ה-4 בנובמבר, הוא לא רק יום השנה להירצחו של
יצחק רבין ז"ל, אלא גם יום בחירתו של חתן פרס נובל לשלום, הנשיא
ברק אובמה. הררי מילים כבר נכתבו על הקמפיין המבריק של ברק אובמה. אובמה ייצר את הקמפיין היקר ביותר בהיסטוריה, ויחד איתו תחושה שמדובר בקמפיין שמגיע מהשטח, ושהוא נישא על מיליוני המתנדבים, ולא על מאות מיליוני הדולרים אשר הושקעו בכדי לייצר את אותה תנועת מתנדבים. מיד אחרי הקמפיין, כל דחליל שעבד במטה אובמה הפך לכוכב בינלאומי בעולם היועצים האסטרטגיים, והקמפיין שלו נותח ללא הרף. גם פוליטיקאים ישראלים נהנו להתבשם באותם שברי יועצים, וכביכול באותם כלים.
אך לא היה להם סיכוי אמיתי. אף אחד לא מלהיב כמו אובמה, לאף אחד אין סמליות כה גדולה בסיפור חייו, ובעיקר - לאף אחד לא היה אפילו פרומיל מהתקציב שלו בכדי לייצר קמפיין כה טוטלי.
אך אני סבור שהלקח המעניין שפוליטיקאים וגם אנשי עסקים יכולים ללמוד ממקרה אובמה, הוא דווקא מהעובדה שהקמפיין שלו לא נפסק - והפעם באמצעים זולים בהרבה וכאלה שגם בישראל ניתן לחקות. אובמה לא חדל לרגע להפעיל את אמצעי הניו-מדיה המתקדמים והזולים בכדי לשמור על קשר עם בוחריו, ולדבר עם האמריקנים, מעל ראשי העיתונות המסורתית. אובמה מעדכן מדי שבוע בנאום קבוע ביו-טיוב, יש לו מספר קבוצות מטופחות להפליא בפייסבוק, ועידכונים חכמים בטוויטר. הוא מפעילים אמצעים אלו בכל העקרונות הנכונים:
1.
עקביות. אובמה לא נעלם לאחר הבחירות אלא להפך, הוא רק חיזק את הנוכחות שלו ברשת, ומשתמש בכל הכלים שנותן לו הבית הלבן - מידע מעניין ורלוונטי, בכדי לשמור על העוקבים שלו מרותקים למחשב.
2.
מינון נכון. בשונה מכל מיני פוליטיקאים ישראלים שלאחר כל פגישה עם פעיל שטח או הודעה לעיתונות, מתפארים בה בפייסבוק, אובמה מעלה את הסוגיות החשובות בלבד, ונותן בהן תכנים איכותיים. הוא מחליט מה הם הדברים שבהם הוא צריך את דעת הקהל, ולא מעייף אותו בשטויות. כמעט 7 מיליון עוקבים יודעים שהם יקבלו עידכון פעם ביום או יומיים, ולא פעם בשעתיים, כמו שטועים לחשוב חלק מאנשי הניו-מדיה בישראל.
3.
זמינות. תשאל, תקבל תגובה. תציע, תקבל התייחסות. צוות אובמה נותן לכל אדם בעולם את היחס החם ביותר, ואת התחושה שהוא לא מבזבז דקות יקרות בכך שהוא פונה לנשיא.
הקמפיין של אובמה ממשיך ואפילו תופס תאוצה. אני לא מתרגש מהסקרים היורדים שלו - זה דבר טבעי לנשיא עם ציפיות כה גבוהות, שנמצא בדיוק ברבע הדרך. אני הרבה יותר מתרגש מהדרך שבה הוא משמר את מקור הכוח העיקרי שלו - התמיכה העממית, של הצעירים. כל מותג ישראלי צריך ללמוד מדרך זו ולהבין שקמפיין בניו-מדיה, כל קמפיין, הוא לא קמפיין פרסומי אשר נגמר בנקודת שיא אחת, אלא מערכת יחסים מתמשכת, אשר כמו בכל מערכת יחסים - צריך להשקיע בה הרבה בכדי שהיא תניב פירות.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
