|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בג"צ והזכות הקדושה של חופש ההפגנה
|
במקרה שייח ג'ראח, בג"צ העדיף ללא היסוס את העיקרון הטוטלי "הזכות להפגין" מול עיקרון ביטחון הציבור ● האמירה של בג"צ לרשויות המוסמכות חדה וברורה - אנחנו מבינים טוב מכם בתחום שעליו אתם מופקדים ונחליט על-פי סולם הערכים שקבענו
|
|
הפגנה בשייח ג'ראח. אידיאולוגיה שמקבעת סדר יום מסוכן [צילום: AP]
|
|
|
|
|
החלטת בג"צ מיום 4.3.10 הינה תולדה של תסבוכת רעיונית/משפטית/מדינית, שהבג"צ מצא את עצמו (שלא בטובתו) כמחויב לספק פיתרונות לכל בעיה אפשרית. (הכל שפיט). פיתרונות אותם הוא מתקשה לייצר מכובד הבעיות שהטיל על כתפיו במו ידיו. בג"צ תמרן את עצמו לדרך צרה ללא מוצא ומתקשה להיחלץ משם.
בהחלטה הנ"ל יש את כל המרעין בישין והפרדוקסים הנובעים מהתפישה של בג"צ את עצמו: גוף שלא נבחר, בעל אג'נדה שנויה במחלוקת, שממנה את מקורביו לאידיאולוגיה ומתעלם מצפיותיו של מקבל השירות המרכזי שלו - הציבור הישראלי הציוני.
מדובר בעתירה שהוגשה בתחילת השבוע על-ידי תושבי השכונה וארגון שמאלני על אי-קבלת היתר ממשטרת מחוז ירושלים לקיים הפגנה בשכונת שייח ג'ראח. העותרים ביקשו להפגין - "במחאה על ההשתלטות היהודית ונגד פינוי משפחות פלשתיניות מבתיהן שבשכונה".
מרבית הוויכוח מתרכז בחלקה המערבי של השכונה, בשטח קטן מ-20 דונם, שעליו התיישבה קהילה יהודית קטנה בשלהי המאה ה-19.
במהלך מלחמת השחרור, גורשה קהילה זו בידי השלטונות הירדניים ובמקומם יושבו במקום פליטים פלשתינים. התושבים החדשים ויתרו על מעמדם כפליטים ושילמו דמי שכירות לקופת האוצר הירדני. בתום מלחמת ששת הימים ועד ל-1972,לא חל שינוי מעשי בסטטוס הקיים של הפלשתינים במתחם זה.
בשנת 1972 רשם מינהל מקרקעי ישראל את האדמות והבתים על שם בעליהם המקוריים ועדי "העדה הספרדית" וועד "כנסת ישראל", בהתאם לקושאנים שהוגשו ואושרו.
עשר שנים לאחר מכן תבעו ועדים אלו את המשפחות הפלשתיניות על אי-תשלום שכר דירה, כנובע מרישום הבעלות של מינהל מקרקעי ישראל ובפשרה שנקבעה בבוררות סוכם, להכיר במשפחות אלו כ"דיירים מוגנים" כל עוד ישלמו שכר דירה לתובעים.
למרות ההסכם, סרבו מרבית המשפחות לשלם שכר דירה כפי שנקבע בבוררות. סירוב זה הניב הליכים משפטיים שמוצו בהוצאת צווי פינוי לתושבים הסרבנים. מספר משפחו פונו בפועל וכנגד השאר נמשכים ההליכים המשפטיים.
אם נסכם את הפרשה, נמצא כי אותם תושבים ששוכנו כשוכרים על אדמות לא להם ובשל כך שילמו שכר דירה לממשלת ירדן, מסרבים לעשות זאת כשמדובר בבעלים יהודים ישראלים. ניתן להסיק שאם היו משלמים כנדרש, איש לא היה תובע מהם להתפנות. בכך מנסים תושבים אלו לקבוע לעצמם מעמד חדש שלא היה קיים כבעלים של בתים וקרקעות השייכות לאחרים.
המחאה וההפגנה הינם בעצם נגד בתי המשפט שפסקו כפי שפסקו בעניינם של תושבי שייך ג'ראח וכנגד גורמי האכיפה שמתפקידם להוציא לפועל את החלטות בתי המשפט.
כל הפגנה מצריכה רישיון. את הרישיון מנפיקה משטרת ישראל. למשטרת ישראל כלי הערכה וניסיון המאפשרים לקבוע אם הפגנה או כל מחאה אחרת תפר את הסדר הציבורי ותסכן את שלום הציבור. משטרת ישראל הינה הרשות הממלכתית המוסמכת והמקצועית להגדיר את הפוטנציאל הסיכוני של ההפגנה ולהחליט אם להותיר את קיומה.
משטרת ישראל מודעת לנפיצות של שייך ג'ראח. "אין יום ללא חיכוכים, קטטות וידויי אבנים שמחייבים אותנו להיות שם", עידכן הממ"ז פרנקו את השופטים.
משטרת ישראל בדקה, שקלה והחליטה שלא לאשר את ההפגנה מטעם סיכון שלום הציבור, בא הבג"צ והפך את ההחלטה של הרשות המוסמכת על-פיה. הבג"צ שלח את השוטרים "למצוא פיתרון" וחזר להיכלות השיש. בדיוק כפי שנהג בסוגיית כביש 443 כשביטל את איסור התנועה של הפלשתינים, בניגוד לקביעת הרשות המקצועית והמוסמכת (צה"ל במקרה זה), ושלח את הקצינים "למצוא פיתרון". בדיוק כפי שנהג בנושא תווי גדר ההפרדה וכפי שקבע לגבי הפעלת בית סוהר פרטי על-ידי השב"ס ושלח את האסירים וסוהרים חזרה למתקנים הדחוסים והמתפוררים שלהם.
בג"צ אמור לקבוע אם החלטה שניתנה על-ידי הרשות, ניתנה בנוהל תקין ועל-פי סמכותה של הרשות ולא להתערב במוחלט (בהנחה שניתנה בתקינות ובסמכות).
"משטרת ישראל מבקשת להחזיר את מדינת ישראל לשנות ה-70 בכל הנוגע לזכות ההפגנה", נזפו השופטים במפקד המחוז. בעיני עצמם הם הצילו את מדינת ישראל מהיותה כסדום ועמורה והפכוה למקום היאה למשכנו של "האדם הנאור". (על כך לא קשה להתווכח).
במקרה הנדון, בג"צ העדיף ללא היסוס את העיקרון הטוטלי "הזכות להפגין" מול עיקרון ביטחון הציבור. כפי שהעדיף במרבית החלטותיו הקודמת בנושאי הביטחון את העקרונות הדמוהומניים על פני כל השאר. האמירה של בג"צ לרשויות המוסמכות חדה וברורה. אנחנו מבינים טוב מכם בתחום שעליו אתם מופקדים ונחליט על-פי סולם הערכים שקבענו.
הבעיה שיש באמירה כזאת, נטילת סמכות ללא נטילת אחריות. מי שיתמודד עם תוצאות ההחלטה אלו הרשויות המוסמכות והציבור. לא הבג"צ. מה שעומד מאחורי פסיקות בג"צ זו אידיאולוגיה של קבוצה קטנה שמזינה ומפרה את עצמה בתוך בועה. אידיאולוגיה שבלשון המעטה שנויה מאוד במחלוקת. אידיאולוגיה שאולי טובה בעיני עצמה אך תלושה מהמקום, הזמן והמצב. אידיאולוגיה שקובעת סדר עדיפות הזוי ומקבעת סדר יום מסוכן. אידיאולוגיה שהפכה לקיבעון.
הבג"צ מרחיב את הבקע הפעור שבינו ולבין מרבית הציבור. בקע ההופך לתהום בלתי-ניתנת לגישור.
|
| תאריך:
|
06/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
07/03/2010
|
|
אלכס נחומסון
|
|
בג"צ והזכות הקדושה של חופש ההפגנה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישמעאל
|
6/03/10 16:42
|
|
|
|
2
|
|
אילן הויכלער
|
6/03/10 16:53
|
|
|
|
3
|
|
גדעון אמיר
|
6/03/10 19:17
|
|
|
|
4
|
|
אבי קרן
|
6/03/10 19:31
|
|
|
|
5
|
|
י.ש
|
6/03/10 19:55
|
|
|
|
6
|
|
אמתי
|
6/03/10 21:52
|
|
|
|
7
|
|
אח לצרה
|
6/03/10 23:44
|
|
|
|
8
|
|
רגב גולן
|
7/03/10 04:53
|
|
|
|
9
|
|
בעד ערבים?
|
7/03/10 06:52
|
|
|
|
|
|
נוני
|
7/03/10 08:56
|
|
|
|
10
|
|
ישמעאל
|
7/03/10 10:33
|
|
|
|
11
|
|
ד.ט.
|
7/03/10 10:54
|
|
|
|
12
|
|
פלורליסט
|
8/03/10 01:28
|
|
הסקטור המוניציפלי בישראל הכולל עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, סמוך על שולחנה של ממשלת ישראל. מרבית הרשויות המקומיות תלויות במענק ומימון ממשלתי ואינן מתנהלות באורח עצמאי או עם תקציב אוטונומי משלהן.
|
|
|
|
|
מדינת ישראל הכירה באחד עשר ישובים במגזר הבדואי בנגב בשנת 2002, מינתה להם מועצה אזורית בשם "אבו בסמה", ומינתה למועצה ועדה ממונה בראשות עמרם קלעג'י, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים. בוועדה הממונה כלולים שלושה נציגים מהמגזר הבדואי. אחד עשר הישובים במועצה הם אם-בטין, תראבין, קסר-אלסר, דריג'את, אבו-קרינאת, ביר-הדאג', אלאטרש, מולדה, אלסייד, אלפורעה, ומקחול. חלק מהישובים נמצא לצדי כביש באר-שבע-ערד, וחלקם - לצדי כביש באר-שבע-מצפה-רמון. לכל אחד מהישובים מינתה המועצה האזורית ועד מקומי, ולכל ועד - יושב-ראש, המקשר בין המועצה לישוב. למרות שיש מועצה, עדיין אין אישורי בנייה, וחסרים שירותים בסיסיים כרשתות מים, חשמל וטלפון, ושירותי תברואה, כנדרש מכל מדינה הדואגת לרווחת תושביה. בינתיים הילדים חולמים שיום אחד ביתם יואר בחשמל, כמו שאר ילדי ישראל, ושהם ישחקו על מחשב, כמו שאר ילדי העולם.
|
|
|
|
|
כאשר מדינת ישראל מותקפת בתקשורת ובאקדמיה באירופה ובאמריקה, כמה טוב לשמוע קול תמיכה! הפסנתרן היהודי הצעיר יבגני קיסין, שנולד ולמד ברוסיה אך מתגורר זה שנים בבריטניה והוא בעל דרכון בריטי, כתב למנכ"ל רשות השידור הבריטית BBC מכתב גלוי יוצא-דופן בחריפותו בתגובה להאשמות ששידרה התחנה, כאילו ישראל סחרה באיברי מחבלים פלשתינים. במכתבו דוחה קיסין בזעם שקרים אלה ומסיים במילים: "הגיע הזמן שה-BBC תבחר בין חזרתה לערכים של אמת וחופש שבהם דגלה לבין השלכתה לפח האשפה של ההיסטוריה, יחד עם "פרבדה" הרוסי ו-Foelkische Beobachter, עיתונו של היטלר".
|
|
|
|
|
בהתנהלותם של ארגונים באשר הם - ארגון פועלים, ארגון חקלאים או יצרנים, ארגון של חולי מחלה כלשהי, ארגון נשים, שלום עכשיו, צער בעלי חיים או אנרכיסטים נגד גדר ההפרדה, וגם ארגונים כמו צבא, תנועת נוער, מפלגה, רשת חינוך ואפילו מדינה - ידוע "כלל אבולוציוני" אוניברסלי:
|
|
|
|
|
70 שנה חלפו מאז החלה "המלחמה המוזרה". מה לנו ולאירוע נשכח זה? האם ימים אלה - ימים של דוח גולדסטון והקרן לישראל החדשה, ימים של התרפסות, ימים של ספקות בעם בדבר עצם זכותנו הלאומית להילחם נגד חמאס בעזה ונגד החיזבאללה בלבנון, ימים של טרום-נסיגה מרמת הגולן - הם הזמן המתאים להתעסק במאורעות רחוקים ולעלעל בדפי היסטוריה מעופשים על צרפת דגם 1940? מה לכל זה ולימינו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך  מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
