|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כמעט שישה עשורים לאחר שסיימנו את לימודינו היסודיים, התכנסנו, תלמידי בית הספר המיתולוגי "לדוגמא" בתל אביב, למפגש נוסטלגי
|
|
תמונת המחזור שלי ושל בני כיתתי (ראה בגדול מטה)
|
|
|
|
|
במרוצת שנות קיומו הארוכות נחשב בית-הספר היסודי-ממלכתי "לדוגמא", שממול לגן העצמאות התל אביבי, למוסד החינוכי מספר אחת בעיר. בין כתליו התחנכו מטובי הבנים והבנות, שברבות הימים הטביעו היטב את חותמם על עיצובם של החיים במדינה. מאז סיומו של המחזור שלנו בבית הספר כבר חלפו קרוב לשישה עשורים. ארבע מבנות הכיתה שלנו גמרו אומר שזהו הרגע המתאים לכנס מחדש מפגש נוסטלגי בינינו, בטרם ניקרא לישיבה של מעלה. ביוזמתה הברוכה של אחת מהן, לשעבר שרה צימט והיום פרופסור שרה בן דוד, קרם הרעיון עור וגידים. וכך, בסוף השבוע, התכנסנו בספרייה של בית הספר, שהחליף בינתיים את שמו לבית הספר א.ד. גורדון, ושהיה מסונף בשעתו לסמינר המורים לוינסקי, בבניינו המקורי ברחוב בן-יהודה שבצפון העיר. בין עשרות דיוקנאותיהם של התלמידים, שעיטרו בשחור-לבן את תמונת המחזור שלנו, היה גם אחד, שמעתה ואילך ישמש לכולנו מופת ודוגמה לאורך השנים שעוד נותרו לנו: דיוקנה של מי שהייתה בעבר עדה ליבשיץ והיום ידועה יותר כפרופסור עדה יונת, האישה המופלאה והצנועה שהנחילה למדינה כולה את פרס נובל, ולנו את הכבוד הגדול שתמונותינו זכו להתנוסס, שחור על גבי לבן, לצד תמונתה. |
|
סיפור-הצלחה לא-מבוטל הוא של בן הכיתה, חיים ברנזון, שהפך במרוצת הזמן למשפטן-מומחה ראשון במעלה לדיני עבודה. בכך הוא הלך בעקבות אביו המנוח, השופט העליון לשעבר, צבי ברנזון, שהניח את היסודות המשפטיים ליחסי-עבודה ראויים שבין עובדים למעבידיהם.
דמות אחרת שהוכיחה את עצמה היא מי שהייתה אסנת איטלסון, לימים ד"ר וקסלר, גיניקולוגית, רופאת ח"ן ראשית בצה"ל ומומחית להפריה. ד"ר וקסלר התפרסמה גם כרעייתו של מי שהיה יו"ר ועידת הנשיאים בארה"ב ונשיאו העולמי של ארגון "בני ברית", ד"ר ויליאם וקסלר המנוח.
הכלכלן צבי לובצקי הוא עוד דמות מכיתתנו, שקנתה את עולמה. לובצקי נמנה עם היזמים הראשונים בתחום הפיננסי והוא האיש הקים את חברת "אי.בי.אי" - הקבוצה הגדולה והאמינה ביותר בבורסה מבין הברוקרים הפרטיים. כוכבו של לובצקי דרך גם בשמי הספורט, כשחקן מצטיין של נבחרת ישראל והפועל תל אביב בכדורסל.
|
|
מלבד תלמידים בולטים התברכה כיתתנו גם במורים מן השורה הראשונה, בעלי השכלה רחבה עוד מחו"ל, שברבות הימים הפכו למפקחי משרד החינוך. כאלה היו מאיר ויניצקי, בנימין אחיה, יורם וינשטיין ומשה הרפז. הם ידעו להרביץ בנו לא רק תורה, אלא גם לחנך אותנו לאהבת ההורים, המשפחה, החברים והארץ. היינו בנים טובים של צפון תל אביב, חנונים עם קבלות ובעלי גינונים נוסח "שלום לך המורה", בעת שזה נכנס לכיתה, ושל "יערב לך המורה", בעת שיצא להפסקת האוכל.
את העונש הנורא מכל ספגנו שעה שהמורה לקח מאיתנו את הילקוט האישי שלנו על שלא הכנו שיעורי-בית. הוא הוחזר לידינו, בדחילו ורחימו, רק לאחר שהואלנו לשלוח אליו אחד מהורינו, כדי שישמע מפיו את מה שעוללנו. העונש בבית לא איחר לבוא, הבושה והכלימה אכלו אותנו אז חיים.
מדי בוקר לא החמצנו את מפקד בית הספר ומדי יום שישי תרמנו גרוש לקופסת הקרן הקיימת עבור אדמה נגאלת. שרנו בגאווה יתרה שירי מולדת, התרמנו עוברים-ושבים ברחוב ליום-סרט, חילקנו משלוחי-מנות לבתי-אב בפורים, יצאנו לירות בקשת וחץ בל"ג בעומר, ועטרנו לראשנו זר בחג השבועות.
בחיל ורעדה - ולא, חלילה, של פרקינסון - אני כבר נכסף לפגישת המחזור הבאה שלנו. כולי אפוף תקווה שזו אכן תתקיים - אם ירצו כמובן ה' ואנחנו - עוד בטרם שניפגש כולנו שם למעלה.
|
|
לבת הכיתה, שרה צימט, לא ניבאו בסוף היסודי עתיד מזהיר כתלמידה בתיכון עיוני. מחנך הכיתה היה סבור שהיא מתאימה יותר לתיכון-חקלאי, אבל הילדה בת ה-13 סירבה להיכנע ובבדיקות אוריינטציה מקיפות הוכיחה בכל זאת כישוריה והתקבלה ללימודי תיכון עיוני. לימים היא הפכה לפרופסור שרה בן דוד, ראש המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. על הצטיינותה המדעית היא זכתה לאות-הוקרה בינלאומי של האגודה העולמית לויקטימולוגיה. פרופ' בן-דוד, שהתמחתה בעבריינות-מין בקרב מבוגרים, הייתה המדענית הראשונה שהשרישה בארץ את תחום הויקטומולוגיה. בזכותה קרמה עור וגידים המגמה לשיקומם של עברייני-מין, ביניהם פדופילים, והיא זו שידעה להשיא את העצות המקצועיות הנבונות ביותר לטיפול ההולם בהם.
|
|
|
היא משלנו. עדה יונת [צילום: AP]
|
|
|
עדה הגיעה אלינו בת 11, על סף כיתה ו', לאחר שנאלצה להעתיק את מגוריה, בכורח המציאות, מירושלים לתל אביב. היא התגוררה אז במעונות עובדים, אל מול קן "התנועה המאוחדת" וסמוך מאוד לבית הספר. לכיתה היא הגיעה בחולצה כחולה של התנועה, עם שרוך אדום לצווארה. בצניעותה הרבה דאגה עדה להסתיר מאיתנו את קשיי חייה הכלכליים, כשהיא אינה בוחלת, עוד בגילה הצעיר כל-כך, לסייע בפרנסת הבית, ובד בבד גם להוכיח את עצמה כתלמידה שקדנית, עם כישרון עילאי בחשבון ובהנדסה וציונים טובים מאוד בכל יתר המקצועות. הדמות הנערצת עליה הייתה כבר אז ממציאת הרדיום, מאדאם קירי, ואת חלום-חייה הצליחה להגשים כמוה, כביוכימאית. בדרכה שלה הלך גם בן-כיתתנו, רמי זמיגרוד, לימים ד"ר רמי נמרוד, שעוד בבית הספר הקפיד לערוך ניסיונות כימיים, שהסתיימו לא אחת בפיצוץ אדיר ושהוציא מן הכלים את צוות המורים. ברבות הזמן הפך רמי, שחלום-חייו היה ללכת בדרכו של המדען לואי פסטר, לפרופסור מן המניין לביוכימיה במכון ויצמן, בתחום שהוא כה היה "דלוק" עליו.
|
|
| תאריך:
|
27/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
27/12/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
humanape
|
27/12/09 10:22
|
|
|
|
2
|
|
הניה
|
27/12/09 19:12
|
|
|
|
3
|
|
אזרח ותיק
|
30/12/09 18:19
|
|
אכן, עיתון מעריב נלחם על חייו. כתבות הדעה של יום שישי ושבת, ה-25 בדצמבר 2009, שברו שיאים בהשתלחות משוללת רסן בעיתון המתחרה "ישראל היום". נראה כי נערכה חלוקת עבודה בין העיתונים הממסדיים. מעריב מיילל ומכפיש בציבור, ידיעות אחרונות בוחש בין חברי הכנסת במחשכים - הרחק מהעין הציבורית, ועיתון הארץ סוכר פיו מחשש אצבע מאשימה למול כשליש ממניותיו השייכות לגרמנים, אשר ישראל אינה כוס התה שלהם (במתכונתה כמדינת העם היהודי).
|
|
|
|
|
שר האוצר שלנו מצא זמן והעניק, לפני ימים אחדים, ראיון לרשת החדשות הכלכלית הבינלאומית "בלומברג". העיתוי לראיון אינו מקרי. מספר ימים לפני תום השנה האזרחית, יש מקום לסכם את התקופה שחלפה, ולזרוק מבט אל הצפוי בשנה הבאה.
|
|
|
|
|
בעוד כמה ימים יחל העשור השני של המאה העשרים ואחת. בעוד כמה ימים נתחיל לספור עוד עשרות שנים. האחדות יהפכו לעשרת ואחר כך לעשרים והזיכרון שלנו מן השואה ילך וירחק. כמה סמלי לגלות שעם חלוף השנים קל יותר לגנוב את השלט המוצב עשרות שנים מעל מחנה ההשמדה אושוויץ. לוקח לי זמן להאמין, שאכן הצליחו להסיר בקלות את השלט "העבודה משחררת". ואכן סוף שנת 2009 ערב חג המולד הכל יתכן.
|
|
|
|
|
לקראת ביצוע העסקה לשחרור גלעד שליט ניתן לחוש באוויר ריחות של אופטימיות זעירה מהולים בחדוות שלום רעננה. מספרים לנו שהעסקה אומנם תחזק את החמאס, אך הדבר רק יגרום לו להיות גורם יותר מכובד ואחראי בזירה הפוליטית. או אז נוכל לערוך עימו משא-ומתן לשלום, ומשם ועד הזמנת הנייה לנאום בכנסת הדרך כבר קצרה ביותר. מצד שני, אם החמאס ייחלש - אבוי, לא תהיה לו שליטה על הפלגים הקטנים ואז הם ישגרו אלינו טילים ללא שליטה. ברור לחלוטין: חיזוק החמאס ושחרור מאות רוצחים זה בדיוק מה שאנחנו צריכים.
|
|
|
|
|
קדימה היא מפלגה שהורכבה מעריקים מהעבודה והליכוד. חלק האמינו בדרך ההינתקות של אריק שרון, אך רובם פזלו ל 40 המושבים שהסקרים העניקו לו. זכורה בעיקר עריקתו הלא מכובדת של מופז מהליכוד לקדימה שתלווה אותו כצל בכל חייו הפוליטיים. רק לפני מספר חודשים ניסתה קדימה, ובעיקר חיים רמון, לשכנע את מורדי העבודה להצטרף כחטיבה לקדימה. זעקות השבר שלהם בכנסת שביבי מנסה לעשות להם אותו הדבר הם דמעות תנין. חלק מהמשחק הפוליטי הקבוע.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חיים רמון | 
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
|
|
|
מיכאל דבורין
זה לא לעניין להאשים את הרמטכ"ל. נתניהו הוא ראש הממשלה והוא מוביל את זה. צריך להפסיק את המשחקים בעניין הזה  הייתכן שסינוואר מביס את נתניהו פעם אחר פעם מאז עסקת שליט? לדמיין את סינו...
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
היתרון של מערכת ציבורית היא שכל עוד היא עובדת, גם העשיר וגם העני יקבלו טיפול טוב. כשיש עומס נוצרות שתי בעיות: החזק והעשיר הולך למערכת הפרטית, אבל החלש צריך לצעוק חזק יותר כדי לקבל ...
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
ברור היום לכולם כי אין צורך בסיבה מיוחדת כדי לשנוא יהודים, לבזותם, להשפילם, לפגוע בהם בכל דרך אפשרית, להשתיק אותם, לנדות אותם מחברת אומות העולם
|
|
|
|
|
גדי חיטמן
מחאות נגד פעילות צה"ל ברצועת עזה לגיטימיות בשני תנאי יסוד: האחד, שהמוחים מבינים על מה הם מפגינים סרטונים שהתפרסמו בשבוע האחרון העידו על הבורות בקרב מרבית המפגינים שאין להם מושג מ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
