל.

מן המעט שאני מבין, האלקטורט של מפלגת העבודה, ברובו המכריע, מתנגד למהלך מכירת נכסי המדינה. המגזר הקיבוצי, החקלאי, מעמד הביניים, כל אלה אינם מוכנים להתפשט מכל העקרונות שלהם, גם אם מדובר ב"טובת המדינה" כהגדרתם של פוליטיקאים רבים (אגב, ללא שום קשר, או בעצם כן, הביטוי הוא פשיסטי למהדרין). מצביעי העבודה, כך יש להעריך, רוצים שנציגיהם יפעלו לטובת האזרחים, הציבור כולו. גם אם יכעסו כמה מראשי מפלגת העבודה (לא איכפת לי כלל) מגיעה מחמאה גדולה לשלי יחימוביץ' על פעילותה המבורכת. מסתבר שלא רק גנרלים יכולים להיות מוצלחים.

יש לקוות שנציגי המפלגות האחרות שהתנגדו, וגם להם מגיעה מחמאה, ימשיכו לעשות זאת למרות האיומים. תקוות גדולות אין לי.