ערעור אילנה דיין: דיבה או פרשנות אחרת?

כמקובל, מעלה דיין שורה של טענות חליפיות לגבי המולקולות שגרמו להרשעתה, והיא אף מתעלה על עצמה בהתייחסות להצהרותיה החוזרות כי הילדה הייתה בדרכה לבית הספר. בתחילה היא קובעת שהמוצב היה בשטח חולי במרחק של כמאתיים מטר מרפיח. לאחר מכן היא מציגה טיעון משפטי מתחכם ומתוחכם, על פיו אסור היה לשופט לקבוע שהמוצב מרוחק מדרכה של התלמידה לבית ספרה. בשלב השלישי היא טוענת כי: "הצופה הסביר מבין כי המוצב אינו נמצא בדרכה הרגילה של הילדה לבית הספר, וכי המנוחה סטתה מדרכה". ולבסוף: "אין ספק כי התיאור שהובא בכתבה בדבר מיקומה של המנוחה הינו אמת" [ההדגשה שלי, א.פ.]. וגם אם לדעתך העובדה שנכתב מיקומה ולא יעדה זועקת דרשני, וגם אם לדעתך דיין עצמה מודה שהילדה לא הייתה בדרכה לבית הספר, אל לך לשלול את זכותה של דיין לפרשנות אחרת.

כשרון יצירתי מיוחד מפגינה דיין בהתייחסותה לקטע של החיילים הרוקדים. כזכור, הקטע הוקרן בצמוד להקרנת הקטעים שצולמו בזמן הירי, ועל-רקע הקרנת הקטע אמרה דיין: "התמונות האלה מופיעות מייד אחרי אירוע הירי על קלטת הוידיאו שצילמו חיילי המוצב. משהו בפלוגה המסייעת של גדוד שקד התחיל להשתבש מזמן". ואם הבנת שמה שהשתבש אצל החיילים זה שהם חוגגים את הצלחתם בחיסול הילדה/מחבלת, אינך צופה סביר. כי על-פי דיין: "הצופה הסביר מבין ללא כל קושי כי אין מדובר בצילומים אשר צולמו מייד לאחר האירוע", וגם כי "הביקורת המשתמעת מן הכתבה בעניין זה נוגעת, לכל היותר, לעצם העובדה שעל אותה קלטת בה צולם האירוע הטרגי, מופיעים בסמיכות גם צילומי חיילי הפלוגה הצוהלים" [ההדגשות שלי, א.פ.]. ובאמת, איזו מין פלוגה זו שיש בה חייל שלא מחליף קלטת לפני שהוא מצלם מסיבה, ואינו דואג לשמור עליה מפני דיין, שבמקום להגיד תודה למי שצילומיו תרמו להכנת התוכנית, משמיצה אותו בשידור חי.

אין ספק, אי-אפשר להתווכח עם מי שבפרץ של כנות וענווה מצהירה על עצמה כי "מגע הקסם של יוצר הכתבה, הוא שהופך אותה לרצף שמשקף מציאות". וגם אם נדמה לך שלא במטה קסמים השתמשה דיין, אלא בקלחת מכשפות שבה רקחה רצף המשקף מציאות מדומה, אל לך לשלול את זכותה לפרשנות אחרת.

אחרי פסק הדין של השופטת דורנר, אין לאיש אשליות בקשר לשופטי בית המשפט העליון. ובכל זאת, יהיה מעניין לקרוא את פסיקתם בערעור. מה שבטוח, נצטרך לחכות הרבה מאוד זמן.