קצת היה לי מוזר להאזין בימים האחרונים לפנייתו הרדיופונית של נשיא כינוס ישראל שדרות לחברה, אלוף (במיל.) עוזי דיין, לקהל הרחב לבוא ולהשתתף בכינוס שמתקיים השבוע.

לדידי, מאז שנחשף דיין כאופורטוניסט פוליטי שנדד בשנים האחרונות ממפלגה למפלגה על-מנת לזכות לממש את חלום חייו להיות חבר כנסת בכל מחיר, הוא פסול מלעסוק בענייני חברה באורח בלתי תלוי.

התחנה הפוליטית האחרונה של דיין הינה הליכוד, שהייתה בעיניו במרוצת השנים מפלגה מסואבת שפגעה בשכבות החלשות ושהייתה אמורה לייצג אותן.

דיין האמין שיעלה בידו, בדומה לשני קציני צבא בכירים אחרים שהופיעו בבחירות האחרונות ברשימת הליכוד לכנסת - רב אלוף (במיל.) משה יעלון ואלוף (במיל.) יוסי פלד - להיבחר לא רק לכנסת, אלא לזכות גם בכיסא סביב שולחן הממשלה ולהטביע בה את חותמו אבל נחל אכזבה צורבת.

לא אתפלא אם בבחירות הבאות ישבור דיין מחדש שמאלה וינחת במפלגת קדימה החסרה אנשים ברמתו. העובדה שמספרם של האישים במפלגה זו שהינם בעלי קופות שרצים, אינה מטרידה את מנוחתו של האיש, שהקדיש כמה שנים לא טובות למאבק בשחיתות הציבורית.

טיפ לעוזי

יש לי אפילו טיפ עבור דיין. כדאי לו לפנות לחברת הכנסת דליה איציק, ששימשה ראש מטה הבחירות של קדימה בבחירות האחרונות כאשר כיהנה עדיין למרבה הבושה גם כיושב-ראש הכנסת ולא הפנימה שתפקידה הממלכתי מחייב אותה אפילו למראית העין ולסבור האוזן.

איציק המושחתת תזכור אולי לדיין את העובדה העקומה שכינוס שדרות בהנחייתו של דיין בחר בה לפני כמה שנים כפוליטיקאית הישרה ביותר במדינה, ותאמץ אותו אל חיקה הפוליטי.

איצטלה מזויפת

בניגוד לרבים וטובים, לא עמדתי מעולם דום מול שם המשפחה דיין שסימל לגביהם שילוב של לוחם ללא חת ואיש אדמה שורשי. הסמל היה משה דיין.

לאורך השנים עקבתי מרחוק אחר התנהלותם המרתקת של משפחת דיין, שלא הפסיקו לככב בכלי התקשורת והעסיקו את החברה הישראלית לטוב ולרע.

לפני חמש שנים התוודעתי לראשונה אל בן המשפחה אלוף (במיל.) עוזי דיין, אחיינו של משה דיין, שכיהן בעבר כסגן הרמטכ"ל וכיושב-ראש המועצה הלאומית לביטחון והקים מאוחר יותר תנועה חברתית בשם "תפנית". היה זה בעת פגישה שקיימה נציגות של תנועת אומ"ץ עם צמרת "תפנית" במלון "סיטי טאואר" ברמת גן, שבו היו ממוקמים משרדיה, בדבר אפשרות לשיתוף פעולה בנושא המאבק בשחיתות הציבורית ובנושאים חברתיים שונים.

באותה פגישה נכחו כמה חברים משותפים, כמו דן מרגלית ועורך הדין אמנון זכרוני, והיו לי תקוות וציפיות לא מעטות שנצליח להרים פרויקטים משותפים. אבל כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. בהדרגה נכחתי בנשירה של פעילים מתנועת "תפנית" שהתאכזבו כנראה מהתנהלותו של דיין. גם אני רשמתי לפניי כמה תכונות אופי שלו שלא נראו לי. הוא התגלה לי כסכסכן, תחמן, ערמומי וחסר מעצורים שמתכסה באיצטלה של איש חינוך בעל ערכים.

מוליך שולל

למרות זאת נתתי לו קרדיט. לצערי הרב, לא הערכתי אז עד כמה הוא שפוט של עורך הדין אליעד שרגא וסוגד לו. וגם מוכן להתעלם מהתנהלותו התמוהה. מצד אחד, הוא לחש באוזני שפנייתו אל שרגא והתנועה לאיכות השלטון על-מנת להגיש עתירה נגד מינויו של שאול מופז הרמטכ"ל לשעבר כשר ביטחון, ללא תקופת צינון, לא נענתה מאחר ששרגא מועסק על-ידי משרד הביטחון; ומצד שני, שיבח אותו ללא הרף.

עד היום אני לא סולח לעצמי על שנעניתי לבקשתו של דיין לשתף את התנועה לאיכות השלטון בפרויקט משותף של משפט פומבי לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שנערך באוניברסיטת תל אביב.

התנועה לאיכות השלטון לא עמדה בהתחייבותה וניסתה להשתלט על המשפט ולהטות אותו לכיוון הרצוי לה (תזכורת: אולמרט היה בשעתו אורח כבוד של התנועה לאיכות השלטון בכנס למען טוהר המידות, והומלץ באוזני אולמרט, על-ידי חברו דן מרגלית, למנות את שרגא כשר לביטחון פנים).

בפעם השנייה הוליך אותי שולל דיין בעת ההפגנה הגדולה בכיכר רבין נגד כשלי מלחמת לבנון, כאשר בניגוד לסיכום - נענה לבקשת שרגא ומנע מיושב-ראש מועצת אומ"ץ, עורך הדין פרופ' מיכאל קורינלדי, לשאת דברים בכיכר.

חוזר לסורו

כדאי אולי לציין, בלי סוגריים, ששרגא התמחה כעורך דין במשרדו של קורינלדי, שהיה מהוגי רעיון הקמת התנועה לאיכות השלטון ואחר-כך דחק אותו ממנה.

הנהלת אומ"ץ, שדנה בשעתו בכשלים שהיו לתנועה במגעיה עם דיין ואנשיו, החליטה לנתק איתו מגע. דיין לא ויתר וביקש להיפגש עם חברי המזכירות כדי להתנצל ולנסות לפתוח דף חדש. הפגישה לא העלתה דבר. דיין חזר לסורו וחזר להתבטל בפניו של יושב-ראש התנועה לאיכות השלטון, כפי שהוא ממשיך בכנס הנוכחי בשדרות שבו הוא ממשיך להחרים את אומ"ץ. גם עליבותו הפוליטית של דיין לא חדלה ועוד נכונו לו עלילות בתחום זה.

אומ"ץ החליטה להקים שלוחה חברתית עצמאית בראשותה של חברת הכנסת לשעבר אראלה גולן. השלוחה זוקפת לזכותה שורה של פעולות מעשיות בתחומי הבריאות, איכות החיים והסביבה ותיקון עוולות חברתיות, שישתקפו בתערוכה מיוחדת של אומ"ץ בחצי תריסר שנות פעילותה המסועפת בתחום זה. התערוכה תיפתח בסוף שבוע זה בגלריה עמליה ארבל בתל אביב. לא טרחנו להזמין את עוזי דיין כאחד מאורחינו.

חיובי מעוזי...

דבר אחד חיובי יצא לי בכל זאת מהמגעים עם עוזי דיין: רעיון שהעלה בשעתו, להקים מרכז לחקר השחיתות במדינה ולא הבשיל אחרי שהוא הרים ידיים, קורם עור וגידים ביוזמתה הפעילה של אומ"ץ ובשיתוף עם גופים נוספים.

דבר אחד לא מוטל בספק: לעוזי דיין לא יהיה מקום במועצה הציבורית שתלווה את פעילות המרכז. אני מעדיף בלעדיו.