געגועים לאבא שרון

נתקלתי ב-ynet בפוסט "ירוק" על חברה למכירת מכשירים סלולריים משומשים - ריסלולר. הדבר גרם לי לחשוב על זה שהחברה שלנו קידשה את החדש. אצל החרדים חדש אסור מן התורה ואילו אצל החילונים, במיוחד אלה הקפיטליסטים דווקא המשומש או הישן הוא המוקצה מחמת המיאוס.

גיורא אקרשטיין, מנכ"ל "אקרשטיין תעשיות", העניק תעודת מצטיין לפועל הוותיק אלכסנדר באבייב, העובד במפעל בירוחם. וכך מנמק שחור על-גבי לבן מר אקרשטיין מדוע הוא מזכה את אלכסנדר באבייב בתעודת הצטיינות: זאת "כתודה והוקרה על היותו עובד מצטיין מחלקתי, עבור עבודה מאומצת, חריצות, התמדה ועל תרומה לקידום המפעל". לחתימת ידו למילים היפות הוסיף המנכ"ל גיורא אקרשטיין בהוקרה ובהערכה. אך המילים היפות נשכחו מגיורא אקרשטיין, כשהחליט מהיום להיום לזרוק לכל הרוחות את הפועל הוותיק מהמפעל עם מכתב פיטורים.

כולם משחקים את תפקידם המוכר בדרמת מאמצי השלום במזרח התיכון. האמריקנים, כדי לרצות את בנות בריתם הערביות, לוחצים על ישראל לעשות צעדים לקראת שלום עם הפלשתינים. זה גורם להתנגשות בין הציונות הקיומית - זאת המוכנה להיענות לדרישות האמריקנים, ובלבד שיימשכו היחסים המיוחדים עם המעצמה הגדולה, לבין הציונות הקנאית - המוכנה לוותר על הברית עם ארה"ב, ובלבד שתוכל להמשיך את מפעל ההתנחלות בשטחים הכבושים.

לכאורה, אפשר היה להבין מהשבועות האחרונים שממשלת גרמניה על סף פירוק, באופן ממשי. העובדה שהאידיאולוגיה הולכת לכיוון אחד והביצוע הולך לכיוון אחר - מראה סימני קונפליקט ופרובלמה בתוך תוככי הממשלה השמרנית של מרקל.