לפני כשבועיים פניתי במכתב גלוי ליו"ר לשכת עורכי הדין וביקשתי ממנו לפעול על-מנת שימנע מ
אילנה דיין להנחות רב שיח בהשתתפות נשיאת העליון, היועצים המשפטיים לממשלה בעבר ובהווה ונכבדים נוספים. כתבתי לראש הלשכה כי הזמנתה של הגב' דיין משדרת מסר ברור ורב-עוצמה ביחס למעמדה הבלתי מעורער של דיין כיקירת מערכת המשפט והעילית המשפטית. מסר כזה הוא בעייתי ביותר בשעה שאילנה דיין עומדת להופיע בבית המשפט העליון כבעלת דין בעניין בעל חשיבות עליונה לגביה מבחינה אישית, מקצועית וציבורית.
אינני תמים וברור לי שהשתתפותה של דיין באירוע כזה או אחר אינה המכריעה את סוגיית קשריה עם בית המשפט. אילנה דיין נחשבת כתומכת בעלת השפעה רבה בבית המשפט העליון ובמאבקיו למען שימור יוקרתו וסמכותו והעצמת כוחו. היא כתבה על כך, זכתה להנחות פאנלים רבים בעבר בהשתתפות גדולי המשפט ואף ראיון אישי נדיר הוענק לה בתוכניתה על-ידי נשיאת העליון. שופט אחד סיפר לי כי היא אף מוזמנת להרצות בהשתלמויות שופטים בנוגע לנושאי משפט ותקשורת וחוק איסור לשון הרע.
הקשרים החברתיים והמעין חברתיים בין היושבים לכס המשפט לבין בעלי דין הם מן הנושאים הרגישים ביותר וזה מכבר הגיעו הכול למסקנה שאי-אפשר להעמיד פנים כאילו הזירה החברתית והזירה המשפטית הן ממלכות נפרדות שאינן נוגעות זו בזו ואינן משפיעות זו על זו. אפילו אם נניח ששופטים מקצועיים עומדים מעל לכל חשש שלהחלטותיהם ישתרבבו מניעים זרים [הנחה שאינה מקובלת כל כך כיום] עדיין לדעת הקהל היוצרת את אמון הציבור במערכת המשפט יש חשיבות רבה. לאור זאת הותקנו כללי האתיקה השיפוטית על-ידי נשיאת בית המשפט העליון ובכללים אלו קיימת התייחסות מיוחדת לשופט ולסביבתו החברתית ולהלן ציטוט מכללים 16-18 :
16 . משמונה לכהונתו, אין מוטל על שופט לנתק את קשריו החברתיים, לרבות קשרים עם עורכי דין. עם זאת, ראוי לו לשופט כי ייזהר בקשריו
החברתיים וייתן דעתו כיצד עשויות הבריות לפרש את הימצאותו בחברת אדם מסוים או בחברה מסוימת.
17. (א) שופט לא יהא מעורב בפעילות פוליטית או מפלגתית ולא יהיה חבר במפלגה או בגוף פוליטי אחר.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האיסור שבסעיף קטן (א), לא ייטול שופט חלק באירוע הנערך על-ידי מפלגה או גוף פוליטי אחר, או במסגרת אחרת שלה זהות פוליטית או מפלגתית.
18. שופט יימנע מהביע בפומבי דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית.
ניתן היה להקשות מדוע צריכה הייתה נשיאת העליון להשתתף בכנס חילופי היועצים משפטיים לממשלה אם כנס כזה צפוי שיעסוק במעמדו ובסמכויותיו של היועץ המשפטי - נושא הנמצא בלב מחלוקת ציבורית ופוליטית מזה זמן. אני מניח שנשיאת בית המשפט העליון אינה מתכוונת להביע דעה בנושא ואולי אף קיבלה הבהרות והבטחות כי מדובר בכנס חברתי תמים שלא ייגע כל ועקר בנושאים השנויים במחלוקת, גם לא ברב שיח אותו אמורה להנחות ד"ר אילנה דיין.
ראוי שהנשיאה תפנים כי לשכת עורכי הדין היא למעשה גוף פוליטי לכל דבר ועניין ובמיוחד כאשר היא עוסקת בנושאי חוק ומשפט, מעמדה של מערכת המשפט, מבנה מערכת המשפט וסמכויותיה, מעמד היועץ המשפטי לממשלה ועוד נושאים משפטיים הנמצאים בלב המחלוקת הציבורית ומהווים גם זירה למאבקים אידיאולוגיים נוקבים בלשכה עצמה. עצם ההשתתפות באירוע הדן בנושאים שבמחלוקת ואשר ממנו יוצאת קריאה מסוימת, כמו למשל קריאה שלא לשנות את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, תתפרש בהכרח כנקיטת עמדה של מערכת המשפט בנושאים השנויים במחלוקת.
בעבר, כאשר התגלעו מחלוקות בין הלשכה לבית המשפט העליון בנושאים שונים לא היססו בית המשפט העליון ושופטיו וכן כלל המערכת המשפטית להטיל חרם על אירועי הלשכה. זכור החרם הנזעם שהטיל הנשיא בדימוס ברק על הלשכה עקב התבטאות ראש הלשכה דאז, דרור חטר ישי שהתייחסה לאופן שמיעת הערעורים. זכור גם החרם שהוטל בעקבות משוב השופטים. אין כל ערובה שבעתיד תשרור בהכרח הרמוניה בין לשכת עורכי הדין למערכת המשפט ולבית המשפט העליון ולא יתגלעו מחלוקות קשות. מחלוקות אלו הן המהוות את ההוכחה הטובה ביותר שלשכת עורכי הדין אומנם אינה גוף מפלגתי אבל היא בהחלט גוף פוליטי והיום קובעי הטון בגוף זה הן רשימות המזדהות עם השמאל.
אף על-פי כן לא סברתי שיש לקרוא לנשיאה שלא להשתתף באירוע החגיגי שיזמה הלשכה לרגל חילופי התפקידים. מדוע עלי לחשוד מראש? ייתכן שבכל זאת לא מדובר אלא בערב חברתי תמים והפאנל שיונחה על-ידי ד"ר אילנה דיין יתמקד בהעלאת זיכרונות וחוויות של מי שכיהנו בעבר במשרה ובמתן עצות מועילות ליועץ החדש - כאלו שאינן שנויות במחלוקת.
למרות זאת, מצב דברים בו אילנה דיין, שערעור שלה ביחס לפסק דין שקבע ממצאים חמורים הנוגעים לאמינותה ואמינות תוכנית הטלוויזיה שלה נידון בבית המשפט העליון, מככבת באירוע חגיגי זה, בו משתתפים שופטי בית המשפט העליו בעבר ואולי גם בהווה ונשיאתו הוא מצב לא ראוי. על-מנת להבין כמה הוא לא ראוי יש לראות את הדברים דרך עיניו של סרן ר.
כשהגיש את תביעתו היה על סרן ר. להתמודד עם גורם חזק ממנו בהרבה ובעל השפעה אדירה בתקשורת. הוא יכול היה להגישה רק מתוך אמון שבבית המשפט לפער ביחסי הכוחות ולמעמד אישי אין משמעות ועניינו יידון ככל עניין אחר. כעת יהיה עליו להשמיע את טענותיו במוסד בו יריבתו לדיון היא אישיות ציבורית ידועה ובעלת קשרים טובים עם אותו המוסד. אי-אפשר כמובן לפסול את בית המשפט כולו מלדון בערעור אבל במצב זה על המערכת לשדר מסר, סמלי ככול שיהיה, שללא כל קשר עם מעמדה של אילנה דיין עניינה יזכה לאותו טיפול שזוכה לו כל אזרח אחר.
כלשון תקנות האתיקה השיפוטית ראוי היה שנשיאת העליון תיתן דעתה כיצד תתפרש בציבור השתתפותה, ולו גם כאורחת בלבד, בפאנל אותו תנחה אילנה דיין, אומנם הנשיאה אינה קובעת את הרכב הפאנל ואת זהות המנחה ועל כן כוונה דרישתי לראש לשכת עורכי הדין, שהיא מארגנת האירוע. דרישה זו נידונה ביום שלישי האחרון ונדחתה על-ידי הוועד המרכזי וכפי שציין העיתון גלובס " גיא-רון נלחם כארי נגד החלפתה של דיין, בטענה כי החלפתה תשדר מסר מביש כלפי מערכת המשפט, כאילו עצם השתתפותה בפאנל שכזה תשפיע על קבלת החלטות שיפוטיות".
לצערי זו אינה הפעם הראשונה שיו"ר לשכת עורכי הדין מוליך החלטות הסובלות בראש ובראשונה מאטימות לרגשות הציבור. שוב הוכח עד כמה הוא אינו מבין כיצד עלולות פעולות מסוימות של הלשכה להתפרש ומה השלכותיהן על מעמד מערכת המשפט וגם על מעמדה של הלשכה עצמה. סברתי לתומי שבפניה פומבית אליו מבעוד מועד אצליח למנוע תקלה מיותרת, אולם במקום לנצל הפניה על-מנת להימנע מאירוע מעורר מחלוקת, בחר ראש הלשכה להוביל החלטה מתריסה ובכך להסב מבוכה מיותרת לנשיאת בית המשפט העליון ולבית המשפט עצמו- חבל.
