לפני שאני מתחיל... מראש אני מודיע כי דברים אלו לא נכתבים עקב צרות עין, אבל כעס, הרבה כעס, יש גם יש.
למילה "ציבור" יש משמעות. גדולה. עצומה. שליח ציבור, נציג ציבור, נבחר ציבור. מהות ולב הדמוקרטיה. כשמדברים על בעלי משרות במגזר הציבורי מתכוונים לא רק לפוליטיקאים, מתכוונים גם לבעלי תפקידים בחברות ציבורית עסקיות.
התרגלנו להעביר ביקורת, בצדק ברוב המקרים, על נבחרי הציבור, אבל מתחת לאף שלנו, גדלו גידולי פרא כלכליים ועסקיים, שמנהלים חברות ציבורית לכל דבר ועניין - כלומר - מגלגלים וחוגגים על הכסף שלנו!
מה לעזאזל עושים במשך היום מנהלי שופרסל, ישראכרט, סלקום, ויזה כאל ועוד, שמצדיק שכר עצום כזה? תאמינו לי, אני מכיר מנהלים רבים. חלקם אפילו טובים. לא קל להיות מנהל במגזר הציבורי, בוודאי העסקי ציבורי, לא קל. זה נכון - אבל אין מצב, שיש הצדקה כלשהי לשלם סכומי עתק בהיקפים כאלו למנהלים, כל המנהלים במגזר הציבורי. נקודה.
עוד לא שמעתי שמנהלים אלו עובדים יותר מ-24 שעות ביממה. עוד לא התגלה הפטנט הזה. מנהלים טובים שמביאים תוצאות יש לתגמל. כן. אבל לא בהיקפים מטורפים כאלו!
החברה הישראלית היא חברה מורכבת, סבוכה, מקוטבת. פערי השכר המטורפים הללו של קבוצת מנהלים חסרי בושה ועכבות לא מוסיפים לחוזקה, חוסנה ולכידותה של החברה בישראל.
תרשמו לעצמכם את הסכומים, תגלגלו בדמיון (כי אלו סכומים דמיוניים...) ותתרגזו לפחות כמוני - 9 מיליון בשנה למנכ"ל שופרסל, 6 מיליון בשנה ליו"ר ישראכרט, 5 מיליון למנכ"ל ישראכרט ועוד... כל מילה מיותרת.
וכן, מותר לכם להתרגז. זה בסוף הכסף הציבורי של כולנו!
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
