|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התמודדות החקלאות עם שינויי האקלים
|
על החקלאים להכיר בשינויים שעובר האקלים ולהיערך להמשך קיום החקלאות בתנאים החדשים
|
המשרד להגנת הסביבה ערך כנס "שינויי אקלים בישראל – הערכת מצב". מדובר בכנס השלישי בנושא זה, כאשר ברור שהנושא הופך להיות מאוד משמעותי לקראת שנת 2010, בה יוחלט אם ישראל נשארת כמדינה מתפתחת או עוברת להגדרה של מדינה מפותחת (קופנהגן), כאשר לכל הגדרה יש את ההשלכות שלה, אך ההשלכות בכל הקשור למדיניות מקיימת הן משמעותיות במיוחד. מחקרים כלכליים שנערכו מגלים שהאפשרות שמדינת ישראל תמשיך להתנהל לפי גישת "עסקים כרגיל" היא הרת אסון מבחינה כלכלית וחברתית. על כל פנים, אם יש מסקנה ברורה מהכנס היא שצפויה ירידה בכמות המשקעים, ירידה באיכות המים, עלייה בטמפרטורות, עלייה בהתאדות והתעצמות השונות האקלימית (תנודות אקלימיות חריפות יותר). כמעט כל אחד מהדוברים בכנס הגדיר את החקלאות כענף הרגיש ביותר לשינויי האקלים.
ללא שום קשר לתוכנית שמשרד החקלאות שוקד עליה בימים אלו, החקלאי חייב להבין שתנאי המשחק עומדים להשתנות, וככל הנראה באופן מהותי. למשל, ברור שירידה של כמות המשקעים במרום גולן ל-750 מ"מ בממוצע לשנה, בנוסף לעלייה בטמפ' הממוצעת והתארכות זמני השרבים הצפויים ועוצמתם, אמורים לשנות את האופי החקלאי באזור צפון רמת הגולן – או לפחות לשנות את התחשיב הכלכלי.
חשוב להפנים: מאגרי המים של מדינת ישראל מצויים בשפל חסר תקדים, הלחץ על מקורות המים עולה תדיר ולפיכך היכולת להפנות מים שפירים לחקלאות תקטן משמעותית, וגם אם היא לא תקטן, קרוב לודאי שגם עם הסכם המים, מחירי המים בטווח הארוך יעלו. אסור לחקלאים לחיות באשליה שברגע שמתקני ההתפלה יהיו מוכנים הבעיות יסתיימו. אחת ההשלכות של הצטרפותנו למדינות המפותחות (הצפויה עפ"י השר ארדן) היא מדיניות אנרגיה מקיימת, לפיכך, מחיר המים שמתקני ההתפלה יפיקו יצטרך לכמת בתוכו את הנזק הסביבתי כתוצאה מההתפלה, וגם החקלאי, בסופו של דבר, לא יוכל להתחמק מהעלויות הללו.
לפיכך, נדרשים מהלכים שונים ברבדים שונים. מחד, ברור שמשרד החקלאות חייב לייצר תוכנית שתאפשר את המשך החקלאות תחת האילוץ של הכנסה בכבוד מהמשק החקלאי; מאידך אין ספק שגם החקלאים צריכים לעשות חשבון נפש אמיתי.
אין ספק ששינויי האקלים תופסים את מדינת ישראל לא מוכנה בהיבטים רבים, אך להבנתי ההיבט המרכזי ביותר הוא ההיבט החקלאי. כל היערכות אמיתית לשינויי אקלים דורשת תכנון ארוך טווח. במצב הקיים, בו הלחץ על משאבי הטבע גובר, נדרשת אחיזה מקיימת בקרקעות הלאום. במצב הקיים, בו לחקלאי אין חוזה לחכירה לדורות, אין לו אפשרות אמיתית לייצר תכנון ארוך טווח, וכאמור, תכנון ארוך טווח הוא תנאי הכרחי למדיניות מקיימת.
נראה שהפער בין מה שנדרש לעשות לבין מה שניתן לעשות במצב הקיים הוא אדיר. הצעד הראשון שמדינת ישראל צריכה לעשות כדי להתכונן לשינויי האקלים הוא מתן אופק לחקלאים בכדי שאלו יוכלו לייצר את רשת הביטחון בעבור המדינה. רשת הביטחון החקלאית באה לידי ביטוי לא רק מבחינה נופית, ביטחונית וכלכלית (ישירה) אלא גם מבחינה אקולוגית - חלחול מי גשמים, קליטת דו תחמוצת הפחמן, השפעה חיובית על קו המדבר של מדינת ישראל ועוד.
הייתי רוצה לסכם במילותיו של פרופ' שכטר, מי שעומד בראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה של אוניברסיטת חיפה: החקלאים בישראל גמישים לאין ערוך ביחס לשאר החקלאים בעולם, לפיכך יש להם יכולת לייצר התאמה ביעילות גבוהות ובזמן מהיר, אך, כפי שפרופ' שכטר אומר, דחיית ההשקעות ודחיית קבלת ההחלטות הן הרות אסון, והתשלום הכלכלי-חברתי שייגבה כתוצאה מהזנחה זו, בעיקר נוכח שינויי האקלים, הוא בלתי נתפש. לעומת זאת, השקעות נכונות יאפשרו למדינת ישראל ליהנות מהערכים המוספים שענף החקלאות מייצר, שוב, בתנאי שיאפשרו לו לעשות את ההתאמות המתאימות.
|
|
הכותב הוא כלכלן באגף כלכלה ופיתוח עסקי תנועת המושבים
|
|
| תאריך:
|
18/09/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/09/2009
|
|
יוחאי עתריה
|
|
התמודדות החקלאות עם שינויי האקלים
|
|
|
פרשת דוח גולדסטון, המאשים את ישראל בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות, היא הוכחה לאוזלת היד של משרד החוץ והעומד בראשו. ועדת גולדסטון לא החלה את עבודתה בתקופת ממשלת נתניהו, ולכאורה הממשלה הנוכחית אינה אחראית ישירות לתוצאות העגומות. יחד עם זאת, למעלה מחצי שנה הממשלה הנוכחית מכהנת ושר החוץ שלה, יחד עם כל אנשי משרדו, אמורים היו לדעת היטב מה תהיינה התוצאות של ועדת החקירה של גולדסטון. ראוי היה גם להתכונן ליום הפרסום בצורה טובה. לצערנו הרב, מתברר שתרבות "כיבוי השריפות" נטועה היטב גם במשרד החוץ. שר החוץ נמצא מחוץ לתמונה האמיתית של הדיפלומטיה משום החרם שהטילו עליו בארה"ב ובאירופה, וודאי במדינות ערב.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר הגישה אירן "חבילת הצעות למשא-ומתן כולל וקונסטרוקטיבי" לנציגי מדינות ה- P5+1: ארצות הברית, רוסיה, בריטניה, צרפת, סין וגרמניה. ההצעה האירנית באה בתגובה לבקשות מצד מדינות ה-P5+1 לנהל שיחות בסוגיית הגרעין, ואולם, היה חסר בה מרכיב מפתח: התייחסות כלשהי לתוכנית הגרעין של אירן. תחת זאת, כללה ההצעה קשת רחבה של אתגרים אזוריים וגלובאליים, אשר על-פי אחד הפרשנים מהמפרץ, מחזקים בפועל חשדות לפיהם לא זו בלבד שאירן שואפת לעליונות אזורית, אלא שיש לה יד ברבות מבעיות האזור. יחד עם זאת, שש המעצמות, בעידודו של חוויאר סולנה מהאיחוד האירופי, הסכימו לפתוח במגעים עם אירן על הבסיס הזה, וסולנה אף מיהר לקבוע תאריך: ה-1 באוקטובר 2009. בעוד שבאופן רשמי הפגישה אמורה להתקיים בין סולנה לסעיד ג'לילי, הדיווחים מלמדים כי ישתתפו בה גם נציגים מכל אחת ממדינות ה- P5+1, כאשר וויליאם ברנס ייצג את ארצות הברית.
|
|
|
|
|
אין יום שאינך לומד על התבונות המעוקמות והמקוממות של החכמים ושל הטיפשים המנהלים את המוסדות השונים. הנה לפני שבועיים פתחו במסע נגד המתבוללים האבודים, ומיד - אחרי שני מאמרי ביקורת - נבהלו. מה שמעניין הוא הקונטקסט החוזר עלינו.
|
|
|
|
|
אולי אנחנו בדרך הנכונה - אם אנחנו לא מנצחים במלחמות, לפחות התחלנו לזכות בפרסים: בזכות המלחמות, בזכות הטראומה.
|
|
|
|
|
ראש השנה שבפתח הוא זמן מצוין להיזכר ביתרונות הבריאותיים של פרי גן העדן האסור - התפוח. סגולותיו הבריאותיות והמרפאות של התפוח הידועות עוד מימים ימימה, הנחו את תעשיות הקוסמטיקה והבריאות המודרניות לנתב את יתרונותיו העצומים למגוון רחב של שימושים יומיומיים בשגרת חיינו בתחומי הבריאות, הרפואה והקוסמטיקה.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
