גם לאחר ששככה סערת השפלתו של שר החוץ הטורקי (אשר גם אם אתעדכן עכשיו בשמו, אין סיכוי שאזכור אותו בעוד חמש דקות) חשוב להיוותר לא רק עם עלבונם החריף של העולבים מעלבונו של הנעלב, אף שהוא אינו צורב כמוהו, אלא גם עם הלקח, אשר דומה כי לא הופק ממנו כלל.
אין כאן רק שאלה של נימוסים והליכות דיפלומטיות בפרט ואנושיות בכלל, אשר נרמסו ברגליים גסות ובפה מפיק עלבונות, אלא במשהו מהותי וחמור מהפרתם הבוטה והמקוממת: בתחושת אדנות, משל היינו אדוני העולם, שעל פיהם יישקו אומותיו.
האינטרסים האסטרטגיים החשובים לאין-שיעור העומדים בבסיס ההכרח בקיום יחסים תקינים עם טורקיה, גם אם לא חמים וידידותיים במופגן, לא יכולים להית מאוימים בשל משחקי כבוד אוויליים וילדותיים של פוליטיקאים המתיימרים להיות מדינאים.
הנמכתו הפיזית של השר הטורקי, הרזה וקטן-הקומה, באופן שקוף, שנועד להעצים את מחאתו של סגן שר החוץ ושל הממונה עליו, כבוד השר
אביגדור ליברמן, שגיבה אותו באופן לא מפתיע, נסלחה על-ידי הטורקים, אולם זו סליחה שדבר ביחסים שלנו עם טורקיה אחריה לא יהיה כפי שהיה לפניה. העלבון אולי נמחל, אבל הוא לא נסלח. הוא ייוותר צרוב בזיכרונם של הטורקים ויבוא, כמשוער, לידי ביטוי בנסיבות, במקומות ובזמנים שונים.
היותה של טורקיה בעלת ברית אסטרטגית היא מן המפורסמות. כיום, יותר מאשר בכל תקופה בעבר, כאשר האיום הגרעיני האירני הולך ומתממש לכדי הבשלת היתכנות שימוש בו, ישראל אינה יכולה לאפשר לעצמה להסתכן באובדן אחד הנכסים היקרים שלה בעת היערכותה והכנותיה – גלויות וסמויות – להתמודדות עם איום חריף וחמור זה. אם וכאשר, חס וחלילה, תסגור טורקיה את המרחב האווירי שלה בפני מטוסים ישראלים, או אם וכאשר היא תפר, חלילה וחס, הסכמים חתומים או זיכרונות-דברים והסכמות שבשתיקה באשר לסיועה לישראל – מה יהיה איתנו? מה יהיה בסופנו?
אסור להקל ראש ב"תקרית דיפלומטית" שולית וזניחה, כביכול, זו. כאשר מדובר בכבוד אישי, אנושי - כל זבוב יכול לתפוח ולהתעצם לממדים של פיל. כיום, לאחר שיושרו ההדורים והדברים שבו, לכאורה, לקדמותם, מתחת לפצע שהצטלק ממשיך, סמוי ושקט, דימום העלבון.
שר החוץ וסגנו אינם האנשים המוכשרים ללכת על קליפותיהן הדקות של הביצים הסדוקות, שעליהן מתנהלת כיום מדיניות החוץ של מדינת ישראל בהובלתם. אשר על כן, כל עוד השניים מכהנים בתפקידיהם הרמים, יש להשגיח על מוצאי פיהם ולקוות שעד תום כהונתם הם לא ייתפסו בשידור ישיר מיידים בליסטראות על קירות זכוכית.
מי שנזהרים ברותחין - הגרעין האירני, צריכים גם להיזהר בצוננין - הבוטן הטורקי.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
