חוק האזרחות הנדון בפני בית המשפט העליון אסור לו שייכלל במסגרת זכאות לשפיטה בידי בית המשפט העליון של מדינת ישראל. ברי הוא כי ביטולו של החוק ופתיחת שערי ישראל בפני כל פלשתיני, בעל משפחה וכזה שאינו, תמוטט את אושיות המדינה היהודית בארץ ישראל.
מכיוון שאושיות קיומנו עומדות על כף המאזניים, אין זה ראוי ויש לאסור על בית המשפט העליון לעסוק בסוגייה זו באשר חברי הפאנל שם אינם נבחרי ציבור ואל להם לעסוק בסוגייה אשר הינה ציבורית עד שורשיה. נבחרי הציבור, המשמשים כנציגי הציבור בינינו, הם הסוברנים היחידים הרשאים לעסוק בכך. על בית המשפט לכן, להעביר עתירה כזו לדיוני וחקיקת הכנסת.
שוב אנו עומדים בפני כישלונותיו של
אהרן ברק (זה הבדימוס) אשר הבנתו את הדמוקרטיה המתגוננת אינה ברמה סבירה, ורבות מפועלו היה לשם האדרת שמו ומעמדו, גם אם על חשבון כלל הציבור וקיומו. התזה המופרכת כי "הכל שפיט", אשר זכתה לגינוי מהדהד בארץ ובמרב המדינות החופשיות בתבל, מקעקעת כל בסיס להגיון צרוף ויש לגנותה נחרצות.
דעה מוזרה מסתחררת במקומותינו הגורסת, כי באם מדינה מונעת כניסת אויביה המבקשים לכלותה מעבר לגבולותיה הרי שהיא אינה מדינה דמוקרטית. די לשמוע את
זהבה גלאון, זו אשר הבחירות האחרונות (כמעט) פטרונו מעונשה, המאשימה את המתגונן למען קיומו, כאנטי-דמוקרט ואילו את התוקפן, מחרחר המלחמה, בעל 'אידאולוגיית השלבים' לחיסולה של מדינת ישראל, זה הוא התוקפן הערבי-פלשתיני, כדמוקרטי להלל.
מדוע אין נשללת אזרחותם של האנרכיסטים נגד הגדר ופעולותיהם השבועיות האלימות? מדוע זה אין נעצרים, נשפטים ונכלאים "אינטלקטואלים", עיתונאים ופוליטיקאים ישראלים הקוראים בריש גלי לחיסול, הרג והשמד של מתיישבי איו"ש? מדוע אנו פועלים בנוסח איפה ואיפה, מדוע "תנועת כך" של הרב כהנא הוצאה אל מחוץ לחוק בעוד שהשמאל המיליטנטי, הפשיסטי ממשיך לחגוג, להתל ולתעתע בדמוקרטיה הישראלית באין מפריע. מדוע לא יישפטו אלו, ייענשו ותישלל אזרחותם?!
ולאותם אשר יצביעו על מתיישבי איו"ש באותו ההקשר, הרי שנציין כי רובם המוחלט הינו שומר חוק וסדר ברמות שתושבי השפלה חייבים לקחת מהם דוגמא. בנוסף, אלו מהמתיישבים הפורעים חוק (למרות שחייבים אנו לעצרם ולהענישם), עושים זאת מאהבת ישראל והיהדות ומדאגה אמיתית לקיומה, ואילו האנרכיסטים, חברי השמאל הקיצוני-הפשיסטי, עושים זאת משנאת ישראל והיהדות. ועל כך נאמר: "יחי ההבדל הקטן".
מדוע שוטם-ישראל המדופלם, שייח' ראאד סלאח (שייח' של מה? שייח' של מי?), יכול להטיף ארסו כנגד מדינת ישאל וקיומה באין מפריע? האם איבדנו את יצר הקיום הנמצא בכל יצור חי בתבל, למעט היהודים? יש להוציא את "הפלג האיסלאמי הצפוני" כולו מחוץ לחוק, לשלול את אזרחות פעיליו המרכזיים ולגרשם חוצה לגבולות המדינה. ובמידה שחברי "הפלג" ייצאו כנגד החלטה זו, ובכן כאן תהיה ההוכחה הניצחת כי פעלנו כשורה ועלינו למנוע זממם.
פעולותיו של השמאל הישראלי הקיצוני-הפשיסטי מהוות איום אסטרטגי על קיומה של מדינת ישראל. מחבר מאמר זה מתריע כבר מזה שנתיים, בעשרות מאמרי דעה ובנוסף בספרו
"משנאי החינם בינינו", על אודות סכנה זו. השנאה האנטישמית העכשווית, השוטפת את העולם במסווה שנאת ישראל, כולל דוח גולדשטיין (גולדסטון בג'יבריש), שולהבה במדה רבה על-ידי שליחי השמאל הקיצוני הישראלי כדוגמת "שלום עכשיו", בצל"ם, "זוכרות", "נשים בשחור", "שוברים שתיקה", "מוסווה", "עדאללה", ועוד רבים אחרים. הללו חצו זה מזמן את הגבול הדק שבין חופש הבעת הדעה הלגיטימית לבין בגידה במדינתם. מעשיהם, הם שמעידים בהם.
ארגונים אלו פועלים בעזרת ולמען שלמונים ודמי לא יחרץ השופעים עבורם בנדיבות ממדינות האיחוד האירופי וארה"ב. בכך, הינם מהווים "סוכנים זרים" המושתלים בתוככי ישראל על-מנת לקעקע את לגיטימיות קיומה.
אם עדיין היה ניתן לעצרם בעבר הקרוב על-ידי חסימת מקורותיהם הכספיים, הרי כיום, הגולם כבר תפח לממדים מפלצתיים. אין מנוס כיום מלבחון את פעולותיהם תחת זכוכית מגדלת משפטית ומוסרית ולפעול להוצאת המסוכנים ביותר מהם אל מחוץ לחוק.
הפעולות האנטי ישראליות של השמאל הישראלי הרדיקלי-פשיסטי נעוצות בתזה הפוסט-יהודית, פוסט-ציונית ופסט-לאומית הגורסת כי העם היהודי אינו לאום מזה כאלפיים שנים וזו הצדקתם לאחוז באידאולוגיות אוניברסליות של שלום ואחווה עולמית, אשר גם העובדות המוצקות להיפוכן של תזות אלו אינן מצליחות לבלבל את הנוהים אחריהן.
מפאת שהעם היהודי, לגישתם, אינו לאום (אך הפלשתינים, לגישתם, הינם לאום למהדרין), הרי פנייתם לפריצים מארצות הים לבוא ולהתנכל למדינת ישראל אינה נתפשת בעיניהם כבגידה. פעולותיהם אינן נתפסות כבגידה באחיהם היהודים באשר אינם רואים ביהודים כאחיהם. הם הלא רואים את כלל תושבי היקום כאחיהם ומתעלמים מעובדות היסטוריות ועכשוויות כי "אחיהם לכאורה" ברחבי העולם עדיין רואים בהם יהודים לכל דבר, אשר לטעמם - אנו אלו הנקלים, הראויים לבוז ולשמצה, יהודונים הראויים למשיסה ולהשמדה (כן, גם כיום).
גם העובדה כי מעל מחציתו של עולמנו אינו נאור, אינו אוניברסלי ואינו ליברלי, אינן משכנעות יפי נפשינו כי משהו לקוי בתזה בה הינם מחזיקים. הם בשלהם. עובדי ניו-אייג', סיינטולוגיה, בודהיזם, יהודים משיחיים ועוד שאר ירקות בואשים. אלו אשר זכו בכינוי "מתייוונים" ביושר. אלו הם המקבילה ההיסטורית לעובדי כוכבים ומזלות, לאותם המכרכרים במחולות סביב לעגל הזהב.
האיסלאמיסטים בני דת ישמעל האיסלאמית השוכנים בינינו רואים את המראות, שומעים את הקולות ומסיקים מסקנותיהם. לגישתם, אם בארזים היהודים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר הפלשתינים. ומכאן, יציאתם של ערבים ישראלים להשחית אושיות המדינה הופכת ללגיטימית בעידודה של כת הזויי "היהודים" בינינו.
הערבים הישראלים האיסלאמיסטים המיליטנטים אינם פועלים כנגד מדינתם ישראל באשר לגישתם, ישראל אינה מדינתם. הם אינם ציונים באשר לגישתם הציונים הם שגזלו את אדמתם. הם אינם יהודים באשר הינם מוסלמים וזכותם כמובן להיות שכאלו.
ומכאן - מדוע זה כה נתמהה כאשר האיסלאמיסט ראאד סלאח משלהב המוני "הפלג האיסלאמי הצפוני" לצאת כנגד מדינת ישראל, הוא וחסידיו עושים את חובתם הלאומית והדתית שלהם. אנו היהודים, מדינת ישראל, אנו איננו עושים את חובתנו לעצרם ולסלקם מנגד עינינו, מחיינו. שחרורו של הזד הזה ממעצר אינו אשמתו של בית המשפט אלא האחריות לכך מוטלת על הכנסת החוטאת לתפקידה כשליח ציבור.
ולמרות הנאמר לעיל, עלינו להיות מודעים לכך כי חלקם של ערביי ישראל אכן רואים את מדינת ישראל כמדינתם ומעוניינים להשתלב במרקם החיים בה כפי שהוא. עלינו לקבלם בינינו כשווים. מאידך-גיסא, עלינו לפעול בנחרצות חסרת פשרות על-מנת לבודד מביניהם את המתנכלים לקיומנו, להוציאם מחוץ למסגרת חוקינו, להענישם ולגרשם.
עלינו לגזור גזרה שווה באשר לכל המבקשים להכריתנו. יהיו אלו ישראלים, ילידי הארץ אשר נולדו, התחנכו וקנו השכלתם בישראל, כמו גם ערבים, תושבי ישראל אשר גם הם ילידי הארץ, גם הם התחנכו וקנו השכלתם בישראל. אלו גם אלו יוצאים הלכה ולמעשה כנגד מדינת ישראל וזכות קיומה כמדינת הלאום היהודי ומכאן מדינת ישראל אינה אמורה להיחשב כמדינתם ויש לשפטם לחומרה על כך עד כדי ביטול אזרחותם וגירושם חוצה לגבולות ישראל.
