למותר לציין שדוח גולדסטון אינו מיטיב עם ישראל, בלשון המעטה. גלגוליו הבאים של הדוח אל עבר מועצת הביטחון והעצרת הכללית אינם מבשרים טובות. ככל שהזמן יחלוף, ישראל תמצא את עצמה תחת עליהום הולך וגדל ובזירה הבינלאומית. היא תמצא את עצמה מבודדת כפי שמעולם לא הייתה. ממילא מעמדה של ישראל בעולם בכי רע גם ללא דוח גולדסטון, אז מדוע להוסיף חטא על פשע כאשר כן יש דרך לצאת מסבך זה עם פחות שריטות?
מוטב היה לישראל שדוח גולדסטון לא היה בא לעולם כלל. מבצע "עופרת יצוקה" היה מוצדק ביותר. ישראל הפעילה כוח רב, בלתי פרופורציונלי לזה של חמאס ואנשיו, מבחינת כל צד עושה שימוש במה שיש לו ובלבד לנצח. ההסתמכות על דיני מלחמה בתכנון מבצע צבאי ובמהלכו זו גוזמה שאין כדוגמתה. טוב שישראל הצליחה במבצע בעזה להעביר מסר ברור וחד לחמאס: פגיעה באזרחי ישראל חפים מפשע תביא כליה על עזה. התוצאות מוכיחות שההרתעה עדיין עובדת טוב.
עד כאן התחום הצבאי. מכאן לתרגום הניצחון הצבאי לניצחון מדיני, בלעדיו אין תוחלת ממשית. מה שהוקמה ועדת גולדסטון, החליטו מנהיגי ישראל להחרים אותה. עתה הם מלינים על תוצאותיה. הייתה זו טעות לא ליטול חלק בדיוניה ולהשאיר את הזירה לאויבי ישראל ומלעיזיה. עתה לא ניתן לבכות על חלב שנשפך. צריך לחשוב ולפעול למען מזעור הנזק שעלול להיגרם לישראל. במקום זאת, מנהיגי ישראל פועלים מתוך תחושות בטן, כרגיל, ומסרבים לקבל את ייעוצם של אלה המבינים שיש דרך פחות רעה להתמודד בזירה הבינלאומית ולהגן על אלה שנטלו חלק פעיל במלחמה בעזה. עלולה, חלילה, להיווצר סיטואציה שבה מדינאים או קצינים בכירים ייעצרו במדינות שונות או שמא יהפכו להיות "אסירי ציון" שאינם יכולים לצאת את גבולות הארץ. צריך למנוע זאת בכל דרך אפשרית. האחריות מוטלת על מנהיגי ישראל, שלצערנו, פועלים מתוך מניעים בלתי מובנים או אינטרסים אישיים צרים.
הקמת ועדת חקירה ישראלית תוציא את העוקץ ותמנע פגיעה במעמדה של ישראל ואזרחיה. מערכת המשפט הישראלית איננה עוכרת ישראל. היא מבינה היטב את המצב, לכן סביר שהיא לא תפגע בעצמה. ייתכנו מסקנות שאינן סימפטיות, אך בהחלט ניתן יהיה לחיות עימן היטב. אומר זאת היועץ המשפטי לממשלה, אומרים זאת משפטנים רבים, אומרים זאת מדינאים ראויים, אך כמה שרים וח"כים הרוצים להוכיח בכל מחיר שישראל עצמאית ואינה מוכנה לקבל תכתיבים. זו התנהגות ילדותית.
ראשי הממשלה בישראל, שרי הביטחון וקציני צה"ל אינם פושעי מלחמה ולא ביצעו פשעים נגד האנושות. אין להם ממה לפחד. גם אם היו מעשים בלתי כשרים שגרמו להרג מיותר, הדבר נעשה בשוליים ולא ככוונה תחילה. יתרה מזו: ישראל טוענת שכלל לא היו מקרים העלולים להתפרש כפשע מלחמה, לכן נשאלת השאלה, מדוע לא לחקור ובכך לשים קץ למצב הבלתי נסבל הזה?
נזכיר שלא היועץ המשפטי לממשלה ולא שרים דוגמת
דן מרידור, אינם אויבי ישראל. השר מרידור, בראיון לעיתון הארץ, הביע את דעתו בצורה מפורשת בעד ועדת בדיקה או כל שם שיימצא לנכון. גם ראש הממשלה, כנראה, איננו רחוק מדעה זו, אך שר הביטחון ויועציו הקרובים של מר נתניהו נושפים בעורפו. מנהיגות איננה רק דיבורים בעלמא אלא יכולת להחליט החלטות קשות, בלתי פופולריות, אך נכונות.
תחושת החדלות של מנהיגי ישראל מעיקה מאוד. ככל שיוחלט להקים ועדת חקירה או בדיקה מהר יותר, כך ייטב לישראל. האתגרים העומדים בפניה קשים לאין-שיעור, לכן יש "לנקות" את השולחן מדוח טורדני זה ולהתפנות לעיקר.
