|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לבני הצליחה לשמור על קדימה במערכה הנוכחית, אך ההנחה בכנסת היא שהמערכה השנייה בדרך. הפילוג נמנע ברגע האחרון לא בגלל מנהיגותה, אלא בגלל שמולה לא עמד מנהיג
|
|
מתכוננת למערכה השנייה? ציפי לבני [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
עוד לפני שפרץ העימות סביב הניסיונות לפלג את קדימה, ניגשו שני מורדים מהעבודה לחבר כנסת מקדימה. עוד מעט, הבטיחו לו, נעבוד במסגרת משותפת. הח"כ שלא התלהב מהרעיון ניגש אל לבני. מה הדברים האלה, אמר. מה, אסור לדבר, ענתה לבני. אבל אין מקום לדאגה, רק אם הסיעה תאשר.
"פגשתי חברת כנסת חדשה", סיפרה לי לפני כשבועיים פעילה של אחת השדולות הפרלמנטריות. "היא מה זה התכסחה עם ח"כים ערבים בוועדה שבה הייתי. אולי את יודעת מאיזו מפלגה היא?".
איך קוראים לה, שאלתי. לא זוכרת בדיוק, היא השיבה. שחרחורת כזאת, עם חליפה. ליה שמטוב? לא, שמאלוב. שמאלוב-ברקוביץ, אמרתי, קדימה. קדימה, תהתה הפעילה, את בטוחה? היא נשמעת ימנית.
כעבור שבוע כיכבה שמאלוב-ברקוביץ ברשימת הפורשים הפוטנציאליים מקדימה שפניהם לקואליציה ואולי אף לליכוד. במערכת הפוליטית, מתברר, סבורים שלא רק אנשי השדולות עלולים להתבלבל בין ליה שמטוב ליוליה שמאלוב, אלא גם יושבת-ראש קדימה. הפקת תועלת מהמהלך, הטיח בציניות השר גלעד ארדן ביושבת-ראש האופוזיציה מעל דוכן הכנסת ביום שני. עכשיו לפחות תלמדי את שמו של טיבייב ואת הטלפון של שמאלוב-ברקוביץ. ארדן גם הזכיר כיצד קמה קדימה. מי שלידתו בחטא, שלא יטען לטוהר מידות.
מה גם שבזמן שהליכוד אורב לקדימה, קדימה מביטה בעניין על הנעשה בעבודה. אלה הם כללי המשחק. לבני זועמת על נתניהו, תוך שהיא פועלת לעולל את אותו תרגיל לברק.
העשן סביב ניסיון הפילוג בקדימה התפזר השבוע חלקית בלבד. עדיין רב הנסתר על הגלוי. מי הדליף את דבר המגעים בטרם עת? האם הצליחו נתניהו וישראל כץ להגיע לשבעה ח"כים מקדימה ולסגור איתם עקרונית, או שמא יצאו מהארון לפני שמצאו את השביעי? האם תמה הפרשה, או שמא נכונו לה השלכות? ומי הם המנצחים אם בכלל?
כבר בסוף השבוע שעבר, כשנתניהו הצטייר כמי שהצליח לדחוף את לבני לפינה, היו בקרב בכירי הליכוד מי שמתחו ביקורת על המהלך והטילו ספק בהצלחתו. ואני לא מתכוונת ליו"ר הכנסת רובי ריבלין ולשר מיכאל איתן, שהביעו הסתייגות עקרונית מעצם הניסיון לפלג סיעה יריבה. בכירים ששוחחו בעניין עם 'מקור ראשון' בסוף השבוע שעבר הסתייגו מההתנהלות הטקטית שאותה הגדירו "רשלנות וחובבנות". "נכון שכשאתה לא לוקח חלק קל למתוח ביקורת", אמר אחד מהשלושה איתם שוחחתי ושלא היו מעורבים במהלך, "אבל ניתן היה לנהוג ביתר זהירות ומקצוענות".
כולם מצביעים פחות או יותר על אותן טעויות. הראשונה, שיצרה בעיה תדמיתית: נתניהו טעה כשנכנס בעצמו לזירה. ראש ממשלה צריך לשמור מרחק. לתת לאחרים לדבר בשמו. ברור שהח"כים מקדימה שאיתם התנהלו המגעים היו אמורים לדעת שהוא עומד מאחורי ההבטחות, שהמשא-ומתן נעשה על דעתו, אבל אסור היה לאפשר ששמו ישתרבב לתרגיל הפוליטי.
הטעות השנייה, אולי העיקרית, היא הפרסום המוקדם. אין דעה אחידה בשאלה מי עמד מאחורי ההדלפות, אבל ההנחה הרווחת היא שמקורן בליכוד. יש מי שאומר שהייתה זו לשכת נתניהו, אחרים מעלים את שמו של ישראל כץ, האיש שטווה את המהלך וייתכן שתידרך את העיתונאים מאחורי הקלעים. גם בשאלת המניע הדעות חלוקות. אופציה אחת היא שכץ חשש לאבד את הקרדיט, כיוון אחר הוא טענה לפיה יוזמי המהלך ניסו לנעול בדרך זו את הח"כים מקדימה כדי שלא יחזרו בהם. אבל אין מנוס מהמסקנה שמהלכים כאלה נרקמים בשקט. דברים שהשתיקה יפה להם. בוודאי ובוודאי שאסור היה לצאת לתקשורת לפני שנמצא הח"כ השביעי, הקש שבלעדיו לא הגמל לא יתפלג.
הטעות השלישית, הפעם שוב של נתניהו, היא ההצעה שלו ללבני. שקוף מדי, מאוחר מדי. נתניהו צריך היה לתכנן את המהלך היטב מראש ולפתוח בו, לכאורה ללא קשר לכוונותיהם של הח"כים מקדימה לפרוש. אז הייתה פנייתו מצטיירת, לפחות רשמית, כעומדת בפני עצמה. הח"כים שפניהם לפרישה היו יכולים לבוא בטענות ללבני. ההצעה שאותה זרק ראש הממשלה לבסוף הייתה כמו עצם ריקה מבשר שמושלכת לכלב. קל היה לדחותה. אילו היה מקדים תרופה למכה, ביצה לתרנגולת, או לחליפין אילו היה משאיר ולו חתיכות קטנות של בשר על העצם שזרק, אולי היה משיג תוצאה שונה. ההצעה שהעביר ללבני לא הותירה ברירה לסיעת קדימה אלא לדחותה על הסף.
הפרסומים בתקשורת העירו את לבני מתרדמתה, והיא נכנסה בכל כוחה לקרב ההישרדות. חודשים בוחש נתניהו בזירה, אך היא העלימה עין למרות שהנורה האדומה הייתה אמורה להידלק אצלה ברגע שעבר חוק מופז. לא ברור מדוע חלמה בהקיץ. מה שברור הוא שעכשיו לבני התעוררה.
מה בוער לנתניהו? הקואליציה אומנם גדולה ויציבה, אך הוא מזהה שני מוקשים באופק. בשלב מוקדם או מאוחר יפרוש ברק וישאיר אותו עם קואליציה של 61. קואליציה שאינה ברת חיים. קצת קשה לבנות על צירוף האיחוד הלאומי לממשלה שהקפיאה בנייה ביו"ש.
המוקש השני (ואולי הראשון) הוא עתידה הקואליציוני של ישראל ביתנו. כתב אישום נגד ליברמן, אם יוגש, עשוי להוביל בסופו של יום לפרישת הסיעה או חלק ממנה. תוספת של שבעה ח"כים פותרת לנתניהו את שתי הבעיות שעתידות להתעורר.
|
|
האיש שרצה לנפץ את המפץ שומר על אופטימיות. ישראל כץ סבור שלניסיון שלו יש תשתית אמיתית על המפה הפוליטית. מבחינתו, למפץ הגדול שהוליד את קדימה אין היום ביטוי על מפה זו. חלק גדול מחברי קדימה מזוהים פוליטית-רעיונית עם הליכוד. קבוצה בעבודה מזוהה פוליטית-רעיונית עם קדימה. מדובר אם כן לא סתם בתרגיל שנועד להגדיל את הקואליציה, אלא במהלך שסופו חזרה לחלוקה ההיסטורית לשתי מפלגות, ימין-מרכז ושמאל-מרכז. הניסיון הוכיח שוב ושוב שמפלגת מרכז לא מחזיקה מעמד. אין חיה כזאת, ודאי לא במימדים של מפלגת שלטון. הוא משוכנע שהמסך טרם ירד. הפילוג בקדימה בדרך.
בסביבתו של כץ מזהים סימנים לבאות. נכון, נתניהו לא ניצח, אבל שמר על מעמדו. לבני לעומת זאת נחלשה כמנהיגת האופוזיציה. נתניהו לא הפגין סימני חולשה. לא נטש בדרך לצירוף ח"כים חדשים את שותפיו הקואליציוניים, אלא בנה את המהלך יחד אתם. לא הסכים לשנות את קווי היסוד של הממשלה. וההישג בגדול: אין אחדות בקדימה. יממה בלבד אחרי ישיבת הסיעה שממנה יצא מסר של אחדות, הודיע צחי הנגבי שאם יֵצא זכאי במשפט שמתנהל נגדו, הוא שוקל להתמודד על ראשות המפלגה. מופז טען שלשום בראיון עיתונאי כי "זכייתה של לבני בפריימריז בקדימה הייתה על גבול הפלילי". אז נכון, אומרים בסביבתו של כץ, היו פרסומים מוקדמים. אבל המגעים נשמרו בסוד שלושה חודשים. בסוף תמיד הכול דולף.
הכדור כרגע במגרשה של קדימה. הסיבה העיקרית שבגללה נמנע הפילוג, ועל כך מסכימים הן בקדימה והן בליכוד, היא שלששת הח"כים לא היה מנהיג. מי שחסר הוא לא רק הח"כ השביעי, אלא מנהיג. קשה לנהל חבורה כזאת ללא מוביל.
יותר מכך. ח"כ שביעי דווקא היה. לאלי אפללו, רונית תירוש, עתניאל שנלר, אריה ביבי, שי חרמש ויוליה שמאלוב ברקוביץ היה אמור להצטרף יעקב אדרי. אלא שאדרי תעתע לאורך כל הדרך בחבריו לסיעה ובאנשי נתניהו. יום אחד החליט לפרוש, למחרת חזר בו. הפתעות לא היו כאן: אדרי חוזר על דפוס התנהלות מוכר. בימי המפץ נדד בין הליכוד לקדימה. החליט לעזוב וחזר בו. שוב החליט ושוב התחרט. בסוף פרש.
ביום שני גידרו אנשי הביטחון של הכנסת את המסדרון שמוביל לחדרה של סיעת קדימה. אין עובר ואין מציץ. רק לח"כים ולעוזריהם הצמודים מותר היה לעבור בשטח הסטרילי. לבני ניהלה את קרב ההישרדות כשזר לא יכול היה להיכנס לשטח האש.
הפורשים הפוטנציאליים כמעט לא דיברו בישיבת הסיעה. גדעון עזרא תקף את רונית תירוש, רוני בר-און התעמת עם עתניאל שנלר, שיצא באותו בוקר עם סדרת ראיונות בתקשורת שבהם הביע תמיכה בצירופה של קדימה לממשלה. שנלר מצהיר באופן קבוע על תמיכתו באחדות. בר-און תוקף את שנלר גם הוא על בסיס קבוע. העימותים בין השניים כבר הפכו לשגרה בישיבות הסיעה.
הסיעה, כאמור, דחתה פה אחד את הצעתו של נתניהו. הבעיה של לבני היא שדחיית ההצעה אינה מסמנת את סיום המשבר בסיעה ובמפלגה. נכון, נתניהו לא השיג את מבוקשו, אבל לבני לא הצליחה לכבות את המדורה. היא רק הגיפה ברגע האחרון את דלת האח שבו בוערת האש. ניסיון נוסף לפתוח את הדלת, והאש תפרוץ החוצה. והניסיון בוא יבוא.
|
|
לתסיסה בקדימה שתי סיבות. האחת, התנהלותה האישית הקלוקלת של לבני. היא קרה ואטומה. סביבה קבוצה קטנה של מקורבים, כששאר חברי הסיעה מתלוננים שהם "אוויר". לבני אף אינה מצטיירת כסיפור הצלחה. מתנגדיה בסיעה זוכרים לה את הכישלון עם ש"ס, כשלאחר הדחתו של אולמרט לא הצליחה להקים ממשלה למרות שהיו ברשותה 70 חברי כנסת. זוכרים לה גם את סירובה להצטרף לממשלה אחרי הבחירות (אם כי בהחלט יש מקום להניח שהצעתו של נתניהו נעשתה גם אז למראית עין). גם כמנהיגת האופוזיציה היא טרם רשמה הצלחות.
הסיבה השנייה היא אידיאולוגית-מדינית. חלק ניכר מהפעילים ומחברי הסיעה מתקשים להשלים עם שבירה חדה שמאלה. שאול מופז, המייצג גישה ביטחוניסטית, יכול היה לשמש אלטרנטיבה. הבעיה היא שהוא אינו מנהיג.
עם זאת, לאחר שהצעתו של נתניהו נדחתה על הסף, התסיסה במפלגה מתמקדת סביב מופז. כבר מספר חודשים מופז תובע את הקדמת הפריימריז. המטה של לבני, היועצים הקרובים שלה, אייל ארד בפרט ופורום החווה בכלל, מנחים אותה לא לדחות את דרישתו. למסמס אותה. להגיד בוא נשב. לא היום, השבוע אין זמן, עוד חודש-חודשיים. לקח למופז חודש וחצי לכפות דיון על תוכניתו המדינית בסיעת קדימה. כשיבוא היום בו השניים ישבו לדבר על הפריימריז לבני תגיד שמי שתחליט היא המועצה בראשות צחי הנגבי. המהלך ייקח עוד שלושה חודשים. אז יועבר הנושא לאישורה של הסיעה, וכבר הגענו לקיץ. אם הסיעה תאשר, צריך לכנס את מועצת המפלגה כדי שתשנה את התקנון. כלומר, אחרי החגים.
אם מופז ייתן לה למרוח את הסיפור, אומרים המקורבים אליו בסיעה, הוא גמור. חיה אבודה. הברירה היחידה שלו היא לתבוע מלבני פריימריז עכשיו. תוך 90 יום, גג 120. אם לבני תגיד "לא", הוא יכול להקים סיעה עצמאית בת 10-14 ח"כים. ולא, לא בשמים היא. יש שישה שאיתם התנהל משא-ומתן. או בעצם שבעה. עוד שישה-שבעה לא רוצים לפרוש וללכת לליכוד, אך שונאים את לבני. עם 10-12 חברי כנסת מופז יכול להתמנות לתפקיד בכיר בממשלה. אולי אפילו שר הביטחון לאחר שברק יפרוש, וברק יפרוש ביום מהימים. סיכוי להיות ראש ממשלה אין למופז, אבל הוא עשוי לפספס עכשיו את הסיכוי האחרון שלו להיות שר הביטחון.
אם כן, שתי אופציות לפילוג. האחת, פילוג גדול עם מופז בראש. השנייה, פרישה מצומצמת ללא מופז. התסריט: מופז תובע פריימריז. לבני דוחה את דרישתו. על-רקע ההתנהלות הלא דמוקרטית של המפלגה שבעה ח"כים פורשים, גם ללא מופז. הבעיה היא שמופז הוא משענת קנה רצוץ. ליתר דיוק, כפי שהעיר אחד מהח"כים הדוחקים בו להקדים את הפריימריז, הוא בכלל לא משענת. קנה רצוץ ותו לא.
בקדימה גם תהו השבוע מה כבר היה חסר לשמאלוב-ברקוביץ. בשבילה שינו את תקנון המפלגה וקבעו שעולה חדש הוא לא מי שעלה מ-1990 אלא מ-1978. את התקנון שינתה בשבילה לבני. לאחרים, מודים שם, לתירוש, לשנלר, יש סיבות. אבל לזו?
כך או אחרת, לפורשים המיועדים אין כעת למעשה דרך חזרה. אם לא ימצאו דרך מילוט, לבני תדאג לחסל אותם בפריימריז. ויש מי שיתקשה בכל מקרה לחיות עם סטיית המפלגה שמאלה ועם צירופם העתידי של פורשי העבודה. אם שנלר, תושב מכמש וחובש הכיפה היחיד בסיעה, יישאר במפלגה הוא עלול לגלות שהוא הפך להיות המיכאל מלכיאור של קדימה.
המערכה הראשונה הסתיימה אם כן ללא מנצחים. נכון לעכשיו כולם הפסידו. נתניהו, לבני והח"כים מקדימה שפניהם לפרישה. המערכה השנייה בדרך.
בינתיים, ערוץ הכנסת מפרסם סקר שמעיד ש-87 אחוזים מהציבור סבורים שאם חבר כנסת פורש מסיעתו עליו להחזיר את המנדט למפלגה. קצה נפשו של הציבור במסחר המנדטים שמנהלים חברי הכנסת. ולמרות זאת, חוק מופז הוא תרגיל מסריח, אך כשר במציאות החוקתית הנוכחית. מי שזועם עליו ובמקביל מנסה לפלג את העבודה, זעקותיו הן זעקות הקוזק הנגזל. אין חדש תחת השמש, ולא מסתמן חדש עד שחבר כנסת אמיץ יפתח במאבק ציבורי ויניח על שולחן הבית הצעה שתשים קץ למסחר במנדטים.
|
|
| תאריך:
|
01/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/01/2010
|
|
סופיה רון-מוריה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קוהלת
|
1/01/10 19:02
|
|
|
|
2
|
|
dodel
|
1/01/10 19:33
|
|
|
|
3
|
|
משה רן
|
1/01/10 21:19
|
|
|
|
4
|
|
gilead
|
2/01/10 05:02
|
|
|
|
5
|
|
יהושע קוצינסקי
|
2/01/10 06:12
|
|
|
|
6
|
|
קורןנאוה טבריה
|
2/01/10 06:16
|
|
|
|
|
|
כהנא חי וקיים
|
2/01/10 10:16
|
|
|
|
7
|
|
אבדן דרך מוחלט
|
2/01/10 08:19
|
|
|
|
8
|
|
יהוידע
|
2/01/10 09:03
|
|
|
|
9
|
|
m.s
|
2/01/10 09:05
|
|
|
|
10
|
|
ישמעאל
|
2/01/10 16:32
|
|
|
|
|
|
ועד הבית
|
3/01/10 00:45
|
|
|
|
11
|
|
אליהו חיים
|
2/01/10 20:48
|
|
|
|
12
|
|
קוזקים נגזלים
|
3/01/10 01:08
|
|
|
|
13
|
|
אחד העם----------
|
3/01/10 01:43
|
|
|
|
|
|
|
קיתונות של ביקורת נשפכו נגד יוזמת הממשלה לרפורמה בתחומי התכנון ורישוי הבניה. חיצי המבקרים (וביניהם ה"ירוקים") מופנים בעיקר כנגד המגמה המסתמנת לביזור סמכויות בתחום התכנון מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות, עד כדי ביטול אפשרי של המחוזיות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בתאריך 31.12.2009 היה ליקוי לבנה. בדרך-כלל כדאי לדחות כל החלטה חשובה עד אחרי שהליקוי מתרחש, מאחר שאחר-כך כל דבר נראה אחרת. אם עושים מהלך לפני הליקוי, אפשר לצפות שהתוכנית תקבל כיוון אחר בדרך למטרה המבוקשת.
|
|
|
|
|
המערכת הרגשית רבת העוצמה מנתבת אותנו לפעול על-פי הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו. הניתוב הרגשי נעשה באמצעות התגובות הרגשיות רבות העוצמה שלנו. אנו מודעים לתגובות הרגשיות שמתעוררות בנו, אך לא לזיכרון הרגשי העומד מאחוריהן ולכן המערכת הרגשית היא המערכת הלא מודעת.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
![[צילום: AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20a2fe6700b0aa4b2cafd8bdab3eab641c.jpg)
