הכל אישי ביום הזה

אדוני רה"מ, מר נתניהו היקר. ביבי, אבינו מלכנו;

קודם כל, אתה צודק! (ולא משנה מה תאמר, מה תעשה, או מה שלא תעשה). הפעם הרחבת את בעלי זכות הבחירה לישראלים השוהים בחו"ל. רעיון מבריק ונחוץ. אבל...

אם זה נזרק לחלל כטקטיקה התנהלותית, כדי לספק לתקשורת עוד נושא לעסוק בו, כדי שלא תחטט יותר מדי ותחפש נושאים אחרים - זה אכן יצירתי, אלא שזאת יכולה להיות טקטיקה זמנית, בסוף הם יבינו את זה! (הרי הם תמיד מבינים בסוף...)

ואם זה רציני, אז מדוע שלא תעשה בהזדמנות הזאת רפורמה אמיתית? אם כבר יש רעש וצלצולים, מדוע לא לעשות את מה שבאמת ראוי?

יש להעניק זכות הצבעה באופן סלקטיבי ועם משקל דיפרנציאלי לפי אמות המידה הראויות הבאות: קודם כל זכות הצבעה רק למי שיש לו תיק במס הכנסה! מי שאין לו - שיתכבד וישמור את בחירתו לעצמו! (זה יעיף את כל הפרזיטים והמתחמקים). אחר כך, לכל מי שמשלם לביטוח הלאומי ו/או למס הכנסה, הפתק שלו יקבל משקל יותר גבוה. משקלו היחסי יילך ויגדל לפי מדרגות המס שהוא משלם.

תחשוב כמה שזה גאוני. זה יפתור באחת את בעיות המשילות שלך. ואת הבעיה הדמוגראפית של כולנו.

שני שליש, לפחות, מקולות החרדים והערבים, יילכו "פאיפן". זה יביא לכך שהם יקבלו ייצוג על-פי כוחם האמיתי בחברה. במקביל, יקיריך העשירים יגדילו את כוחם האלקטוראלי עשרות מונים! וזה הרי מגיע להם. זה גם ייתן המון מוטיבציה לחרדים ולערבים לשלם מיסים כחוק, אולי גם לשרת בצה"ל (אם נוסיף גם את זה כקריטריון).

שמע, ביבי, ככל שאני חושב על זה יותר, זה מוצא יותר חן בעיניי. תחשוב על זה חביבי.

כבוד שר החוץ, מר אביגדור ליברמן. אביגדור חביבי;

בנסיבות הקיימות קשה לי לומר שאתה צודק (לפחות לא בכל). כדי לקיים כאן דמוקרטיה, כרע במיעוטו, אני מוכן לאכול ממך הרבה צפרדעים. אני מוכן לבלוע ולממן את כל נסיעותיך לחו"ל (הפלאת לעשות אף משמעון פרס שאוהב את זה מאוד). אני מוכן להבליג על כך שחלק מהזמן הזה הממומן על ידי, מוקדש לענייניך הפרטיים חובקי העולם (חשוב ומגיע גם לך לחשוב על העתיד).

אני סולח על כך שאתה מנסה בדרכך לארגן את משרד החוץ במתכונת של "ישראל ביתנו" (הרי יושבים שם לא מעט בטלנים אוכלי חינם, שמנצלים את תפקידם החשוב לעשייה לביתם). אני אפילו מוכן לקבל את הירידות שלך על שני ה'יוסים', שריד וביילין, שלמרות שכבר חדלו לכהן בצמרת, השפעתם כנראה עוד ניכרת, לפחות בתודעה שלך. אבל עליך להבין שאני מסוגל אומנם לבלוע צפרדעים, אבל כשאתה מאכיל אותי בלוקשים לא מבושלים - אני ממש נחנק! זה לא יורד!

כזקן וכיליד הארץ הזאת, שכל חייו מנסה, יחד עם שאר החלוצים, להבדיל את עצמי מהתרבות ומההתנהלות האזורית, וכבר התרגלתי לכך, אתה בא לך פתאום ומודיע לי אחרי 62 שנה, שהגיע הזמן שאתחיל להתנהג כמו ערבי!

שמע, אביגדור, בשביל זה העליתי אותך לפני 25 שנה ממולדובה? כדי שתגלה לי את ה"חוכמה" שבמזרח התיכון צריך להתנהג כמו ערבי?

אז נכון שנהייתי קצת לבנטין, בכל זאת 62 שנה, אבל זה לא אומר שאתה יכול להפוך יהודי כשר כמותי לגוי! שמע, זה כבר בלתי הפיך. צריך בשביל זה לפחות עוד 40 שנה במדבר! למי יש את הזמן הזה? בבקשה, אביגדור, אל תחנוק אותי! תן לי לגמור בשלום את 20 השנים שעוד נותרו לי (אני מקווה).

כבוד אם בית הדין הגבוה לצדק, הגב' דורית ביניש היקרה;

יקירתנו, אכן קולות הרחוב גברו עד כדי כך שהם סדקו את זכוכיות הביטחון העבות והאטומות במעטפת מגדל השן בו את שוכנת. יפה אם הייתה שעה אחת קודם, אבל כנראה הגיע באמת הזמן שתצאי מהבועה. אולי הגיע הזמן לעסוק פחות בפוליטיקה הפנימית של היכל הצדק ויותר בצדק?

בתי המשפט השיגו את מעמדם זה ביושר. הן בהתנהלותם והן ברבים מפסקי ומגזרי הדין שהם נוהגים להעניק לנו.

מה, את לא מודעת לכך שבמערכת שאת מופקדת עליה ישנם שופטים מכובדים, שפוסקים וגוזרים דין לפי כובדו של הפרקליט שניצב מולם?

אותה הנעל שהוטחה בך בעוצמה? השימוש שנעשה בה סמלי מאין כמותו! היא מסמלת את הניכור, את חוסר האונים, את חוסר האנושיות ההולך ומתגבר בזירת המשפט בחברה. הנעל הזאת זועקת כלפי המערכת המשפטית לחזור להיות יותר אנושית. לתת דעתה גם לצדדים המפסידים. פרקליטים מגישים כתבי משפט ארוכים, מורכבים וטכניים, שופטים מתחרים ביניהם וכותבים פסקי דין "מלומדים" ארוכים, מנומקים ומתפלפלים. מערכות האכיפה פועלות כמעט באופן אוטומטי, על-פי כללים וחוקים. לא רחוק היום, גברתי, שהמחשב יוכל לעשות משפט זול, יעיל ומהיר יותר משופט בשר ודם, אך האם המחשב יוכל גם לעשות צדק? תתפלאי, יש מי שחושב שלפחות כמו השופט האנושי גם המחשב יצליח...

הנעל המוטחת בך זועקת מכאב, ואין זה רק כאבך! אך עלייך לגרום לשופטים לכלול בכל פסק דין גם פרק מרכזי להיבט של עשיית הצדק. במקביל, יש לחייב את הפרקליטים, ככלול בשכר טירחתם וכחלק מקוד אתי, גם את החובה לנמק ללקוחות ההדיוטות את נימוקי הצדק שמאחורי נימוקי המשפט, שלביו המפותלים וסדרי הדין. כל זאת ולו כדי "להמתיק" מעט את הגלולה המרה למפסידים, ולמתן את תחושת שכרון המנצחים, או את אכזבתם מהיעדר ניצחון מוחץ נכסף, כפי שקורה לרוב. ואם אין המשפטנים מסוגלים לכך, הרי שיש בעיה אמיתית למערכת הזאת ולשחקנים המקיימים אותה.

הגברת ביניש, כמי שעומדת בראש הזירה, צריכה להיות מודעת לעולם הקפקאי אליו נשאבים המתמודדים בתוכה. האם כאב ועלבון אותה נעל שלוחה, יגרום לך לתזוזת-מה? לא הייתה כאן רק "שליחות לדבר עבירה", אולי אפילו סוג של "שליחות של מצווה", בבחינת "יצא המתוק מהעז".

לכבוד שר התמ"ת (נדמה לי), מר בן-אליעזר. י'פואד;

שמעתי אותך ברדיו ונחרדתי! אמרת שם מעל גלי האתר, שישראל לבדה אינה מסוגלת להתמודד מול אחמדינג'אד?!

אמרת שהיא לא יכולה להתייצב בפרונט? שהיא צריכה את אובמה? שאחמד מסכן את אמריקה יותר! תגיד לי פואד, השתגעת? אתה רציני?! בסוף, "בזכותנו", לא משפחת אסעד תעוף מהשלטון בסוריה, אלא אובמה יטוס מהשלטון בארה"ב.

האם זה על דעת אביגדור? האם אתה מדבר איתו לפעמים? האם אתם יושבים באותה הממשלה? האם גם הוא חושב כך?

דיברת עם ביבי? דיברת עם סוס הטרויאני שלו, שאול מופז? הרמטכ"ל לשעבר, כן, זה שקרא לטפל באירנים כבר לפני שנתיים...

דיברת עם הסופרמן החדש? עם הקוסם מאיר דגן? מה? הוא לא מסוגל לארגן משהו?

מה זאת ההמצאה הזאת? מאיפה הבאת את זה, שאנחנו לא יכולים לטפל לבדנו באחמדינג'אד? בסוף העולם עוד יקבל את טענת הסורים שאכן אנחנו נשלטים על-ידי מופרעים. אולי בכל-זאת כדאי שתתעסק יותר עם ענייני המשרד שלך?...