בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מודלים בחינוך: זוכה פרס ישראל - פוירשטיין
|
זה שכתב על פיגור תרבותי של יהודי מרוקו וקיבל פרס ישראל, נלמד עתה בבתי הספר ובמוסדות להכשרת מורים כאורים ותומים בתחום החינוכי
הפערים בחברה הישראלית הולכים ומתעבים. העשיר המשכיל המתגורר במגדלי תל אביב, בעל הרקע הקיבוצי, המתבצר, החבר במועדונים סגורים, תיאטרון, אופרה, מחול, תערוכות, מיצגים, מוזיקה ומיני פעילויות תרבותיות ססגוניות אחרות - מפתח הביטוס [התצריף הסגולי של אורחות החיים] – השונה מההביטוס של מי שנולד לשכונת עוני, חי על משכורת חודשית, מטופל בילדים, השכלה תיכונית ומטה, מוזיקה מזרחית, הופעות סטנד-אפ, ניזון מהטלוויזיה וממלא לוטו/טוטו. תיאוריות למידה מושתתות על פערי הקוגניציות [קוגניציה = תופעת הידיעה האנושית, תהליכי רכישתה, עיבודה ויישומה] בין הלומדים. ההנחה המרכזית של פרופ' ראובן פוירשטיין הייתה שניתן לסגור פערים אלו באמצעות גירויים מתאימים. שיטותיו של פוירשטיין אינן מלמדות על קירוב בין ההביטוסים, אי-לכך ימשיכו בני ההביטוס האחר לאכלס את הכיתות החלשות, כיתות המב"ר, האומץ, האתגר וכל מיני שמות לאוכלוסיות "חלשות". לא פערי הקוגניציה הם המייצרים את הפערים האחרים, אלא הלגיטימציה להתגבשות שני הביטוסים בחברה הישראלית. להלן הערות על חולשת תיאוריית ההתנסות בלמידה המתווכת של פרופ' פוירשטיין והבעיות המישוגיות בהנחות היסוד של התיאוריה.
|
10 הערות ועוד 1, על המודל גירוי תגובה
|
|
1. ההגדרה הפיזיולוגית מסובכת, מציגה טאוטולוגיה במלוא הדרה. כתוב בכל ספרי המדע, שהגירוי הוא התגובה המתעוררת כששני תאי עצב מעבירים מידע ביניהם, ובנשימה אחת מסבירים בספרי הלימוד שהמודל גירוי-תגובה מתאר כיצד קולטן מגיב לגירוי. אם בהתחלה הגדרנו גירוי כתגובה, יוצא איפוא שנשאל מה היא התגובה לתגובה. 2. סובב ומסובב: לעתים גירוי הוא הסיבה ולעתים התוצאה. נאמר עתים "בית הקברות גרם לו לגירוי בלתי רצוני בעיניו", או נאמר עתים "הגירוי גרם לו לבכות". שני המשפטים הללו מכילים סובב ומסובב. בראשון הגירוי הוא התוצאה של בית הקברות, ובשני הבכי הוא תוצאה של הגירוי. 3. אינטראקציה סימבולית כתחליף למודלים פסיכולוגיסטיים: סמלים וסימנים מכל סוג (נראים, נשמעים, נטעמים, נמששים, מורחים) עשויים להזכיר, להניע, לפשט, להחריד ממרבץ, להדריך מנוחה, להטריד, להפליא, להחדיר, להקפיא, להרעיד, להזעיק, לצרוב בתודעה, להשניק, להחניק, להפעים, לגמול, להדהים, לפתוח, לסגור, לאטום, להשכיח, להטמיע. במקום לדבר על גירוי - מדברים על סמלים וסימנים. 4. זמן הגירוי: משפטים כמו "מה קורה בזמן הגירוי", מלמדים על טווח, על תהליך. לגירוי יש משך זמן ברור, הוא אינו מניע, גורם, דוחף - אלא כותרת לפעילות מתהווה, כותרת לטריטוריית זמן מוגדרת. 5. אינוס תרגום לצורכי תיאוריה: בערבית מתורגם הגירוי כמניע, כלומר כגורם המביא לתגובה. התוצרים המופקים מהתגובה מלמדים על למידה, דחייה, התנגדות, הסכמה, יראה ועוד. המודל גירוי תגובה בערבית אינו מסובך כמו בעברית העושה שימוש בגירוי הן כשם פעולה והן כשם. 6. ייתור המודל של גירוי תגובה: שונות בבחירת אסטרטגיות (ללא הישענות על מודל גירוי תגובה), שונות הנשענת על מודל הדג של אישיקאווה קאורו ומציגה יריעה רחבה יותר של גורמים המניעים ללמידה או מעכבים אותה. 7. מודלים של בקרת קונטרול: הידיעה על התוצר האופטימאלי מכתיבה את האמצעים. הראיה היא של קשר בין תשומות לתשואות. אין להישען כאן כלל על מודל של גירוי תגובה, אלא על מודלים פסיכו-כלכליים (טרנד אמריקני שאף זיכה ישראלי בפרס נובל). (Total Quality Management T.Q.M). 8. לסמלים ולסימנים הנתפסים כגירויים המעוררים תגובות שונות, אם בכלל, ניתן לייצר סולם רב-גוני של עוצמות כמספר הילדים בכיתה. גישות פיידוצנטריות עלולות להטות את ההוראה לכיוונים צורכי אנרגיה, במטרה "להציל" מתי-מעט מן התלמידים, בחינת כל המציל תלמיד אחד כאילו מציל עולם מלא. גישות פיידוצנטריות כאלו עומדות נוכח תפיסות מודרניות קפיטליסטיות (עתים נקראות אף "חזיריות") המעודדות מצוינות בקרב מי שמוגדר מלכתחילה כבר-הצטיינות. היענות לכלל התלמידים בעקבות השונות בעוצמת הגירויים עשויה לפגום במטרה של יצירת אליטה מחקרית, כלכלית, תרבותית, חברתית, פוליטית. 9. שוב בעיית תרגום המסבכת את המודל: האם תגובה היא ה-result - התוצאה? שהרי תגובה ותוצאה עשויות לדור בכפיפה תחת אותה קורת-גג, אך עשויות שתיהן לִרְחַק זו מזו. 10. שוב בעיית תרגום. האם גירוי הוא הסיבה? והתגובה היא התוצאה? 11. פוירשטיין, שאת ספרו "ילדי המלאח: הפיגור התרבותי אצל ילדי מארוקו ומשמעותו החינוכית" (תשכ"ג) ראיתי לפני שנים רבות והסתייגתי בפומבי מתפיסות גזעניות כאלו, אינו ראוי להילמד על-ידי שנית משום הקושי הנפשי שיש לי לראות את שמו בכתובים.
|
|
|
מאמר זה בא בעקבות קריאה מחודשת בחומרים ישנים על אודות מחנכים "דגולים" שהמציאו שפה סתמית שמקורותיה נעוצים באי-הבנה של "העולים", "הנקלטים", "השונים", "האחרים".
|
|
|
הכותב הינו אנתרופולוג חברתי, מחנך, הוגה ופובליציסט.
|
|
תאריך:
|
05/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
05/03/2010
|
|
יחיאל (חיליק) רוזמן
|
מודלים בחינוך: זוכה פרס ישראל - פוירשטיין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מלאכי
|
9/03/11 06:40
|
|
הנוהגים לקרוא את פרקי היום בתנ"ך, נתקלו שלשום (יום ג') בכמה פסוקים שהזכירו מאוד את מה שעתידים אנו לקרוא בתורה בשבת הקרובה, בפרשת "כי תשא".
|
|
|
"את האינתיפאדה הבאה כבר מרגישים באויר" כותבת העיתונאית הישראלית-פטריוטית עמירה הס. ואכן, ההתפרעויות הנשלטות בנעלין, בבילעין ובשייח'-ג'ראח, סופן להבעיר אינתיפאדה נוספת שתגלוש ככל הנראה לבתי הקפה, לקניונים ולאוטובוסים שלנו, כדרך האינתיפאדות שהיו בעבר ונדמה היה לנו שפסו מן העולם. מי מעוניין בהתלקחות הזאת ואיזו תועלת מבקשים מבעירייהָ?
|
|
|
פרשת כי תשא מתארת את אחד המקרים העגומים ביותר בתולדות עם ישראל, מעשה העגל. מקרה זה השפיע בצורה עמוקה וארוכה על המשך ההיסטוריה של עם ישראל ושל העולם כולו. במדרשים מובאות דרשות רבות של חז"ל, איך במעמד הר סיני עם ישראל התעלה קרוב לדרגת אדם הראשון שקודם החטא (פסקה זוהמת הנחש) ואיך אחר החטא נאמר "הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ"; כלומר, ישנה נפילה למדרגה נמוכה [מדרש שיר השירים רבה א', כ"ד]. מדרש אחר מתאר כי חטא העגל לא הסתיים, אלא הוא מלווה אותנו עד היום הזה: "אין לך דור ודור שאינו נוטל מחטאו של עגל" [איכה רבה א', כ"ח].
|
|
|
כלל ברזל בכלכלה קובע, שעסקה טובה היא כזו, שכל הצדדים מרויחים ממנה. זה מה שאפשר לומר על החוזה שנחתם בין חברת הביטוח מגדל לבין קופת חולים מכבי, שלפיו תשווק מגדל למבוטחי מכבי ביטוח רפואי, שיכסה תרופות שאינן בסל הבריאות. התמונה נראית כך:
|
|
|
גדעון לוי: מזה שנים רבות הוא מתמיד בשליחותו כתועמלן מתנדב, למימוש החזון הפלשתיני, בתחפושת של פובליציסט עיתונאי של כאילו אידיאליסט ציוני. יש לו ציפור קטנה בלב, המזמרת פזמון חוזר בכל נושא, בכל עניין, ובכל מקום: "הכיבוש, הכיבוש, הכיבוש" ואילו כל עניין אחר הוא קִישְקוּש ואין בו חִידוּש.
|
|
|
|