|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
משרד התיירות הבריטי מארגן מסלולי-תיור מיוחדים לאלה המחפשים את שורשיהם ● עוד ניתן למצוא בעיר זו שרידים יהודיים היסטוריים
|
|
המצודה של לונדון [צילום: גיא נוימן, דיסקברי]
|
|
|
|
|
אין זאת כי אם בגנים של בני העם היהודי טבוע, די עמוק, יצר הנדודים. באורח יחסי הם נוהגים לנדוד, לטייל ולתייר יותר מבני כל עם אחר. לכן אין תמה שטרמפ על יצר הנדודים הזה תפס, זה מכבר, משרד התיירות הבריטי, כשהחליט לארגן מסלולי-תיור מיוחדים ליהודים, לא רק לצרכי תיור, אלא גם כדי לסייע להם בחיפוש אחר שורשיהם. ניכר על המשרד הזה שהוא משקיע מאמצים רבים כדי למשוך תיירים לשכונות היהודיות לשעבר של לונדון, כמו ספיטאלפילדס או ווייטצ'פל.
לונדון היהודית, שכדאי לגלותה, משתרעת על פני הפטיקוט ליין, שם החל צומח במאה העשירית גטו יהודי, שהגיע ברבות השנים ל-100 אלף מהגרים יהודים מרוסיה ומפולין ועוד כ-20 אלף מהגרים מגרמניה, מאוסטריה, מהולנד ומרומניה, שהגיעו ללונדון עד תחילת המאה ה-20.
רוב המהגרים היהודים הגיעו ללונדון בדרך הים כשהם חסרי-כל. רובם לא ידעו אנגלית ולא הייתה להם כל תעסוקה. הם לא הרחיקו לכת מאזור הפטיקוט-ליין, באשר ניתן היה למצוא בו מגורים זולים. שומרי המצוות שביניהם מצאו שם, בנקל, את כל מבוקשם: חנויות כשרות, בתי-כנסת ומוסדות-דת אחרים. בשנת 1914, השנה שבה פרצה מלחמת העולם הראשונה, התגוררו ברובע הזה רוב יהודי בריטניה. כיום כמעט שלא נותרו בו יהודים. אלה שלא היגרו לארה"ב ולישראל עברו להתגורר בשכונות אחרות, מפוארות יותר, בפרברי לונדון, אבל שרידי השכונות היהודיות באיסט-אנד נמצאים שם עד עצם היום הזה.
|
|
|
|
|
|
סיור בשכונות היהודיות לשעבר של לונדון, כמו ווייטצ'פל, ספיטלפילדס ושורדיץ', מוביל אל שרידי אותן קהילות. עדיין ניתן למצוא בהן חנויות ובתי-מלאכה של יהודים, ששרדו מתחילת המאה ושעברו מאב לבן. לאורך בריק-ליין יש סוחרי-עורות וחומרי רפדות, שאבותיהם עסקו באותו מקצוע באותם הרחובות. חנויות-לבוש וגלנטריה של יהודים ניתן עדיין למצוא ברחובות וונטורת ומידלסקס וברחובות שמסביבם. שווקים שהקימו יהודים בשכונות אלה עדיין קיימים ופורחים, כמו שוק הבגדים בפטיקוט-ליין, שוק הפירות והירקות בבריק-ליין והשוק המקומי בווייטצ'פל-וסט. חנות הכלבו לתכשיטים, ויינגרטן, שנוסדה בידי אשר ויינגרטן לפני כ-150 שנה, עדיין מוחזקת ומופעלת בידי בני המשפחה החרדים.
במסלול היהודי של לונדון ניתן להבחין גם במוסדות יהודיים לשעבר, כמו "מטבח זול לעניים", בית חינוך לעיוורים, או מוסדות שנועדו לקליטת גלי המהגרים היהודיים ממזרח-אירופה, כמו ה"ג'ואיש בורד אוף גארדיאנס", ברחוב ברון; ובתי-ספר יהודיים, שפעם שקקו חיים ושלמדו בהם אלפי תלמידים, ביניהם בית הספר של ברני ברנאטו, בנו של סוחר יהודי מווייטצ'פל. בבית הספר הזה לימד גם הסופר ישראל זנגביל, מחבר הספר "ילדי הגטו".
אתרים אחרים באזור הם בתי המוסדות היהודיים והציוניים וכן הבניינים שבהם שכנו בעבר תיאטראות יהודיים, שהציגו באידיש; בתי-כנסת שעדיין פועלים, או בית הקברות היהודי ברחוב ברדי, שנוסד ב-1761, ושבו מונחים חלק מהקברים, בניגוד למסורת היהודית: שתי גופות, זו על גבי זו, כשאדמה מפרידה ביניהן. בשכונות של אותו אזור ניתן, עדיין, למצוא מסעדות יהודיות, המציעות אוכל כשר למהדרין.
|
|
| תאריך:
|
05/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
05/03/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
פרשת השבוע, פרשת כי תשא, היא הארוכה ביותר מבין פרשיות ספר שמות. הפרשה מונה קל"ט פסוקים [וסימנך: 'לקט'] בתוך חמישה פרקים [ל'-ל"ד], הכוללים מלקט עניינים ונושאים הקשורים בעיקר לענייני המשכן, שהרי כבר ידוע בשער בת-רבים כי הפרשה מחמש הפרשיות: תרומה, תצווה, כי תשא, ויקהל ופקודי העוסקים ב"משכן וכליו".
|
|
|
|
|
החוצפה הפושעת של הערבים והתבטאויותיהם השקריות, מלינות על כך שכללנו את מערת המכפלה וקבר רחל ברשימת אתרי המורשת. חוצפה זאת מוזרה במקצת, הרי את האתרים הללו לא אנחנו כללנו באתרי המורשת שלנו.
|
|
|
|
|
הפערים בחברה הישראלית הולכים ומתעבים. העשיר המשכיל המתגורר במגדלי תל אביב, בעל הרקע הקיבוצי, המתבצר, החבר במועדונים סגורים, תיאטרון, אופרה, מחול, תערוכות, מיצגים, מוזיקה ומיני פעילויות תרבותיות ססגוניות אחרות - מפתח הביטוס [התצריף הסגולי של אורחות החיים] – השונה מההביטוס של מי שנולד לשכונת עוני, חי על משכורת חודשית, מטופל בילדים, השכלה תיכונית ומטה, מוזיקה מזרחית, הופעות סטנד-אפ, ניזון מהטלוויזיה וממלא לוטו/טוטו.
|
|
|
|
|
הנוהגים לקרוא את פרקי היום בתנ"ך, נתקלו שלשום (יום ג') בכמה פסוקים שהזכירו מאוד את מה שעתידים אנו לקרוא בתורה בשבת הקרובה, בפרשת "כי תשא".
|
|
|
|
|
"את האינתיפאדה הבאה כבר מרגישים באויר" כותבת העיתונאית הישראלית-פטריוטית עמירה הס. ואכן, ההתפרעויות הנשלטות בנעלין, בבילעין ובשייח'-ג'ראח, סופן להבעיר אינתיפאדה נוספת שתגלוש ככל הנראה לבתי הקפה, לקניונים ולאוטובוסים שלנו, כדרך האינתיפאדות שהיו בעבר ונדמה היה לנו שפסו מן העולם. מי מעוניין בהתלקחות הזאת ואיזו תועלת מבקשים מבעירייהָ?
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
