הפנטזיה המסוכנת של אהוד יערי

בראיון מקיף, המשתרע על ארבעה עמודים במוסף לשבת (ידיעות אחרונות, 5.3.10) חושף לראשונה לציבור, אהוד יערי, הפרשן הוותיק לענייני ערבים של חברת החדשות של ערוץ 2, את תוכניתו המדינית לפתרון הסכסוך עם הפלשתינים.

ליערי נפל האסימון (לדבריו) "לאחר 5 שנים של מחשבה". הוא מבין היום מדוע נכשל הסכם אוסלו ומדוע פרצה האינתיפאדה: "בגלל שאנחנו לא חדלים לדרוש הסדר של 'קץ סכסוך, סוף תביעות'... אנחנו מנהלים משא-ומתן מאז רבין: שעד שהכול לא פתור שום דבר לא פתור. אני שואל מנין הקדושה של האמירה הזו. לא צריך לדבוק בה". ואז הוא חושף את תרופת הפלא שלו תחת הכותרת: "שביתת נשק עכשיו" (להבדיל מ"שלום עכשיו"), המתפרסמת במאמר מנומק בכתב העת האמריקני המכובד "פוריין אפיירס".

לוקה במחלת השיכחה?

יערי מסביר מדוע בחר לפרסם את הפתרון שלו דווקא בארה"ב: "הרצון שלי היה ליצור תהודה בתוך קהילת קובעי הדעה בתחום המזרח התיכון באמריקה... אחרי הכישלונות שהיו להם. הרעיון חייב לבוא בתחפושת אמריקנית, רצוי משותפת". וכאן טמונה סכנתה העיקרית של הפנטזיה של יערי, שאותה חלילה עלולה לאמץ ממשלת ארה"ב, משום שהיא פרי מוחו של ערביסט בעל מוניטין. כפי שאימצה את הרעיון הנואל שמקורו בישראל, לעודד בחירות דמוקרטיות ברצועת עזה, שאת פרי הבאושים הזה אנחנו אוכלים עד עצם היום הזה.

ולגופו של עניין; יערי מציע לחזור לשנת 1949, ולחתום עם הפלשתינים הסכם שביתת נשק, כפי שחתמנו בזמנו עם מצרים, ירדן וסוריה: "הרי הערבים ב-49' לא חתמו שהם מכירים במדינת ישראל, אבל בפועל הם קיבלו אותה. היו מוסדות משותפים, ועדות שביתת נשק מעורבות. קצינים מצרים היו באים לתל אביב, קצינים סורים ישבו באחוזת שולמית בראש פינה, נרקמה מערכת יחסים"...

אני קורא את נימוקיו של יערי ולא מאמין, האם הפרשן הוותיק הזה לענייני ערבים לא חי בארץ בשנים 1967-1949? הרי הוא בן 65 שנה, אין לו אליבי של עולה חדש. האם הוא לוקה חלילה באמנזיה, האם שכח את מאות ההפרות של הסכמי שביתת הנשק? האם לא שמע על פעולות התגמול בסוריה, בירדן ובמצרים, לאחר שהטרוריסטים של אותם ימים שנקראו מסתננים, פידאיון, וגם חיילים במדים, טבחו באזרחים תמימים, בחקלאים שעיבדו את שדותיהם בגליל ובעמק הירדן, בדייגים בכנרת ובחקלאים שבגבול הרצועה. האם שכח את ילדי עמק הירדן שגדלו במקלטים? האם שכח את הרצח במעלה העקרבים, ואת רצח משתתפי הכינוס הארכיאולוגי ברמת-רחל? האם לא שמע מעולם על מבצעי צה"ל בחאן יונס, מבצע כנרת, משטרת ע'רנדל, הכפר חוסאן, משטרת קלקיליה, מבצע סיני, פעולת תאופיק, נוקייב וסמוע? וזה רק קומץ. ומה בדבר ההפרה הבוטה ביותר של הסכמים, כשנשיא מצרים נאצר סילק את כוח החירום של האו"ם (שתפקידו היה לשמור על קו הפסקת האש בין ישראל למצרים) והמשיך בסגירתם של מצרי טיראן לכלי שיט ישראלים, העילה העיקרית למלחמת ששת הימים?

מפיץ רעיונות מסוכנים

אהוד יערי, אתה מתרפק על "הישגי" הסכמי שביתת הנשק ומציע ליישם דוגמתם עם הפלשתינים, עם החמאס, החיזבאללה, וכל ארגוני הטרור הנהנים מאספקת נשק סדירה מסוריה ומאירן?

ממש לא ייאמן, אתה מעז להפיץ את הרעיונות הנואלים והמסוכנים הללו בקרב קובעי המדיניות בארה"ב. האם שכחת את הכישלון החרוץ של הסכמי שביתת הנשק הזכורים לשימצה? מה יגידו העולים החדשים, או הצעירים שנולדו כאן לאחר פעולות התגמול? שלא לדבר על מובילי דעת הקהל בארה"ב... האם אינך מכיר את האמירה: "הנכווה ברותחין נושב בצוננים"?