|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הדה-הומניזציה לציבור הערבי, שנעשית בפרסום האמור וברבים-רבים אחרים המאפיינים את העיתונות הישראלית בכלל ואת העיתונות הישראלית ברוסית בפרט - קיצונית היא ומסוכנת, ולא מתמודדים איתה כלל ● סולל נגד טרסטמן
|
|
גזענות במסיכה של אמנות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר זיכה בית משפט השלום בתל אביב כתב ועורך בעיתון "וסטי", אשר הואשמו בהסתה לגזענות [ראה ידיעה משמאל - משורר שהשווה ערביות לארנבות זוכה מהסתה]. ייאמר מראש - הפרסום היה גזעני, גם בעיני בית המשפט. השאלה שנדונה - האם הפרסום עולה עד כדי הסתה לגזענות, אשר מהווה עבירה פלילית.
עורך "וסטי" טען כי אין להאשימו, שכן מדובר בשירה, לדבריו "שירה גדולה", אשר יש בה מרכיבים של עמדה פוליטית. מאחר שמדובר בשירה, אין הוא יכול לערוך או להתערב בניסוח הדברים. אין לי הכשרה אקדמית בביקורת ספרות ושירה, ובכל זאת אתיימר ואומר: פושקין זה לא. אתם, כמובן מוזמנים לשפוט בעצמכם:
"כמות של ערבים ישראלים כבר עברה מיליון איש
וממשיכה לגדול בקצב מחריד.
הם בכל מקום, שחור בעיניים!
ואל תעלבו, אחי היהודים,
אבל הם מקיימים את מצוות פרו ורבו הרבה יותר טוב מאיתנו.
מה כאן: ליקוי ירח, נשימת המוות, קול פורענויות?
שפנה, ארנבה, וחתולה אפילו הן לא משתוות
בתשוקתן וחשק המיני
לחרמנים שלנו, "בני דודים".
(זהו התרגום של הנאשמים לשיר, מרוסית. ייאמר לזכותה של פרקליטות המדינה כי התרגום שלה היה הרבה יותר אמנותי - אבל, זהו כאמור תרגום ה"משורר").
כאמור, עורך "וסטי" טוען שמדובר ב"שירה גדולה". ה"משורר" עצמו, גרשון טרסטמן, טוען כי לא מדובר כלל בגזענות. כדבריו: "אם למישהו נראה כי יש בטקסט הזה הסתה לגזענות... - אני יכול לחשוד כי אותו אדם אינו מבין דבר בשירה ובמטאפורות שמשמשות אותה".
אני דווקא יכולה לחשוד שטרסטמן הוא סתם גזען נקלה, שעושה שימוש במה שהוא מכנה שירה כדי להעביר מסרים בזויים, אשר לו לא היו משולבים בטקסט בעל חרוזים, ודאי לא היו מפורסמים. אפילו לא ב"וסטי".
אבל עם כל הסלידה, השאלה אם צריך להרשיע בפלילים אנשים המפרסמים דברי גזענות היא מורכבת. ההגנה על חופש הביטוי, גם על חופש הביטוי המכוער, היא חשובה לעצם קיומה של חברה דמוקרטית ופתוחה. לו הפרסום לא היה קשור בקשר ישיר ללגיטימציה הציבורית הרחבה שניתנת לביטויים אלה - הדיון כלל לא היה עולה על הפרק. אך הדה-הומניזציה לציבור הערבי, שנעשית בפרסום האמור וברבים-רבים אחרים המאפיינים את העיתונות הישראלית בכלל ואת העיתונות הישראלית ברוסית בפרט - קיצונית היא ומסוכנת, ולא מתמודדים איתה כלל.
הסעיף שאוסר על הסתה לגזענות מנוסח באופן שמקשה מאוד על השימוש בו. הוא מצריך מודעות להשפעה שיש לפרסום על אחרים, ולכך שהפרסום יביאם לידי פעולה גזענית. בהיעדר חזקה, הקובעת שכל פרסום גזעני ייחשב כהסתה לגזענות אלא אם יוכיח הנאשם אחרת - כמעט בלתי אפשרי להוכיח הסתה. בכל מקרה, מערכת המשפט לא תוכל להתמודד עם הבעיה האמיתית, הרחבה, שאותה ראינו במלוא כיעורה במהלך מערכת הבחירות האחרונה ובתוצאותיה. מתפקידנו למצוא את הדרכים האמיתיות להתמודדות עם הגזענות המכה בחברה הישראלית. וצריך לומר כי בינתיים - לא הצלחנו.
אם נחזור לרגע בכל זאת לזירה המשפטית, הרי שחוק איסור הוצאת לשון הרע אוסר על ביזוי אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. כיום האפשרות להגיש תביעה אזרחית, שמאפשרת קבלת 50,000 שקל ללא הוכחת נזק, אינה מוחלת על סעיף זה. צריך לתקן את החוק, באופן שארגון זכויות אדם יוכל להגיש תביעה אזרחית בגין כל פרסום גזעני. כך גם ניתן יהיה להביא לכך שיהיו פחות פרסומים גזעניים, או לפחות למצוא מקור מימון לארגונים הפועלים למען דו-קיום.
|
|
הכותבת היא עורכת-דין, פעילה בתחומי צדק חברתי, חברת הנהלת מרצ.
|
|
| תאריך:
|
02/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
02/10/2009
|
|
יפעת סולל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ע.ג2
|
2/10/09 14:03
|
|
|
|
2
|
|
אפרי
|
2/10/09 14:40
|
|
|
|
3
|
|
היום בבתי הספר,
|
2/10/09 19:40
|
|
|
|
4
|
|
הרצליה
|
2/10/09 20:29
|
|
|
|
5
|
|
גיזמו בון
|
2/10/09 21:28
|
|
|
|
6
|
|
מורה נבוכים
|
2/10/09 22:27
|
|
|
|
7
|
|
מרק_טווין
|
3/10/09 00:51
|
|
|
|
8
|
|
dudi1111111111
|
3/10/09 15:21
|
|
|
|
9
|
|
שרון ר.
|
3/10/09 15:26
|
|
|
עוד לא יבשה הדיו על כתב הפלסתר של גולדסטון, וראש הממשלה, שר הביטחון וגורמים אחרים בהנהגה כבר מפזרים הצהרות שבכוונתם להקים ועדת חקירה לבדיקת החשדות שבדוח. שרים ויועצים שהביעו (או לא) תמיכה בשיתוף פעולה כזה, אינם מחמיצים אף הזדמנות לציין בתקשורת שלא שעו להמלצתם זו וכעת הנזק קשה לתיקון.
|
|
|
|
|
כחייל, מצנע, השריון קרא לך לדגל, והתנדבת. כקצין שירות הקבע קרא לך, והתנדבת שוב. במלחמת ששת הימים, כקמב"צ בגדוד שריון, סגן בן 22, לחמת, נפצעת שלוש פעמים - אך המשך הלחימה קרא לך לדגל. על כך הוענק לך אות המופת. במלחמת יום כיפור, כמג"ד שריון ב"חווה הסינית", נפצעת שוב, והמשכת שוב בלחימה. על כך הוענק לך צל"ש הרמטכ"ל. במלחמת לבנון הראשונה, ראש מטה החזית הסורית, תא"ל צעיר. הטבח בסברה ובשתילה קרא לך לדגל - העזת למתוח ביקורת פומבית על שר הביטחון שרון. אנחנו, צנחני מילואים בגזרה המערבית בלבנון, הענקנו לך צל"ש על אומץ אזרחי נדיר (ואני התחלתי לעקוב אחריך). ראש הממשלה מנחם בגין חשב, כנראה, כמונו, ומנע את הדחתך מצה"ל.
|
|
|
|
|
ביום שלישי האחרון, בתאריך 29.9 נעצר כוכב מרקורי, ובתאריך 30.9 החל בהילוך הקדמי. מבנה הכוכבים במהלך השבוע הקרוב מביא לראייה פנימית חדה במיוחד, אם כי זו אינה מבטיחה תמיד את היכולת לממש את הרעיונות הנפלאים. כוכב מרקורי הוא השליח המהיר, העוזר ליזום ולהמריץ את העניינים. השינוי בכיוון של המרקורי מקל על התקשורת הבינאישית, אבל בהמשך, השילובים שלו עם האורנוס, בתאריך 4.10, ואחר כך עם הסאטורן, יעוררו מתחים חזקים שעלולים להביא למשבר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יהודים רבים עוסקים בבניית סוכה לחג ואפילו יושבים בה במהלכו, אפילו אם הם מאלה שבאופן כללי עדיין אינם מקפידים על קיום מצוות בחיי היומיום, מעניין מדוע. המקור לחג הזה הוא במצוות התורה (ויקרא כ"ג): [מב] בַּסֻּכּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכּת: יש כללים הלכתיים לבניית סוכה; הכלל הראשון אותו קובעת המשנה הראשונה במסכת סוכה הוא: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. כלומר, בין רצפת הסוכה לתקרתה צריך להיות פחות מעשרים אמה, שזה אומר כעשרה מטר. ומה הטעם להגבלה זו? הגמרא מביאה דעות שונות, ומהן: רבא אמר מהכא, בַּסֻּכּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה, אדם עושה דירתו דירת עראי; למעלה מעשרים אמה, אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע.
|
|
|
|
|
