מודלים בחינוך: זוכה פרס ישראל - פוירשטיין

1.
ההגדרה הפיזיולוגית מסובכת, מציגה טאוטולוגיה במלוא הדרה. כתוב בכל ספרי המדע, שהגירוי הוא התגובה המתעוררת כששני תאי עצב מעבירים מידע ביניהם, ובנשימה אחת מסבירים בספרי הלימוד שהמודל גירוי-תגובה מתאר כיצד קולטן מגיב לגירוי. אם בהתחלה הגדרנו גירוי כתגובה, יוצא איפוא שנשאל מה היא התגובה לתגובה.

2.
סובב ומסובב: לעתים גירוי הוא הסיבה ולעתים התוצאה. נאמר עתים "בית הקברות גרם לו לגירוי בלתי רצוני בעיניו", או נאמר עתים "הגירוי גרם לו לבכות". שני המשפטים הללו מכילים סובב ומסובב. בראשון הגירוי הוא התוצאה של בית הקברות, ובשני הבכי הוא תוצאה של הגירוי.

3.
אינטראקציה סימבולית כתחליף למודלים פסיכולוגיסטיים: סמלים וסימנים מכל סוג (נראים, נשמעים, נטעמים, נמששים, מורחים) עשויים להזכיר, להניע, לפשט, להחריד ממרבץ, להדריך מנוחה, להטריד, להפליא, להחדיר, להקפיא, להרעיד, להזעיק, לצרוב בתודעה, להשניק, להחניק, להפעים, לגמול, להדהים, לפתוח, לסגור, לאטום, להשכיח, להטמיע. במקום לדבר על גירוי - מדברים על סמלים וסימנים.

4.
זמן הגירוי: משפטים כמו "מה קורה בזמן הגירוי", מלמדים על טווח, על תהליך. לגירוי יש משך זמן ברור, הוא אינו מניע, גורם, דוחף - אלא כותרת לפעילות מתהווה, כותרת לטריטוריית זמן מוגדרת.

5.
אינוס תרגום לצורכי תיאוריה: בערבית מתורגם הגירוי כמניע, כלומר כגורם המביא לתגובה. התוצרים המופקים מהתגובה מלמדים על למידה, דחייה, התנגדות, הסכמה, יראה ועוד. המודל גירוי תגובה בערבית אינו מסובך כמו בעברית העושה שימוש בגירוי הן כשם פעולה והן כשם.

6.
ייתור המודל של גירוי תגובה: שונות בבחירת אסטרטגיות (ללא הישענות על מודל גירוי תגובה), שונות הנשענת על מודל הדג של אישיקאווה קאורו ומציגה יריעה רחבה יותר של גורמים המניעים ללמידה או מעכבים אותה.

7.
מודלים של בקרת קונטרול: הידיעה על התוצר האופטימאלי מכתיבה את האמצעים. הראיה היא של קשר בין תשומות לתשואות. אין להישען כאן כלל על מודל של גירוי תגובה, אלא על מודלים פסיכו-כלכליים (טרנד אמריקני שאף זיכה ישראלי בפרס נובל). (Total Quality Management T.Q.M).

8.
לסמלים ולסימנים הנתפסים כגירויים המעוררים תגובות שונות, אם בכלל, ניתן לייצר סולם רב-גוני של עוצמות כמספר הילדים בכיתה. גישות פיידוצנטריות עלולות להטות את ההוראה לכיוונים צורכי אנרגיה, במטרה "להציל" מתי-מעט מן התלמידים, בחינת כל המציל תלמיד אחד כאילו מציל עולם מלא. גישות פיידוצנטריות כאלו עומדות נוכח תפיסות מודרניות קפיטליסטיות (עתים נקראות אף "חזיריות") המעודדות מצוינות בקרב מי שמוגדר מלכתחילה כבר-הצטיינות. היענות לכלל התלמידים בעקבות השונות בעוצמת הגירויים עשויה לפגום במטרה של יצירת אליטה מחקרית, כלכלית, תרבותית, חברתית, פוליטית.

9.
שוב בעיית תרגום המסבכת את המודל: האם תגובה היא ה-result - התוצאה? שהרי תגובה ותוצאה עשויות לדור בכפיפה תחת אותה קורת-גג, אך עשויות שתיהן לִרְחַק זו מזו.

10.
שוב בעיית תרגום. האם גירוי הוא הסיבה? והתגובה היא התוצאה?

11.
פוירשטיין, שאת ספרו "ילדי המלאח: הפיגור התרבותי אצל ילדי מארוקו ומשמעותו החינוכית" (תשכ"ג) ראיתי לפני שנים רבות והסתייגתי בפומבי מתפיסות גזעניות כאלו, אינו ראוי להילמד על-ידי שנית משום הקושי הנפשי שיש לי לראות את שמו בכתובים.