|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
שר המשפטים, יעקב נאמן ושר החינוך, גדעון סער [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
ח"כים ושרים מן הימין, שנבחרו על בסיס מצע לאומי, שוב ושוב מפנים עורף לשולחיהם ומאמצים עמדות שמאל ● עושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס ● הדרך היחידה לרסן את שיטת הישראבלוף הזו, היא באמצעות אותה שיטת ישראבלוף
|
|
|
|
| יש היגיון עצום בצורך לגוון את הרכב בית המשפט העליון, שציניקנים טוענים שאילו הייתה מוצבת בו קלפי ביום הבחירות, הייתה זוכה בו מרצ לתמיכה של 90%. אבל מה לעשות שמרצ כיום אינה שווה אלא רק 2.5% מכלל הציבור בישראל? האם אין היגיון, מר סער ופרופ' נאמן, במתן ייצוג כלשהו לפחות לאותם 97.5% הנותרים מאזרחי ישראל שלא הצביעו מרצ והמעוניינים לראות בבג"צ גם שופטים בצלמם כדמותם? | |
|
|
|
|
המלך אלכסנדר ינאי, נינו הישיר של מתיתיהו הכהן הגדול, נכנס לפנתיאון אימרות השפר הלאומי, בזכות אזהרתו את אשתו המלכה שלומציון מפני הצבועים והמתחסדים למיניהם: "אל תתייראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים שעושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס". מי היה מאמין שהצבועים הללו, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, חיים עדיין עמנו, 2,086 שנה אחר אמירתו בת האלמוות של אלכנסדר ינאי? הפוליטיקה הישראלית, ובעיקר האגף הימני שלה, מלאה מהם. מדובר בפוליטיקאים המתחזים לאנשי ימין כדי לזכות במשרות ממלכתיות נחשקות, אך בהגיע תורם להעמיד במבחן המציאות את האידיאולוגיה הלאומית שלהם, הם מתיישרים עם השמאל ופועלים כאילו נשלחו לשלטון מטעמו. דוגמאות יש בשפע. רק השבוע חזינו בתופעה מוזרה שכזו, כשנציגים רשמיים של הימין, סיכלו יוזמה פרלמנטרית חשובה ומתבקשת של הימין, בעצה אחת עם השמאל. זה קרה השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה, כשהועלתה לדיון הצעת חוק של חברי הכנסת יריב לוין מהליכוד ומיכאל בן-ארי מהאיחוד הלאומי, להגדיל את מספר שופטי בית המשפט העליון מ-15 ל-18. לא הייתה בהצעה זו משום פגיעה כלשהי בכבודם ובמעמדם של שופטי הבג"צ. איש לא איים לשלוח אותם הביתה. היוזמה רק דיברה על הצורך לאזן ולגוון את הרכב הבג"צ, שרובו ככולו עשוי מעור אחד: קבוצה קטנה של אשכנזים חילונים שמאלנים, בעלי אוריינטציה פוליטית, ערכית וחברתית זהה. ואף על-פי כן התייצבו מול הצעה תמימה זו שניים מאנשי מחנה הימין בכנסת: שר המשפטים יעקב נאמן, שנימק התנגדותו להצבעה בכך שהיא "אינה ראויה" (נכון שהוא לא נבחר בבחירות, אך זכה בתפקיד בזכות דימויו כאיש המחנה הלאומי); ושר החינוך גדעון סער, שטען כי רק לפני שנים אחדות החליטה הכנסת להגדיל את מספר שופטי הבג"צ מ-12 ל-15 בתמיכתו אז כיושב-ראש הקואליציה, ו"אין היגיון בשינויים כה תכופים". הבעיה היא שדווקא יש היגיון עצום בצורך לגוון את הרכב בית המשפט העליון, שציניקנים טוענים שאילו הייתה מוצבת בו קלפי ביום הבחירות, הייתה זוכה בו מרצ לתמיכה של 90%. אבל מה לעשות שמרצ כיום אינה שווה אלא רק 2.5% מכלל הציבור בישראל? האם אין היגיון, מר סער ופרופ' נאמן, במתן ייצוג כלשהו לפחות לאותם 97.5% הנותרים מאזרחי ישראל שלא הצביעו מרצ והמעוניינים לראות בבג"צ גם שופטים בצלמם כדמותם, הנאמנים גם למדינת ישראל כמדינה יהודית (ולא כמדינת כל אזרחיה) ולמורשת ישראל (שמאז ימי אהרן ברק הושלכה החוצה מהיכלי הבג"צ)? |
|
|
אוריינטציה לשמאל. ביניש [צילום: פלאש 90]
|
|
|
לא ניתן כמובן למנות במסגרת מצומצמת זו את כל מעללי הבג"צ כלפי עם ישראל, מדינת ישראל ומורשת ישראל. אבל רק בשבוע שחלף ראינו דוגמית לכך עם פתיחתו של כביש 443 לתנועת רכב פלשתיני, החלטה שתחדש את פיגועי הרצח בכביש זה ותתרום לשפך דם נקיים של ישראלים חפים מפשע. [ראה את מאמרו של אהרון רול בנושא: הדיוטות בחסות החוק] אותו בג"צ, אגב, דחה את בקשת מתיישבי דולב וטלמונים להתיר להם להשתמש בכביש שיוחד לנסיעת פלשתינים בלבד. השופט אשר גרוניס הגדיר את ההחלטה לשלול מישראלים את זכות התנועה באותו כביש במונח "סבירה ומידתית". ואותו בג"צ ממש קבע ארבעה חודשים לאחר מכן, מפי השופטת דורית ביניש, כי "הדרת קבוצת אוכלוסיה משימוש במשאב ציבורי מעוררת תחושה של חוסר שוויון ואף אסוציאציה של מניעים פסולים". מיותר לציין שהעותרים הפעם היו פלשתינים.
|
|
נאמן וסער לא לבד - אליהם מצטרפים בנימין נתניהו, בני בגין ודן מרידור
|
| ▪ ▪ ▪ |
רשימת מעללי הבג"צ ארוכה ומייגעת, אך ההכרעות זהות בדרך כלל. והכל בשל הרכבו האישי של הבג"צ, ששיכפל עצמו וכונן במדינה ישות משפטית-שלטונית שאיש לא מינה ושאין דוגמתה בעולם להתערבות בענייניה הפוליטיים של המדינה. ובדיוק כדי למנוע רעות-חולות אלה, ביקשו ח"כים מן הימין, הנאמנים לשליחותם הציבורית, להגדיל ולגוון את מספר שופטי הבג"צ. אך יוזמתם טורפדה, לא להאמין, דווקא בידי שרי המחנה הלאומי. האין זו מעילה בשליחות הציבורית שהטילו עליהם שולחיהם? ואולם, מסתבר שנאמן את סער אינם לבד. קדם להם בנימין נתניהו, האיש שנבחר על אג'נדה ימנית מובהקת, אשר שללה את רעיון שתי מדינות לשני העמים, הבטיחה סיוע רבתי למתנחלים ובזה לכניעה לטרור, והפך עצמו לקבלן הביצוע של מרצ ושלום עכשיו: בעד מדינה פלשתינית, בעד הקפאת הבנייה ביו"ש, בעד שחרור מאות רוצחים שדם על ידיהם. איך אומרים הליכודניקים המתוסכלים? – בחרת שמאל קיבלת שמאל, בחרת ימין קיבלת שמאל... וגם נתניהו אינו לבד. עמיתו לממשלה השר בני בגין הצטרף בוועדת השרים לענייני חקיקה לעמדת השמאל נגד החלת דין רציפות למתן חנינה לעצורי ההינתקות; ובוועדת השרים לענייני חקיקה שדנה בהצעת חברי כנסת מהימין לשינוי החוק המנדטורי הרואה בשפה העברית שוות ערך לאנגלית ולערבית, טירפד בגין יחד עם השרים נאמן, מרידור ואיתן, יוזמת חקיקה זו. רשימת הקלון כוללת גם את השר דן מרידור, שטירפד בראשית נובמבר את הצעת החוק למשאל-עם והצטרף בכך לשורה ארוכה של אנשי שמאל שהתנגדו לחוק משאל-העם. בנימין נתניהו, גדעון סער, יעקב נאמן, בני בגין, דן מרידור וכמה מעמיתיכם האחרים בימין – שכחתם שלא מרצ שלחה אתכם לשלטון? עד כדי כך אכלה בכם מחלת ההתיפייפות וההתבטלות בפני השמאל?
|
|
כיצד ניתן למנוע אותה התחזות צבועה של בכירים בימין הנבחרים על בסיס מצע ימני וחוברים לשמאל במהלך פעילותם הפוליטית, תוך בגידה חמורה בשליחות שהוטלה על כתפיהם? איך אפשר לסכל בחירתם של שמאלנים במסווה של שליחי הימין לכנסת הבאה?
פתרון מסודר ודאי שאין. ודאי גם שהבג"צ לא יתנדב למנוע מחברי הכנסת של הימין בגידה בשליחותם ובשולחיהם. מה אם כן עושים?
נראה שבמדינת הישראבלוף, שבה הבוגדנות הפוליטית שכיחה למדי, אין מנוס מלנקוט בשיטת הישראבלוף. בישראבלוף כמו בישראבלוף: המוני נאמני עם ישראל, ארץ ישראל ומורשת ישראל, דתיים וחילוניים, רשאים כידוע, תמורת תשלום סמלי, להתפקד לליכוד ולהצביע בפריימריז – ובמעמד גורלי זה לנצל זכותם לחסום דרכם של שמאלנים שמתחפשים בעידן הפריימריז לאנשי ימין ולשלוח אותם הביתה. אם ישראבלוף, אז עד הסוף.
|
|
| תאריך:
|
07/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
07/01/2010
|
|
מנחם רהט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יוני5050
|
7/01/10 20:23
|
|
|
|
|
|
חיים טובים
|
8/01/10 00:46
|
|
|
|
|
|
יוסלביץ
|
9/01/10 21:43
|
|
|
|
2
|
|
הניה
|
7/01/10 22:36
|
|
|
|
3
|
|
ישמעאל
|
11/01/10 15:29
|
|
|
|
4
|
|
מתיתיהו
|
15/11/21 19:17
|
|
|
|
5
|
|
ימין
|
9/08/23 14:11
|
|
ביום שלישי, 5.1.10, פרסם נחמיה שטרסלר בעיתון 'הארץ' רשומה תחת הכותרת "תוכנית ויסקונסין עובדת". ברשומה הוא שב וחזר על הקלישאות הנבובות הרגילות ולפיהן "18,000 איש מצאו תעסוקה בעזרת התוכנית, וחייהם השתנו לחלוטין. הם חיים טוב יותר מעמל כפיהם ואינם נסמכים עוד על שולחן הממשלה". מי שקורא את מספרי התוכנית דרך החור של הגרוש, מתקשה להבין שתוכנית ויסקונסין, ההופכת את אזרחי ישראל המוחלשים והמובטלים (ולמעשה, גם בני מעמד הביניים במדרון התלול בדרך לשם) לאנשים החבים בציות בכל פרט הכי קטן בסדר יומם לאנשים אחרים, היא איום על הדמוקרטיה, במידה לא פחותה ואף רבה מן האיום שמהווים עבורה אותן קבוצות בקרב המתנחלים, החרדים והערבים אשר מאיימים על הדמוקרטיה באופן ישיר.
|
|
|
|
|
בתורה אין מקריות ואין משחקי מילים. כאשר התורה בוחרת בביטוי מסוים, יש לה כוונה - ולעיתים קרובות כוונות מספר - ואין זו בחירה סתמית. וכאשר ביטוי חוזר יותר מפעם אחת בהקשרים שונים, יש לבחון האם יש בכל זאת קשר בין המקרים, ואם כן - מהו.
|
|
|
|
|
בעולם הרחב נועד מעבר החציה לאפשר להולכי הרגל לחצות בבטחה את הכביש. לא בישראל, שבה הוא ממש משמש, כאיפכא מסתברא, מוקד לפגיעה בהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"עלייתי לבמה גרמה לי לחשוף את בעלי המכה" אומרת שנטל (שם בדוי), מי שהייתה במשך שנים קורבן לאלימות. תופעת האלימות אינה תופעה חדשה ומאיימת על החברה הישראלית בפרט ועל החברה העולמית בכלל. לא מעט מקרי אלימות אירעו השנה ונגמרו ברצח אכזרי. הפחד הכי גדול של נשים מוכות הוא להיחשף, לדבר, להשמיע קול כדי לקבל עזרה. אנו מנסות מדי יום להיכנס לעולמן של הנשים הללו כדי לעזור ולהציל אותן מן המציאות שבה הן נמצאות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
