בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
להגביל תרומות בבחירות ללשכת עורכי הדין
|
גם אם אין דין פלילי האוסר על המתמודדים לראשות הלשכה תרומות בהיקפים גדולים, הרי קבלת תרומות בהיקפים אלו היא בבחינת "כשר אבל מסריח" ● הגיע הזמן שהלשכה תחשק את חבריה בכללים המגבילים קבלת תרומות
|
|
|
|
|
אף אחד אינו טיפש או תמים על-מנת לחשוב ש"תרומה" בסך מאות אלפי שקלים ניתנה סתם כך בשל הזדהות רעיונית בלבד. מי שנותן תרומה בסדר גודל כזה סביר להניח שהוא מתייחס אליה כהשקעה ומצפה לתמורה, והשאלה מה הייתה התמורה שהובטחה ומה התמורה שניתנה בפועל. כאן ראויים עורכי הדין לקבל הסברים ואני מקווה שיינתנו. | |
|
|
|
|
כרבים אחרים, גם אני קראתי את הממצאים של תחקיר "כלכליסט" הנוגע לראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון. אולי זה נוגד את התקינות הפוליטית אבל אודה על האמת: שנתי כעורך דין אינה נודדת במיוחד מכך שחברה בבעלותו התפרנסה בדרך זו או אחרת מפרסום שירותי מין - כל עוד העיסוק בכך לא היה משום עבירה על החוק.
הממצא בתחקיר שטרד את מנוחתי, ואשר לא הוכחש עדיין לצערי, הוא העובדה כי מסע הבחירות מומן על-ידי תרומות עתק של חבריו לסיעה של ראש הלשכה. במיוחד הפתיע אותי הפרסום שראש הלשכה הקודם השתתף במימון מסע הבחירות של היו"ר הנוכחי בסכומים של מאות אלפי שקלים.
"כידוע, תרומות למימון בחירות ולמפלגות אינן חידוש ובשל הסכנה הכרוכה בתרומות גבוהות מצד אילי הון ובעלי אמצעים נוצקו כללים מחמירים וכך נכתב באתר מבקר המדינה:
"תרומה כספית למפלגה היא ביטוי להשתתפות התורם בהליך הדמוקרטי. באמצעות התרומה, כמו באמצעים אחרים (הצבעה בבחירות, התנדבות ועוד), התורם מקדם את המפלגה המייצגת את עמדותיו. ואולם, תרומות בסכומים גדולים עלולות ליצור קשר בין הון לשלטון. שכן יש חשש שיינתנו בבחינת "שלח לחמך על פני המים", מתוך תקווה לקבל תמורה בעתיד, וייצרו אצל נבחרי הציבור שקיבלו אותן הרגשת מחויבות כלפי התורמים, שתשפיע על שיקול דעתם בהגיעם לשלטון."
מכוח חשש זה הוגבלה תרומת אדם פרטי למפלגה לסך 1,900 ש"ח בשנת בחירות [ב-2006] מה שנכון וראוי בהליך הפוליטי כוחו יפה שבעתיים בבחירות בתוך איגוד מקצועי. לשכת עורכי הדין אינה גוף פילנתרופי, או גוף שמטרותיו פילנתרופיות, על-אף שיש לה תפקיד חברתי. אף אחד אינו טיפש או תמים על-מנת לחשוב ש"תרומה" בסך מאות אלפי שקלים ניתנה סתם כך בשל הזדהות רעיונית בלבד. מי שנותן תרומה בסדר גודל כזה סביר להניח שהוא מתייחס אליה כהשקעה ומצפה לתמורה. והשאלה מה הייתה התמורה שהובטחה ומה התמורה שניתנה בפועל. כאן ראויים עורכי הדין לקבל הסברים ואני מקווה שיינתנו.
העובדה שבדיני הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין אין הגבלות על גובה התרומות ואין כל חובה לחשוף את זהות התורמים אינה מהווה צידוק לכל דבר שנעשה. נבחרי הלשכה הם "עובדי ציבור" כהגדרת מונח זה בחוק העונשין. למרות היעדר כללים מסדירים עדיין ניתן עקרונית לבחון את מעשיהם בראי המשפט הפלילי.
איני מסיק מסקנות ביחס לפרסומים האחרונים, שכן העובדות במלואן אינן מונחות בפניי וטרם הובהרו. אך הטענה לפיה בהיעדר כללים מסדירים, כפי שהדבר קיים בחוק מימון מפלגות, מתאפשר חופש פעולה מלא בתחום מימון הבחירות בלשכה אינה מקובלת עלי, ולעניות דעתי אינה נכונה. אם מועמד קיבל לדוגמה כספים על-מנת להבטיח לתורם טובת הנאה, לאחר היבחרו, לא מן הנמנע שמדובר גם במעשה אסור על-פי החוק.
יש לקוות שהפרסומים האחרונים יטלטלו כהלכה את לשכת עורכי הדין. הלשכה היא גוף הפועל מכוח החוק [ואני מקווה מאד כי תהפוך בעתיד לארגון וולונטרי] ועליה לשמש דוגמה להתנהלות תקינה. אני קורא למועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לגשת ללא דיחוי לניסוח והתקנת כללים מחמירים בכל הנוגע לקבלת תרומות לבחירות למוסדות הלשכה וגילוי רשימת התורמים. זו לא צריכה להיות מלאכה קשה במיוחד. הכללים קיימים ורק צריך להתאימם. אני מקווה שכל נבחרי הלשכה יאמצו פנייה זו בדחיפות וייגשו למלאכה.
|
תאריך:
|
25/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
26/11/2009
|
|
עו"ד משה גולדבלט
|
להגביל תרומות בבחירות ללשכת עורכי הדין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מתעב יורם שפטל
|
27/11/09 16:47
|
|
2
|
|
מסייע לשרותי מין
|
27/11/09 20:13
|
|
3
|
|
תחת מסריעך
|
28/11/09 18:51
|
|
4
|
|
אחד העם
|
29/11/09 17:17
|
|
למי שלתומו חשב כי כישלונה של הוועדה לבחירת יועץ משפטי חדש לממשלה נובע מנושאי מהות, שיחשוב שוב. לגבי דידה של החונטה המשפטית, אין המדובר בבחירת האדם המקצועי המתאים ביותר למשרה הרמה והחשובה הזו, המדובר הוא בבחירת האדם המתאים ביותר לאג'נדת בית המשפט העליון.
|
|
|
בשנים האחרונות, ובייחוד לאחר הלכת ביה"מ העליון בעניין פוליטי (ע"א 8569/06), היו שפירשו שעידן הפרשנות התכליתית הגיע לקיצו, וכעת נוטה המטוטלת שוב לכיוון הפרשנות המילולית, ולו במחיר פגיעה בתכלית החוק ובעקרון גביית מס אמת. לדעתנו קביעה זו אינה משקפת את המצב המשפטי לאשורו, כפי שהוא עולה מן הפסיקה האחרונה.
|
|
|
רונן הרגיש כאילו ננעצה סכין בלב שלו. הכל נהיה שחור מפנים. זה מה שהוא הרגיש אחרי שהמשקיע האמריקני, שסייע לו רק לפני שנה, דרש את פיטוריו מהסטארט אפ שהקים. לאנדרו היו טענות על טלפונים ניידים שלא לצורך, נסיעות מיותרות לחו"ל, תשלומים לספקים שלא לפי נוהל מסודר, קבלת שירותים מבני משפחה וכיוצא בזה. אנדרו ציין שכל זה קורה כשהחברה לא מצליחה לעמוד ביעדים שהוצגו לו ביום ההשקעה.
|
|
|
מומחה מטעם בית המשפט בודק את הנכס בו מדובר, כידו הארוכה של בית המשפט, ורואה ליקוי כלשהו בדירה - נניח, מעברי רטיבות ועובש מחדר האמבטיה אל חדר שינה הצמוד לו. הוא מתעלם מקיומו של הליקוי. כשמפנים את תשומת לבו לכך, הוא טוען להגנתו כי הליקוי לא מופיע בכתבי הטענות. מי אמור להחליט האם במקרה כזה מדובר בהרחבת חזית אם לאו? השופט - או המומחה? והיה והתשובה הנכונה היא השופט, כיצד יחליט כאשר המומחה מסנן את המידע המועבר אליו ולא כולל את קיומו של הליקוי בחוות דעתו? מה אומר על כך בית המשפט?
|
|
|
ביום הזיכרון לדוד בן-גוריון, שנפטר לפני 36 שנים, נזכרתי בתקופה הקצרה שבה הייתי ה"בּוֹס" שלו בדיר הכּבָשׂים של קינוץ שׂדה-בוקר, במשך כחודש ימים - ממש בתחילת שנת 1955.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|