|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת פנאן-מכבי מביאה את הקבוצה המוכרת לנו לסוף דרכה. כאשר הניצחון הוא חזות הכל, התוצאה היא מעשים שלא ייעשו. אם שמעון מזרחי וחבריו יילכו לדרכם, מכבי תהיה קבוצה הרבה יותר אנושית
|
|
המשחק נגמר... [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
לא בטוח שהייתי מהמר על כך בווינר, אבל אני מוכן לקחת את הסיכון ולומר: מכבי תל אביב כדורסל בצורה המוכרת לנו, מגיעה בימים אלו לסוף דרכה. פרשת פנאן, ההופכת להיות יותר ויותר פרשת מכבי, עלולה/עשויה לגרור את הקבוצה לתהומות שאינם מוכרים לה מזה עשרות שנים. זה כמובן לא התחיל עם התאבדותו של מוני פנאן. זהו תהליך ארוך של התנכרות שמקורה בחישובים עסקיים קרים - לגיטימיים בהחלט, אך צורמים כאשר מדובר במי שמתיימרת להיות "הקבוצה של המדינה". כאשר מכבי הייתה הקבוצה של ברודי וברקוביץ' וארואסטי עם חיזוק של כמה זרים, היה קל מאוד להזדהות איתה. אך מאז שמכבי היא לא יותר מאשר תחנת רכבת של שחקנים זרים עם כמה ישראלים לקישוט, אני פשוט לא מוצא בה שום עניין. וכי מה ההבדל מבחינתי בינה לבין, נניח, פנאתינייקוס? לזה יש לצרף את ההתנהגות השחצנית של מכבי כקבוצה ועוד יותר של שמעון מזרחי כיחיד. המבט העגמומי תמיד, כיפוף האמת לפי הצרכים, מתן פרשנות לפי הפוזיציה, ההתנהגות האישית הדוחה לה הייתי עד ראייה - כל אלו, כאשר הם מתנקזים לאדם אחד שהוא הפרצוף היציב ביותר בקבוצה, גורמים לסלידה גם מן הארגון שבראשו הוא עומד. שלא לדבר על פיני גרשון, הגזען המאוס שקיבל במכבי כתרים של מינימום המלך המשיח, רק משום שהוא מסוגל להביא את מה שהפך להיות הערך המכביסטי היחיד - לא העליון אלא היחיד: ניצחון בכל משחק ובכל מחיר. |
|
| לפי מה שמצטייר, התנהלה במכבי מערכת כספית ענפה מתחת לשולחן. שחקנים קיבלו משכורות מפנאן בתפקידו כמנהל, והחזירו לו את אותו כסף בתפקידו כמנהל השקעות, וקיבלו ממנו מעטפות של מזומנים כרווחים שמקורם עלום | |
|
|
|
כל אלו, כאמור, מתהווים במכבי מזה שנים. מה שהופך את פרשת פנאן לקו פרשת המים, הוא העובדה שיותר מדי לכלוך יוצא החוצה בבת אחת. לפי החשדות - ונדגיש: חשדות, אבל אנחנו מדברים בזמן אמת לפי מה שידוע כעת - לפנאן היו עסקים מסועפים גם עם שחקנים בקבוצות יריבות ואולי אפילו עם שופטים. לא צריך להסביר את החומרה של קשרים מהסוג השני, ואילו עידו אשד היטיב להסביר אתמול (א') בידיעות אחרונות את המשמעות של הקשרים מהסוג הראשון: "מספיק ששחקן עלה לג'אמפ מול מכבי וראה בזווית העין את מוני ז"ל מסתכל עליו, כשהוא יודע שהוא מחזיק את הכסף שלו. עשירית השנייה הזו של מחשבה לא טהורה מלכלכת את כל המשחק ומוציאה ממנו את עקרון התחרות הנקייה שעליו הוא מבוסס". לפי מה שמצטייר, התנהלה במכבי מערכת כספית ענפה מתחת לשולחן. שחקנים קיבלו משכורות מפנאן בתפקידו כמנהל, והחזירו לו את אותו כסף בתפקידו כמנהל השקעות, וקיבלו ממנו מעטפות של מזומנים כרווחים שמקורם עלום. זה נעשה לאורך שנים, עם עשרות עובדים בקבוצה ובהיקפים של מיליונים רבים. ו שמעון מזרחי וחבריו, הנמצאים בכל אימון ומפקחים על כל פיפס, רוצים שנאמין להם שהם לא ידעו על כך דבר וחצי דבר. אז ככה: או שהם שקרנים, או שהם טיפשים. מה שבטוח, שטוב הם לא יוכלו לצאת מזה. אם הם רק טיפשים, זה אומר שבמכבי יכלו להתנהל מעשים שלא ייעשו - כולל עבירות אתיות ועבירות תקנוניות ועבירות מס ומי יודע מה עוד - מבלי שאיש יבחין בכך. ואם הם שקרנים - מוטב לא לחשוב מה זה אומר על הצורה בה התנהלה הקבוצה ועל האופן בו אולי השיגה חלק מתאריה.
|
|
| ספורט הוא בידור. נכון, הוא עסק והוא חייב להתנהל ככזה, אבל הוא עסק של בידור. זה לא עניין של להיות או לחדול, זה ודאי לא עניין של חיים ומוות | |
|
|
|
כאשר מעמיקים יותר, מסתבר שהריקבון שורשי יותר. אחד מסיפורי שרלוק הולמס עוסק בצעיר שהואשם ברצח, והולמס - שהאמין בחפותו - לא הצליח למצוא לכך ראיות. בעוד החשוד נתון במעצר, גילה פקד לסטרייד את טביעת אצבעו המוכתמת בדם על קיר ביתו של הנרצח. הולמס הסכים עם לסטרייד שזוהי ראיה מכרעת, אך לאחר מכן אמר לד"ר ווטסון: אני יודע שהטביעה הזו לא הייתה פה אתמול כאשר בדקתי את הקיר. הולמס הגיע למסקנה, כי מישהו תופר תיק לאותו צעיר ביש מזל. היה זה ה"נרצח" כביכול, אשר יצר בדברי חלקלקות קשר עם החשוד, הביא אותו שיטביע את אצבעו בתוך חומר פריך כלשהו, ועל-מנת להבטיח את ההרשעה - יצר את הטביעה המוכתמת בדם. "הוא לא ידע היכן לעצור" - הסביר הולמס, כאשר גילה שהרצח מעולם לא התבצע ומדובר בעלילה.
למכבי היה ונותר יתרון אדיר על פני כל מתחרותיה בליגה הישראלית. אם מדי פעם היא מאבדת תואר זה או אחר, הרי שזה בזכות התעלות מיוחדת של היריבה וערב חלש במיוחד שלה. מכבי לא הייתה צריכה בשנים האחרונות את עזרת השופטים או קנייה (עם מרכאות או בלי מרכאות) של שחקנים יריבים. אבל אם באמת היו לפנאן עסקים עם שחקנים יריבים ו/או עם שופטים, ואם הם נועדו גם להעניק למכבי יתרון בלתי הוגן - הרי שזה, להבדיל, כמו אותו מעליל בסיפורו של הולמס: הם רצו להיות בטוחים מדי ולא ידעו היכן לעצור.
ומדוע זהו ריקבון בסיסי? משום שתאוות הניצחון העבירה את מכבי על דעתה, וזה בלי שום קשר לשום חשדות ולשום אירוע טראגי. מן המפורסמות הוא, שהמועדון הצהוב לא מוכן לקבל אפילו הפסד בנקודה במשחק הכנה זניח, שלא לדבר על הפסדים במסגרות רשמיות. ומהתפיסה הזו, לא רחוקה הדרך לעשיית מעשים שלא ייעשו על-מנת להבטיח ניצחון בכל משחק.
הריקבון הזה הוא שמביא את מכבי הנוכחית אל סופה. ספורט הוא בידור. נכון, הוא עסק והוא חייב להתנהל ככזה, אבל הוא עסק של בידור. זה לא עניין של להיות או לחדול, זה ודאי לא עניין של חיים ומוות. כשם שהניצחון אינו יותר מאשר הישג ספורטיבי, גם ההפסד אינו יותר מאשר כישלון ספורטיבי. אם פרשת פנאן-מכבי תביא לכך שהמועדון יתנקה מהאנשים שאינם מבינים זאת, אם היא תביא לכך שבמקומם יבואו אנשים שיידעו לראות הכל בפרופורציה הנכונה, אם היא תביא לכך שאת מכבי ינהלו אנשים שיחשבו גם על הקשר שלה עם הקהל ועם הקהילה - זו תהיה מכבי אחרת. והאמת? זו תהיה מכבי הרבה יותר טובה; אולי לא מבחינה ספורטיבית, אבל לבטח מבחינה אנושית - וזה חשוב פי כמה.
|
|
| תאריך:
|
26/10/2009
|
|
|
עודכן:
|
26/10/2009
|
|
איתמר לוין
|
|
הגרפולוג דניאל מלניק, גיבור הרומן החדש של עדי אַבֶּלֶס - "פֶּצע" (עם עובד, 2009), אינו נער מתבגר, אלא גבר המשלים את העשור הרביעי בחייו. למרות זאת החליט - אחרי שאשתו איה נפרדת ממנו - "לנהוג לפי עקרונותיו, אפילו עם נשים", ומתוך נאמנות לעקרונותיו, התייצב בפינת רחוב דיזנגוף ושדרות בן-גוריון בתל אביב, איתר את הנאות מבין האלמוניות החולפות במקום, התייצב מולן ו"בחיוך רחב וכמעט בלי רעד בקול" אמר לכל אחת מהן: "את מוצאת חן בעיני ואני רוצה לשכב איתך". על המעשה הזה הספיק לחזור מספר פעמים, עד שאחת הנשים הרימה את קולה, כינתה אותו "סוטה", והזעיקה שוטר.
|
|
|
|
|
על הנייר מוכרת, אומנם, ישראל כמדינת חוק, אלא שלמעשה חוקיה פרוצים לכל עבר וגדושי לקונות. סאת העונשים על עבירות חמורות איננה מלאה. ידי השופטים, הנוהגים על-פי החקיקה, כבולות, בעוד העבריינים חוגגים.
|
|
|
|
|
בחודשים הקרובים צפוי לקום מוקד מידע אחוד לכלל מפעילות התחבורה הציבורית, שיספק מידע על זמני הנסיעות ומחיריהן לנוסעים. על כך דיווחנו כאן לראשונה בתחילת ספטמבר, אלא שהצעת חוק חדשה מבקשת להכניס כמה שינויים במוקד, שעשויים לעורר התנגדות מצד המפעילות, ובמקרה הגרוע אף לעכב את הקמתו.
|
|
|
|
|
אני, שמעולם לא שמעתי על ליגת וינר, הקשתי בגוגל "ליגת וינר" והסתבר לי שליגת העל שלנו בכדורסל קרויה על שמו של משחק המזל וינר. ולא שמשחק המזל הזה מת, הוא חי נושם ובועט, אבל כנראה שלמדנו מטדי קולק, אשר על שמו קראנו את האצטדיון במלחה בעודו בחיים.
|
|
|
|
|
האופן שבו טורח ריצ'רד גולדסטון להתראיין ולהתווכח עם נציגי ישראל רק מראה עד כמה הוא מודע לכך שהדוח שלו הוא פוליטי. זה לא חזיון רגיל, שמי שמוציא מתחת ידו דוח חקירה רציני מגיב כל העת בתקשורת נגד מקטרגיו. לאחר שהטיל ספק בעצמו, וטען שהדוח שלו בעצם לא יכול לעמוד בבית המשפט, הוא יצא נגד ליברמן באמצע השבוע והאשים את ישראל בשקרים: הדוח, לטענתו, לא פוגע בשלום, זה פשוט שישראל לא רוצה להיכנס לתהליך שלום.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
