הגזירות הכלכליות האחרונות שהטיחו בנו ראשי האוצר, מעידות כאלפי עדים על מדיניותם העקבית להחליש עוד יותר את החלש ולתגמל את החזק.
לפני חודשים לא רבים צץ לו מס בן שני שקלים על כל חפיסת סיגריות. אכן קנס ראוי למעשנים המסכנים את בריאותם ובריאות הסובבים אותם, העשויים להוות נטל כלכלי אדיר על מערכת הבריאות הקורסת ממילא.
אלא שמסיבות עלומות של פקידי האוצר, נשכח מלבם שגם מעשני הסיגרים והטבק היוקרתי שבמקטרות של שועי הארץ, מסכן את בריאות המעשנים והסובבים אותם.
אך כמובן ששום מס לא הוטל על סיגרים או טבק יקר, שהרי רק עשירי הארץ מעשנים אותם והם כידוע נזקקים, למען רווחתם, לעזרת פקידי האוצר.
שהרי אם נגזול מראש הממשלה את מנעמי עישון הסיגרים היוקרתיים שלו, אם חלילה וחס יאלץ לשלם עליהם עוד מספר שקלים, כיצד יצליח לדלות ממוחו הקודח עוד תעלולים כלכליים לעשוק את השכבות החלשות כדי להטיב עם המבוססות?
וראש הממשלה לשעבר, מר
אהוד אולמרט, כיצד יעבור הוא את סבלי המשפט להוכחת חפותו, אם יאלץ לשלם עוד מספר שקלים על כל אחד מהסיגרים היקרים אותם הוא מעשן.
ולמען הגילוי הנאות, הכותבת הינה מעשנת.
כך גם התבשרנו כי מחירי המשקאות האלכוהוליים הזולים ייוקרו משמעותית אך במקביל אליהם, היקרים יוזלו משמעותית.
שוב לתפארת מדינת ישראל, דפוק עוד יותר את החלשים, הם ממילא כבר דפוקים, אך דאג לעשירים שישלמו פחות על המותרות המיותרות שלהם.
אכן צדק חברתי במלוא הדרו!
המאבק בנגע האלכוהול שפשה בחברתנו ראוי ביותר, אך מדוע חושבים פקידי האוצר שהוזלת המס על משקאות יקרים תפתור את הבעיה?
התירוץ הערטילאי השחוק של רשות המיסים, שהצהירה על רפורמה במיסוי על אלכוהול, יביא ללא כל ספק סיוע נדיב לעשירי הארץ, שיחגגו עוד קצת על חשבון ענייה, המהווים 19.9% מהאוכלוסיה על-פי נתוני 2008 ועוד היד נתונה לעניי 2009.
במזל, חברי ועדת הכספים של הכנסת טרפדו את מהלך הורדת המיסוי על המשקאות היקרים, אך הניסיון מלמדנו שפקידי האוצר עוד ימצאו דרכים לצ'פר את עשירי ארצנו.
והעלאת תעריפי המים השרירותית היא שוב פגיעה בחלשים, וראוי מבקר המדינה השופט בדימוס, מר
מיכה לינדנשטראוס, לכל המחמאות על שנעמד בפרץ, אלא שלא יכול לו.
מס הבצורת היה מעין משב רוח רענן בחשיבת נערי האוצר, אלא שהם מיד התקפלו לנוכח עוצמת שרירי עשירי העם, שהרי אלו בעלי בריכות השחייה והגנים המפוארים יאלצו לשלם עבור החגיגה בצריכת המים על ידם, לו היה תשלום מודרג על צריכת מים.
אך במדינת העושק של העניים מדוע שישלמו העשירים?
וכך נגזר שוב על המגזר החלש לשלם את מנעמי המעמד החזק, בכך שבמקום הקצאת כמות מים סבירה במחיר לכל נפש, וחיוב גבוה בגין חריגה מההקצאה, הועלו מחירי המים שרירותית, שוב להנאת בעלי בריכות השחייה הפרטיות והגינות רחבות הידיים.
ובא לציון גואל (רצון).
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
