|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביום השנה הראשון למבצע "עופרת יצוקה" עלינו לבחון האם מטרותיו הושגו והאם אלו שירתו את מטרות ישראל באופן חיובי
|
|
לטווח הקצר והרחוק - נזקי מבצע "עופרת יצוקה" - כבדים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
האם ניצחנו? ב-27 בדצמבר חל יום-השנה הראשון למלחמת-עזה, הידועה בציבור כ"מבצע עופרת יצוקה", והשאלה הזאת מנסרת בחלל.
בציבור הישראלי ניתנה כבר התשובה: בוודאי, הרי ירי הקסאמים נפסק!
תשובה פשוטה, אפשר לומר פרימיטיבית, אבל כך זה נראה למסתכל השטחי. היו קסאמים, עשינו מלחמה, אין קסאמים. ביישובי הדרום מתנהלים החיים כסדרם. שדרות פורחת, תושבי באר-שבע הולכים לתיאטרון. כל השאר זה פלפולים של פרופסורים. אבל מי שרוצה להבין את תוצאות המלחמה חייב להעלות שאלות.
האם מטרת המבצע הייתה באמת רק להפסיק את ירי הקסאמים? האם ניתן היה להשיג זאת באמצעים אחרים? ואם היו מטרות אחרות, האם הושגו? האם הסיכום הסופי הוא חיובי או שלילי מבחינת האינטרסים של מדינת-ישראל?
אני מרחם על ההיסטוריונים. הם צריכים לנבור במסמכים, לבדוק פרוטוקולים, לעיין בטקסטים. שפת המסמכים מתעתעת. אם נכונה אמרתו של טאליראן (או ביסמארק, או מי שזה היה) שהמילים נוצרו כדי להסתיר את המחשבות, הרי זה נכון שבעתיים לגבי מסמכים. מסמכים מסלפים עובדות, מעלימים עובדות, ממציאים עובדות - הכל לפי האינטרס של הכותב. הם מגלים טפח ומכסים טפחיים. כל מי שהיה מעורב בחיים הציבוריים יודע זאת. לכן, נתעלם מן הפרוטוקולים. מה היו המטרות האמיתיות של מי שהחליטו על המלחמה? לפי הערכתי, הן היו כלהלן, בסדר יורד:
1. להפיל את שלטון החמאס בעזה, על-ידי הפיכת חיי התושבים לגיהנם, כדי שיקומו נגד חמאס.
2. להחזיר לצה"ל ולממשלה את הכבוד העצמי, שנפגע קשה במלחמת-לבנון השנייה.
3. להחזיר לצה"ל את כוח-ההרתעה.
4. להפסיק את ירי הקסאמים.
5. לשחרר את גלעד שליט.
נבדוק את התוצאות אחת לאחת.
|
|
|
האמון - לממשלה, לא לאולמרט [AP]
|
|
|
המטרה השנייה, לעומת זאת, הושגה. ממשלת אולמרט, שאיבדה את אמון הציבור במלחמת-לבנון, רכשה אותו בחזרה במלחמת-עזה. למרות שזה לא עזר לו, לאולמרט, שנאלץ להתפטר בגלל ענני השחיתות המרחפים מעל לראשו.
גם צה"ל החזיר לעצמו את הביטחון העצמי. הוא הוכיח כי הכשלים הצבאיים, שהתגלו במלחמת-לבנון על כל צעד ושעל, היו שטחיים. הציבור משוכנע כי במלחמת-עזה הצבא תיפקד היטב. העובדה שבסך-הכל נהרגו שישה חיילים מאש האויב, לעומת יותר מאלף ההרוגים בצד השני, חיזקה אמונה זו. ענייני המוסר מטרידים רק מעטים.
|
|
לפני כמה ימים באו מאות-אלפים מתושבי הרצועה לעצרת-הזדהות עם חמאס. על-פי התמונות, היו שם בין 200 ל-400 אלף איש. אם לוקחים בחשבון שברצועה חיים 1.5 מיליון בני-אדם, ורובם הגדול ילדים, היה זה מפגן מרשים של תמיכה. בייחוד לאור העובדה שצה"ל קיים במשך כל השנה מצור על הרצועה, ושההריסות לא שוקמו. מי שהאמין שלחץ על האוכלוסיה יגרום להתקוממות נגד שלטון החמאס התבדה.
מי שקורא היסטוריה לא יכול להיות מופתע: כל אוכלוסיה מתאחדת מאחורי ההנהגה, תהיה אשר תהיה, מול התקפה של אויב מבחוץ. חבל שהפוליטיקאים והקצינים שלנו אינם קוראים ספרים.
הפרשנים שלנו מספרים שתושבי עזה "מסתכלים בעיניים כלות בחנויות הפורחות ברמאללה". הם גם מתנחמים בסקרים המוכיחים, כביכול, שהפופולריות של חמאס בגדה המערבית הולכת ופוחתת. אם כן, מדוע פוחד הפת"ח לערוך בחירות בגדה, למרות שכל פעילי חמאס שם הושלכו לכלא?
נראה שרוב תושבי עזה מרוצים, פחות או יותר, מתפקוד ממשלת החמאס. אולי הם גם גאים, למרות מצוקתם, בעמידתה העיקשת. ברחוב שורר סדר, הפשע והסמים הצטמצמו. חמאס משתדל בזהירות להנהיג סדר-חיים דתי, ונראה שהציבור אינו מתנגד.
המטרה העיקרית של המבצע נכשלה לחלוטין.
|
|
השאלה אם הושגה המטרה השלישית - ההרתעה - קשורה בשאלה: מי ניצח במלחמה מבחינה צבאית?
במלחמה בין צבא סדיר לבין ארגון-גרילה, קשה מאוד להגיד מה זה "ניצחון". בקרב קלאסי בין צבאות, מקובל להניח שניצח הצד שהחזיק בשדה-הקרב בתום הלחימה. ברור שזה לא חל במלחמה בלתי-סימטרית. צה"ל לא רצה להחזיק ברצועת-עזה - להפך, הוא השתדל מאוד למנוע אפשרות זו.
יש הטוענים שחמאס ניצח במלחמה, מפני שעצם העובדה שארגון קטן ודל-אמצעים החזיק מעמד במשך שלושה שבועות, מול אחד הצבאות החזקים ביותר בעולם, מהווה הישג צבאי אדיר. יש הרבה מן האמת בטענה זו.
מאידך, אין ספק שכוח-ההרתעה של צה"ל שוקם. כל הגורמים הפלשתינים, וכל הגורמים הערביים בכלל, יודעים עתה שצה"ל מוכן להרוג ולהרוס בלי כל הגבלה בכל מערכת צבאית. מנהיגי חמאס - וכמוהם ראשי חיזבאללה - יחשבו פעמיים ושלוש לפני שיתגרו בצה"ל בעתיד.
ירי הקסאמים נפסק כמעט לגמרי. חמאס משליט את רצונו גם על הארגונים הקטנים והקיצוניים יותר, שהיו רוצים להמשיך בירי. אין ספק שכוח-ההרתעה של צה"ל משפיע על כך, אך עובדה היא שגם צה"ל נזהר מאוד שלא לגרום לתקריות, כפי שעשה לפני "עופרת יצוקה". הרתעה באזור עזה היא הדדית - לפחות לפי שעה.
יש מקום לשאלה אם לא היה פשוט וקל יותר להפסיק את ירי הקסאמים באמצעים פוליטיים. אילו הכירה ממשלת-ישראל בשלטון חמאס בעזה - לפחות דה פאקטו - ומקיימת איתו יחסים סבירים, ואילמלא הטילה מצור על הרצועה - האם אי-אפשר היה לשים קץ לטילים גם בלי מלחמה? אני בטוח שזה היה ניתן.
|
|
|
ישראל מתכחשת לדוחו המוצדק. גולדסטון [AP]
|
|
|
שחרור שליט - מטרה משנית אך חשובה כשלעצמה - לא הושג. אם ישוחרר שליט, זה יהיה במסגרת חילופי-שבויים, שייראו כניצחון כביר לחמאס.
אם לוקחים בחשבון את כל התוצאות האלה, ניתן להגיע למסקנה שהמלחמה הסתיימה במעין תיקו. אילמלא גולדסטון. מלחמה זו הנחיתה מכה אנושה על מעמדה של ישראל בעולם.
האם זה חשוב? דוד בן-גוריון אמר, כידוע, ש"לא חשוב מה אומרים הגויים, חשוב מה עושים היהודים". תומאס ג'פרסון, לעומת זאת, אמר ששום אומה אינה יכולה להרשות לעצמה לכלכל את מעשיה מבלי להתחשב בדעת האנושות. בוויכוח זה צדק ג'פרסון. מה שאומרים הגויים יש לו חשיבות עצומה על כל מערכות ישראל - החל בזירה המדינית וכלה במערכת הביטחונית. מעמד המדינה בעולם הוא מרכיב חשוב של הביטחון הלאומי.
מלחמת עזה - החל מעצם ההחלטה להפעיל את צה"ל בשטח שיש בו אוכלוסיה צפופה, וכלה בשימוש בפצצות זרחן ופלאשט - הטיל צל כבד על ישראל. דוח גולדסטון, שבא אחרי התמונות המחרידות שהופיעו במהלך המבצע בכל רשתות הטלוויזיה בעולם, יצר רושם נורא. מאות מיליוני בני-אדם ברחבי תבל ראו ושמעו, ויחסם לישראל השתנה. לכך תהיינה השפעות מרחיקות-לכת על החלטות הממשלות, על עמדת כלי-התקשורת ועל אלף ואחת החלטות גדולות וקטנות לגבי ישראל.
כמעט כל הדוברים והעיתונאים שלנו, מנשיא-המדינה ועד לאחרון המנחים בטלוויזיה, חוזרים כתוכים על הטענה שדוח גולדסטון הוא "חד-צדדי", "נבזי" ו"שקרני". אבל בעולם יודעים שזהו דוח הוגן, ככל שהוא יכול להיות אחרי שממשלת ישראל החליטה שלא לשתף פעולה עם החקירה. והנזק הולך וגדל מיום ליום. חלק ממנו בלתי-הפיך.
אי-אפשר לשקול את תוצאות המלחמה מבלי להניח את העובדה הזאת על כף-המאזניים השלילית. הסיכום הוא שנזקי המלחמה למדינת-ישראל כבדים הרבה יותר מכל רווח שהביאה.
בצמרת המדינה יש מי שמקבלים את הסיכום הזה ומפנימים אותו בשקט. אבל לא חסרים גם הקולות - בצמרת וברחוב - המכריזים בגלוי ש"עופרת יצוקה 2" היא בלתי-נמנעת.
מייחסים לביסמארק את האימרה שאדם טיפש לומד מניסיונו של עצמו, ואילו אדם חכם לומד מניסיונם של אחרים. אז מה אנחנו?
|
|
| תאריך:
|
29/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
29/12/2009
|
|
אורי אבנרי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ואידך זיל גמור
|
29/12/09 10:37
|
|
|
|
2
|
|
רונן גולדשטיין
|
29/12/09 10:58
|
|
|
|
|
|
אינסטלטור
|
29/12/09 14:29
|
|
|
|
3
|
|
ישמעאל
|
29/12/09 11:18
|
|
|
|
4
|
|
דוד צימרמן
|
29/12/09 11:54
|
|
|
|
5
|
|
מכיר ויודע
|
29/12/09 13:28
|
|
|
|
6
|
|
אמר/כתב כך וכך
|
30/12/09 00:06
|
|
|
|
7
|
|
מפוכח
|
2/01/10 15:54
|
|
|
|
פורום: מבצע עופרת יצוקה
|
כתוב הודעה
|
|
האם ייתכן כי קיים קשר בין המחיר המופרז שנתבעת מדינת ישראל לשלם עבור גלעד שליט לבין המחיר שמשלמים אזרחי ישראל עבור קילו תפוחי-עץ? השאלה נשמעת מופרכת לחלוטין - כאילו נלקחה מתוך ספר מתח של ג'ון גרישם. אם וכאשר תוקם ועדת חקירה לעניין "עסקת שליט" - יהיה צורך לחקור גם את הלחץ שהופעל מאחורי הקלעים על-ידי אינטרסים כלכליים.
|
|
|
|
|
לפעמים קשה מאוד לפענח מה ומי עומד מאחורי הקונספט הדי אנוכי, אפשר לומר, של חבורת מוחות יצירתיים במיוחד ששמו לעצמם מטרה לשווק את הציבור החרדי על כל בעיותיו, אל תוך כל סלון בית ישראלי סטנדרטי. העובדה כי הנזק שנגרם לציבור החרדי לאחר כל מהדורת חדשות, בה החרדי האינדיבידואל מצטייר כמסוכן לציבור וכאיום על שלום המדינה, לא פחות, צריכה להדאיג את קברניטי הציבור ולהדליק נורה אדומה אצל כל אחד המשייך עצמו למגזר החרדי.
|
|
|
|
|
ישנם מקרים רבים שאנשי עסקים הפעילים בחו"ל יעדיפו לשמור על אנונימיות ועל סודיות בפעילותם העסקית והפיננסית. ענפי פעילות רבים כגון ענף היהלומים, אינטרנט, מסחר בינלאומי, שירותים וכדומה מאופיינים, בין השאר, בדיסקרטיות רבה ובשמירת סודיות גבוהה. בעלי המיזם יעדיפו ברוב המקרים לשמור על זהותם ולא לחשוף את עצמם לגורמים רבים.
|
|
|
|
|
השבוע חל עשרה בטבת, יום צום ותענית, לעם ישראל, יום בו היהודים מתענים, צמים ובעיקר זוכרים את חורבן בית ראשון. צום עשרה בטבת הוא אחד מארבעת צומות האבלות על חורבן המקדש. צומות האבלות חלים בעשרה בטבת, שהוא יום המצור על ירושלים. עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים. המצור החל ביום עשרה בטבת בשנת 588 לפני הספירה, ונמשך שנה וחצי - עד כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש. עשרה בטבת נקבע על-ידי הרבנות הראשית לישראל כיום הקדיש הכללי לנרצחי השואה שאין יום פטירתם ידוע. ביום זה אומרים קרוביהם קדיש על הנספים בשואה.
|
|
|
|
|
דומני שהסוגיה של הצעת החוק בעניין איסור בעלות זרה על עיתונים היא כספר הפתוח: דברי ההסבר לחוק ברורים - הצורך להשוות, מבחינה חוקית ולוגית, בין העיתונות הכתובה לכלי התקשורת האלקטרוניים, באשר לאיסור בעלות זרה. ברורים גם המניעים לחוק - הרצון של "ידיעות" ו-מעריב לבלום את "ישראל היום", נוכח התעצמותו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים  הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
