אקסטזה של יגון

לפני כחודש, מסרה רשות ההגבלים העסקיים כי מעמד המונופולין של ידיעות אחרונות בשוק העיתונות היומית בשפה העברית נמצא בבדיקה. אתמול שחררה הרשות הודעה לעיתונות לפיה החליטה לבטל את הכרזת ידיעות אחרונות כמונופול, בשל שחיקת מעמדו מאז החל לצאת לאור העיתון "ישראל היום".

ידיעה קצרצרה מאת נווית זומר, המופיעה בצד עמוד 5 במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות, נושאת את הכותרת "לבקשת העיתון: 'ידיעות אחרונות' לא מונופול". ידיעה כמעט זהה, המקבלת את הקרדיט "כתב 'כלכליסט'", מופיעה הבוקר בעיתון הכלכלי מבית ידיעות אחרונות. בשני המקרים, מודגשת היוזמה של העיתון להיפטר ממעמד המונופולין בשוק העיתונות היומית בשפה העברית כדי "שהעיתון יוכל לעשות פעולות שיווקיות שעד כה נמנעו ממנו". בשני המקרים, נעדר מהדיווח המהלך שעל-פי הממונה על ההגבלים העסקיים הביא לשינוי במעמדו של העיתון - כניסתו לשוק של "ישראל היום".

בעיתון האחראי לשינוי יחסי הכוחות בשוק העיתונות היומית בשפה העברית מופיעה הבוקר בתחתית השער כותרת תכולה-לבנה המסתיימת בסימן קריאה: "'ישראל היום' שבר את המונופול של 'ידיעות אחרונות'!". סימן הקריאה שבכותרת מעוצב כסימן הקריאה שמופיע דרך קבע בסמליל העיתון. הידיעה המרכזית במדור הכלכלי של "ישראל היום" [זאב קליין וצבי הראל] מוקדשת אף היא להכרזת הרשות להגבלים עסקיים. העיתון אף מפרסם מודעה עצמית החוגגת "שברנו את המונופול!" ומבטיחה" ...נמשיך להילחם בעד עיתונות הוגנת!".

ריבוי סימני הקריאה עשוי להעיד על תחושה של רוממות רוח במסדרונות "ישראל היום", אך על-פי טור פרשנות מאת אורה קורן, המופיע הבוקר ב"דה מרקר", להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים עשויה להיות תוצאה הפוכה מזו שלה מקווים ב"ישראל היום". ההכרזה "אינה בשורה טובה לתחרות", קובעת קורן וטוענת כי היא "משחררת את בעל השליטה בעיתון, נוני מוזס, ממגבלות רבות [...] ובשורה התחתונה היא מחזקת דווקא את כוחו במשק". לפי קורן, פירושו המעשי של הנוסח התמים למראה המופיע ב"ממון" וב"כלכליסט" ("פעולות שיווקיות שעד כה נמנעו ממנו") הוא הרה גורל.

"כמעט כל מה שהיה אסור הופך מותר", היא כותבת. "כלומר, נראה כי מוזס יוכל לקבוע מחירי פרסום שונים למפרסמים, להעלות מחירים עד גבול חוסר כדאיות למי שהוא רוצה להקשות עליו ולהיטיב עם מקורביו. הוא יוכל להתנות מכירת פרסום ב'ידיעות אחרונות' בפרסום בעיתונים או אתרים אחרים שבבעלותו ואף לתת הנחה משמעותית למפרסם ב'ידיעות אחרונות', תמורת פרסום במוצרים אחרים. הוא יוכל לקשור בין מכירת מוצר תקשורת, או שטח פרסום, במכירת מוצר אחר משלל עסקיו, הכוללים גם הוצאת ספרים ו-17% מ-HOT. ובמשפט אחד - הוא יוכל להעניק ללקוחות או ספקים מסוימים יתרון שאינו תחרותי על פני מתחריהם".

עם כל הכבוד לפדופילים, פסיכופטים, רוצחי ילדים או מרעיביהם, סיפור ההפחדה המרכזי שמעסיק את התקשורת הישראלית בשנים האחרונות נוגע לאפשרות שאירן תשיג נשק גרעיני. החשש מפצצה אירנית, שעל-פי פרסומים זרים תהווה בערך מאית ואף פחות מכמות הפצצות שבידי ישראל, מלובה באופן תדיר בתקשורת על-ידי כותרות מזרות אימה, החוזות מתי יגיע יום הדין. כמו כת משיחית שבכל פעם דוחה במעט את מועד האפוקליפסה כדי שהפורענות תמיד תשאר מעבר לפינה, גם ההערכות לגבי מועד פיתוח פצצת האטום האירנית הראשונה מתקדמות עם השנים. כעת חל עיכוב נוסף. על-פי כתבה שהופיעה ב"ניו-יורק טיימס" תחת הכותרת "ארה"ב רואה הזדמנות ללחוץ על אירן בנושא הדלק הגרעיני", המודיעין האמריקני מגבש הערכה לפיה למשטר באירן ייקח עוד שנה וחצי, ואולי אף עוד שלוש שנים, עד שיצליח לפתח פצצת אטום ראשונה.

שלושה עיתונים ישראלים מפרסמים הבוקר ידיעות המשך לכתבה, כשכל אחד מושך לכיוון אחר. "המחאה מעכבת את הפצצה", היא הכותרת שנבחרה לדיווח מאת אורלי אזולאי בידיעות אחרונות. לפי כותרת המשנה, "המשטר האירני עסוק בעיקר בהישרדות והעיסוק בתוכנית הגרעין אינו בראש סדר העדיפויות". אזולאי פותחת את כתבתה במשפט "אירן נתקלה בבעיות טכניות קשות שמעכבות את תוכנית הגרעין שלה, ונראה שבשנים הקרובות לא צפויה התקדמות של ממש במרוץ אל הפצצה".

במדור חדשות החוץ של "ישראל היום" מדווח בועז ביסמוט על ההערכות החדשות של המודיעין האמריקני, כפי שצוטטו ב"ניו-יורק טיימס". העיכוב בתוכנית הגרעין האירנית אינו מופיע בכותרת, גם לא בכותרת המשנה. אלו קוראות כך: "'עכשיו הזמן לסנקציות' - יועציו של אובמה סבורים שזו העת לעיצומים נגד משמרות המהפכה העסוקים בדיכוי האופוזיציה. בכיר בממשל האמריקני: הכור בנתאנז סובל מבעיות טכניות" (הערת אגב: בנתאנז אין כור גרעיני, כפי שכותב ביסמוט, אלא מתקן להעשרת אורניום, כפי שמצוין גם בכתבה המקורית ב"ניו-יורק טיימס"). העיכוב בתוכנית הגרעין האירנית נדחק לשולי הידיעה, וההערכה כי "אין היום לאירנים אפשרות של ממש להתקדמות אמיתית בתוכנית", מופיעה רק בפיסקה התשיעית והאחרונה של הידיעה.

בהארץ מגיעה הידיעה של ה"ניו-יורק טיימס" עד לראש עמוד השער. יוסי מלמן מדגיש את התפנית הגלומה בהערכת המצב החדשה. "המודיעין האמריקני חוזר בו: אירן אכן חותרת לנשק גרעיני", קוראת הכותרת לידיעה, בה מוזכר כי ההערכה הקודמת של המודיעין האמריקני, שפורסמה בשנת 2007, קבעה כי אירן חדלה כבר בשנת 2003 לחתור להשגת נשק גרעיני.

על-פני מרבית הכפולה המרכזית של ידיעות אחרונות, מדווח ירון ששון על סגן א', בן למשפחה ובה שבעה טייסים, שהפך בעצמו לטייס ביום חמישי האחרון.

אין הבוקר עיתון אחד המדווח על כך שוועדת השרים לחקיקה דחתה את הצעת החוק של ח"כ אחמד טיבי להקצאה שוויונית של קרקע לאזרחים היהודים והערבים בישראל.

ב"גלובס" מדווחת בהרחבה הדס מגן על המשך עדותו של מו"ל מעריב, עפר נמרודי, במסגרת משפט המתנהל בעקבות תביעת העיתון את "דה מרקר" בגין העתקת כתבות. לידיעה בעיתון המודפס מתלווים שלושה תצלומים, של נמרודי, מו"ל הארץ עמוס שוקן, והמשנה למו"ל והעורך הראשי של "דה מרקר", גיא רולניק. תחת תצלומיהם של שוקן ורולניק מופיעים כיתובים בלתי-מחמיאים המצוטטים מעדותו של נמרודי.

רז שכניק מדווח ב"ממון" על הקשיים שמערים ועד הטכנאים ברשות השידור על הסכמי הרפורמה. בתגובה טוען יו"ר ועד הטכנאים כי דווקא האוצר הוא שאינו מעוניין בהתקדמות הרפורמה.

במאמר המתפרסם במוסף היומי של "גלובס" מתייסחת לילך סיגן לראיון שהעניק חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לתוכנית "ערב חדש", ראיון במסגרתו התפתח עימות קולני בינו לבין המנחה דן מרגלית. סיגן ממליצה לאמצעי התקשורת בישראל לנקוט ב"רגולציה עצמית". לדעתה, אין לתת במה ל"עוכרי ישראל" כמו זחאלקה.

עוד בנושא:

• הניצחון הכפול של צילה חיון

• תוך כדי תנועה

• בחסות האיום האירני

הכפולה המרכזית בקונטרס החדשות של מעריב מודפסת על הצד משום שהיא מוקדשת כולה למגדל הגבוה בעולם, "בורג' דובאי", שייחנך היום בטקס רב רושם. לצד דיווח נרחב יחסית על הבניין [דוד ליפקין וסוכנויות הידיעות] מופיע גם איור השוואתי של "הבניינים הגבוהים בעולם", ממגדלי עזריאלי בתל אביב, ועד למגדל החדש בדובאי. בין היתר, כולל האיור גם את מגדלי התאומים בניו-יורק, שאינם קיימים כבר קרוב לעשור.