|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הקידמה מחזקת את השאיפות ומרדימה את הרגשות. המפגש המשפחתי מצטמצם מאוד, החוויה המשפחתית מתפוגגת ומה נשאר? בדידות צורמת
|
|
הטלוויזיה מחליפה אחדות משפחתית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אמי ראתה את אושרה והצלחתה בבית מבריק ובארוחות עשירות וטעימות. עד שקלטה שנושאי השיחה בסביבתה התחלפו, שחברותיה מדברות על עבודתן בחוץ, היה מאוחר מדי.
לא כל הנשים מצליחות לזרום במעגל העבודה בחוץ ורבות עוסקות בביתן - בניקיון הבית, בבישול ובחינוך, ומאושרות בחלקן. אך יש שחשוב להן למצוא עבודה או עיסוק כלשהו בחוץ, כי לשבת בבית זה משעמם. כי להתעסק רק בעבודות הבית ובבקשות הילדים והבעל זה מיושן ומדכא. כי כולן עובדות בחוץ והן פורחות. וכמו שאמרה לי מישהי: "אישה צריכה לצאת החוצה לעבודה ולא להירקב בין קירות ביתה בעבודות בית משעממות. לניקיון אפשר לדאוג לעוזרת בית קבועה ובילדים יכולה מטפלת לעזור בגידולם, חוץ מזה שיש מעונות עד שעה מאוחרת ולא קשה לעבוד היום בחוץ". עניין של אופנה יותר מאשר של בחירה.
בארצות הברית חוזרים לאט לאט לדרך חיים קודמת. האימהות שבות הביתה לגדל ילדים ולבשל. הקריירה כבר לא כזאת "אין". בצרפת מעודדים נשים להישאר בביתן עד מלאת לילד שלוש שנים. שאז הוא נכנס ל"בית ספר", מה שמקביל לגן אצלנו. אישה הנשארת בביתה עם הילד מקבלת סכום גבוה מאוד – סכום המקביל למשכורת ממוצעת במשק. כך החיים פשוטים יותר. כל אחת תגדל את ילדיה שלה בלא צורך לעשות מן קומונה שבה כל אחת עוזרת לאחרת – מטפלת, עוזרת, מזכירה - כדי שתוכל לצאת החוצה מה"כלא". אבל זה קצת מאולץ ודורש שכנוע.
כי כבר איבדנו את הטבעיות. את הרגש המוביל לטפל בקרובים לנו. בבני משפחה הצריכים לנו. כולם מעדיפים לטפל באחר.
הורים זקנים מטופלים על-ידי מטפלים זרים, כי לילדים אין זמן ואין סבלנות. הילדים מצידם מטפלים באנשים זרים להם על-ידי הוראה, ניהול חשבונות, טיפול בעניינים משפטיים, סיוד הבתים של האחר וכדומה. כמובן שהכל תמורת תשלום. הכסף עובר מיד ליד עד לרמת ההכנסה הנמוכה. זוהי בעצם הקידמה, או מה שנקרא "התמקצעות".
כל אחד עוסק במה שהוא מתמחה, או במה שהוא בעצם מסוגל על-פי כישוריו והשכלתו... זה יכול להיות רפואה הדורשת הכשרה גבוהה, זה גם יכול להיות ניקוי בתים שלא דורש כלל הכשרה. אם היוצאת לעבודה משאירה את ילדיה לטיפול אצל אישה זרה שתחבק, תרגיע, תאכיל ותלביש – מה שנקרא מטפלת, את ניקוי הבית תשאיר לעוד אישה אחרת – עוזרת הבית, שלעתים מחליטה גם איפה להניח את הכד החדש שהתקבל במתנה. כך כולם "יוצאים" לעבודה. כולם עסוקים בחוץ. כך מאבדים את הקשר לקרובים אלינו. מאבדים את הטבעיות.
ובבית - את "מדורת השבט", או את האח בארצות הקרות, סביבם התקבצו בני המשפחה לשיחה, לשהייה משותפת כשהם יושבים פנים מול פנים, החליפה הטלוויזיה. אך מול הטלוויזיה אין מביטים כמעט זה בזה, אלא עיני כולם נשואות לאור המנצנץ מהמסך. אין יושבים זה מול זה, אלא במעגל ובמבטים לעבר הטלוויזיה, אבל עדיין ביחד. או לחילופין - כל אחד מול מסך מחשב, מול פייסבוק פרטי וחברים זרים וירטואליים. מציצים ומחפשים איפה יש חיים באמת.
כך המפגש המשפחתי מצטמצם מאוד. כך מתפוגגת החוויה המשפחתית כמעט לגמרי. קוראים לזה קידמה וזה כנראה מתבקש במירוץ קדימה, במסגרת החיים האורבניים. אבל אין ספק שהטבעיות – ועוד מעט נתהה: "מה זה בכלל טבעיות?" – נעלמת ואיתה גם הרגישות והרגשות. ומכאן עד לתחושת בדידות חזקה מאוד, הדרך קצרה.
כי אם איננו מחזקים קשרים רגשיים לקרובים לנו – הורים, ילדים, בני זוג ומשפחה בכלל, הנפש נעשית עקרה ומאבדת את הכושר להיות שמחה. כי השמחה באה ממקום של חיבה ורגש, לא ממקום של הצלחה.
|
| תאריך:
|
07/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
07/10/2009
|
|
צפורה בראבי
|
|
בזכותו של בית הכנסת הגדול בבודפשט הפך באחרונה הרובע היהודי לאתר-תיירות פופולרי ורשמי, בחסות השלטונות המקומיים, ורבים מאלפי התיירים הנוהרים אליו, מדי יום, בטיולים מאורגנים, אינם נמנים בהכרח עם בני דת משה.
|
|
|
|
|
בחירתו של ח"כ יריב לוין מהליכוד לוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה גרמה לסערה דומה לזו שקמה אחרי בחירתו של אורי אריאל מהאיחוד הלאומי לוועדה למינוי שופטים, אם גם קטנה יותר במימדיה. הפרשן המשפטי הנצחי של רשת ב' משה נגבי אף העיר בשידור לעבר הח"כ שזה עתה נבחר לוועדה "למה מי אתה", כלומר בסך הכול אחד מתוך חמישה חברי הוועדה. ההערה הגסה באה בעקבות הצהרתו של לוין כי הוא מתכוון לפעול לפיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה כשהכוונה היא להפריד בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לזה של ראש התביעה.
|
|
|
|
|
את דן מרגלית אני פוגשת כמעט מדי שבוע באולפני ערוץ 10, בתוכנית "מועצת החכמים". לפני כחודש קרס תוך כדי אימון בחדר כושר, איבד את ההכרה וחדל לנשום. "לשבריר רגע הרגשתי עונג גדול, מין תחושה נעימה בכל הגוף, עד שנפלתי", סיפר מרגלית (71) ביום שישי בפרלמנט המקדים ל"מועצת החכמים". הוא הונשם והובהל לבית החולים שם הותקן לו קוצב לב. אל האולפן הגיע יום לאחר ששוחרר מבית החולים, כי יותר משמרגלית חולה לב, הוא חולה אקטואליה. גם את הראיון הזה, למרות סקרנותי, לא ביקשתי כדי לשמוע עוד על תחושת רגע המוות או חוויית העולם הבא, אלא כדי לדבר על התפכחות שכל כולה בהוויות העולם הזה.
|
|
|
|
|
חוק האזרחות הנדון בפני בית המשפט העליון אסור לו שייכלל במסגרת זכאות לשפיטה בידי בית המשפט העליון של מדינת ישראל. ברי הוא כי ביטולו של החוק ופתיחת שערי ישראל בפני כל פלשתיני, בעל משפחה וכזה שאינו, תמוטט את אושיות המדינה היהודית בארץ ישראל.
|
|
|
|
|
יובל אופיר 20, עומר גולדמן 20, וסהר ורדי 19 - סרבן אחד ושתי סרבניות. שלושתם בגיל גיוס לשירות צבאי, אבל החליטו שלא להתגייס. הם נמצאים כעת בדרום אפריקה (מיותר לציין מי מימן את נסיעתם לשם) וממצים את כישוריהם כדי להשמיץ את מדינתם ולגרום לה נזק בעיצומה של מערכה מקיפה וקשה, שבה נתונה המדינה כנגד גל התקפות הזדון של קואליציית רדיקלים ושונאי יהודים פתולוגיים שנסובה על עצם הלגיטימיות של המדינה כמדינת היהודים.
|
|
|
|
|
