מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו

ח"כ צ'רלי ביטון, שפעם היה "ילד הסנדוויץ'" של המפלגה הקומוניסטית-ערבית, ותמך במאוויים הלאומיים הלגיטימיים-לכאורה של הפלשתינים, אמר לפני מספר שנים לאחד הח"כים הערביים את המילים הבאות: "תפסתם יותר מדי תחת, דיר באלכום".

ואכן, צודק הח"כ בדימוס ביטון: אחמד טיבי, מוחמד ברכה, ג'מאל זחאלקה, אברהים סרסור וחבריהם תפסו ועוד איך תחת. אבל מה לנו להלין עליהם, אם היועץ המשפטי שלנו, זה שיש לו החלטות נוקבות בכל נושא ועניין המריח ניחוח של שחיתות, מצהיר פתאום שהוא רק תומך בהעמדתו של מוחמד בכרי לדין. הוא תומך, לא ממליץ, לא מורה - תומך. ובינינו, אז יעמידו את בכרי לדין, סו וואט [אז מה]? הרי בשם חופש השיסוי בית המשפט העליון כבר ישלח אותו הביתה טהור וצח וזך כמו שמן קנולה. ואולי גם יקבל פיצויים מהמדינה, לכו תדעו.

אז, אם לגבי בכרי, שאיננו נהנה מחסינות דיפלומטית, הוא רק תומך, 'יענו' מצדד, מה נגיד ומה נאמר לגבי זחאלקה? וטלב אלסאנע? ואחמד טיבי, שכל שני וחמישי נפגש עם נציגי האויב הסורי ודן איתם בענייני "חיסולה" של מדינת ישראל היהודית והפיכתה למדינת כל אזרחיה? ואני כבר לא מדבר על התקופה שבה שימש גם גיניקולוג, גם חבר בכנסת ישראל וגם יועץ ליאסר ערפאת ואיש לא פצה פה או העז להעמידו במקומו. ומה לגבי הח"כ הנעלם, עזמי בשארה? איך זה שעד היום לא מצא לנכון היועץ המשפטי להגיש נגדו כתב אישום, אפילו בהיעדרו, רק כדי שנדע כי קוויזלינגים כמוהו דינם הוא אחד - לבלות שנים רבות בכלא, כמו וענונו וכמו אודי אדיב וכמו אחרים?

לצערי, ככל שנוקף הזמן הפחד הגדול שלנו הוא פחות מפני טיבי, אלסאנע וזחאלקה, ויותר מפני אלה שאמורים להעמיד אותם במקומם! אם פעם אחת, רק פעם אחת, יוגש כתב אישום אמיתי נגד אחד מאלה, שיוביל גם להרשעה ולהליכה רבת-שנים לכלא - אזי נהיה עדים להרבה יותר כבוד למדינה ולמוסדותיה מצד אלה, שבסוריה או באירן מזמן היו תולים אותם בכיכר העיר על פחות מזה. אבל ככה זה אצלנו: הם מתנהגים על-פי הסטנדרטים של הטאליבן, ואנחנו נוהגים בהם על-פי הסטנדרטים של שווייץ.