בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"קנה כחול לבן" - למי הוא באמת משתלם?
|
המלצה גורפת כמו "קנה כחול לבן" אינה מצביעה על שום יתרון שיש לצרכן מן הקנייה, אלא מנסה בעקיפין לטעת באזרח רגשי אשמה: "בוגד! - קנה כחול לבן"
|
"הגנה על תוצרת הארץ" אינה מיטיבה עם כלכלת ישראל [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
יבוא הוא עסק בדיוק כמו יצוא - אין רעים ואין טובים. הכנסות מטבע החוץ שמניב היצוא נועדו לממן את היבוא. אפשר ללמד מהנדס מחשבים לתפור חולצות לעצמו, אך אז יהיה לו פחות זמן לפתח תוכנות מחשב. יהיו לו יותר חולצות שתפר בעצמו, אך הוא יהיה עני יותר | |
|
|
|
|
הסיסמה הממוחזרת כבר זקנה, היא נולדה לפני עשרות שנים. יש לה צליל פטריוטי שמעניק לשר התורן חשיפה תקשורתית המעידה לכאורה על תנופת עשייה. לעיתים מוקם "מטה כחול לבן", והשר יחד עם בכירי המשרד מטיילים במפעלים בארץ בליווי מצלמות הטלוויזיה. ברוב המקרים מסתכמת ה"עשייה" בתשלום של עשרות מיליוני שקלים למשרד פרסום מאושר ומוכשר, המבזבז את כספי משלם-המיסים על תשדירי שירות בטלוויזיה וברדיו ועל מודעות בעיתון. כולם מרוצים, מלבד הצרכן שממנו גבו בעורמה קצת יותר מיסים למימון הקמפיין "קנה כחול לבן". התקציב נגמר. מטה "כחול לבן" נסגר - עד לתקופת כהונתו של השר הבא, שירצה גם הוא קצת חשיפה לתקשורת... מסע פרסום מסחרי למוצר מסוים מדגיש את התועלת שתצמח לצרכן מהעדפת המוצר על פני מתחריו, והוא מצביע בדרך-כלל על איכויות המוצר ועל מחירו האטרקטיבי. המלצה גורפת כמו "קנה כחול לבן" אינה מצביעה על שום יתרון שיש לצרכן מן הקנייה, אלא מנסה בעקיפין לטעת באזרח רגשי אשמה: "בוגד! - קנה כחול לבן". בישראל "יבוא" הפך, עם השנים, למילת גנאי. לעומת זאת - "היצוא" היה לערך עליון. "יבואנים" הם כמעט פושעים, גוזלי מקומות עבודה. ל"יצואנים" - שירי הלל ושבח. יש לתמוך בהם כספית ולעודדם. נראה שמקורה של שטיפת מוח זו (שנפוצה גם במדינות אחרות) טמון בכוחם הפוליטי המאורגן של מיעוט תעשיינים מקומיים בשילוב עם משרד ממשלתי המחפש "עשייה". אם יש צורך ב"חסימה" של יבוא, וב"הגנה" מפניו - סימן שהוא רע... והיבואן - נציג הרוע...
|
יבוא הוא עסק בדיוק כמו יצוא - אין רעים ואין טובים. אפשר ללמד מהנדס מחשבים לתפור חולצות לעצמו, אך אז יהיה לו פחות זמן לפתח תוכנות מחשב. יהיו לו יותר חולצות שתפר בעצמו, אך הוא יהיה עני יותר. ממסד שמגן על תעשיה מקומית כושלת מפני יבוא הופך אותנו לעניים יותר. אם מפעל סיני יכול לספק לנו חולצות זולות מאשר מתפרה בירוחם - עלינו לקנות מהם את החולצות, בדיוק מאותה סיבה שמהנדס המחשבים אינו תופר לעצמו חולצה ותושבי חיפה ונתניה לא מגדלים חיטה בעצמם, לא טוחנים קמח ולא אופים בעצמם לחם. אין הבדל בין מסחר בתוך גבולות ישראל לבין מסחר עם חו"ל. איננו יכולים להשתמש בכל המוצרים שאנו מייצרים. אין לנו צורך בכל-כך הרבה טפטפות להשקיה שמייצר קיבוץ חצרים, או תרופות שמייצרת חברת טבע - עודף המוצרים האיכותיים נמכר לצרכנים בחו"ל ובכסף שמתקבל אנו רוכשים חיטה אמריקנית וחולצות מסין. הרווח מהיצוא מממן את היבוא. "הגנה על תוצרת הארץ" אינה מיטיבה עם כלכלת ישראל. המדיניות היחידה שעשויה להיטיב ולהעלות את רמת החיים היא זו המכוונת ליצירת תנאים שיגדילו את ההשקעות. גידול בהשקעות יוצר מקומות עבודה חדשים, מעלה את פריון העבודה ואת כוח הקנייה של השכר. לכן, יש להכריז על מדינת ישראל כאזור חופשי ממכס. כן, סוף למסלול האדום בנתב"ג. אם נהנה ממחירי יבוא זולים, נקנה את החולצות הזולות בסין, ובכסף שנחסוך על החולצות נוכל לקנות מוצרים ושירותים נוספים מחברות ישראליות, או להגדיל את חסכונותינו. החסכונות הם המקור להשקעה במשק. השקעה יוצרת עושר. היבוא הזול מאלץ מפעלים ישראלים להתחרות במחיר, ורובם עושה זאת בהצלחה מרשימה. הצרכן הישראלי אינו מזיק למדינה, אם הוא מעדיף לפעמים תוצרת חוץ. הנזק למדינה נגרם על-ידי משרד המסחר והתעשיה שמבזבז את כספי האזרח. בסיסמה "קנה כחול לבן" מתבטאת ההשקפה שמוטל על השלטון ועל אלה שחשים עצמם כ"עילית חברתית" לחנך את הציבור הנבער ולהשפיע על ההמונים בסיסמאות רגשניות. על הממשלה להימנע מלבזבז את כספינו על עידוד "כחול לבן". שבעה מיליון צרכנים בישראל נבונים מספיק כדי לדעת מתי לקנות מתוצרת מקומית ומתי להעדיף מוצר מיבוא.
|
|
|
הכותב הוא בעל האתר "קו-ישר" שמציג מודל חלופי למדינת ישראל.
|
|
תאריך:
|
20/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
20/03/2010
|
|
מוטי היינריך
|
"קנה כחול לבן" - למי הוא באמת משתלם?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אהוד ג,
|
20/03/10 19:15
|
|
2
|
|
מוטי היינריך
|
20/03/10 19:36
|
|
|
|
יופיטר
|
21/03/10 07:05
|
|
שבע-שמונה שנים לקח לו לצה"ל עד שיצא למיתקפה עזה ברצועת עזה, כגמול על שנים של התגרות פלשתינית, רצח עשרות אזרחים והרס ביישובי עוטף עזה. שבע-שמונה שנים, עד שאפסה הסבלנות.
|
|
|
ראוי שכולם יעשו את ההפרדה והאבחנה הנדרשים בין העם האמריקני, אשר רובו אוהב ותומך בישראל ומבין שהקשר בינו לבין מדינת ישראל הוא קשר גורדי חזק שלא ניתן לפרום אותו, ידידות אמיצה ארוכת שנים שמחייבת את ארצות הברית להתייצב לימינה של ישראל ולחזק אותה. לבין הממשל הנוכחי, בראשותו של הנשיא ברק חוסיין אובמה, שמנוהל על-ידי היהודים רם עמנואל ודוייויד אקסלרוד ואשר מתגלה למרבה הצער ככזה המושפע מקולות אנטי-ציוניים של השמאל הקיצוני ושל אוייבי ישראל בעולם.
|
|
|
כאילו שהיינו צריכים להמתין לסקר חדש שנערך בימים אלה על-ידי בית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה בקרב מדגם מייצג של 804 אזרחים שרובם קבעו באורח נחרץ, כי אהוד אולמרט היה ראש הממשלה המושחת ביותר בתולדות המדינה.
|
|
|
השיח הרווח בישראל דוחה בתוקף את הגדרת הערבים-הבדואים בנגב כ"עם יליד", אך חוקרים העוסקים בתחום מוצאים הלימה בין מאפייניהם לבין הגדרת העמים הילידים. ואכן, הבדואים פנו אל הפורום של העמים הילידים באו"ם, התקבלו כחברים בו, ונוטלים חלק בהחלטותיו.
|
|
|
מלחמת העיתונים מתעצמת. פחות לכלוכים, אך יותר-ויותר מתקפה אידיאולוגית כביכול. אם עד לפני כמה שבועות התמקדו העיתונים ידיעות אחרונות ומעריב בחיפושים כמעט נואשים כדי למצוא חומרים מפלילים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד רעייתו שרה - לשווא - הרי שעתה הם מנסים לסבכו עוד ועוד עם ממשלו של הנשיא ברק אובמה, משל אין מדובר במדינת היהודים, אלא במפעל פרטי מתחרה שיש להביסו, ולהביאו בכוח לקריסה ולחדלות פרעון. במהלכים אלה משתתפים פרשנים רבים, בהם, כמעט כרגיל: נחום ברנע, שמעון שיפר, סימה קדמון, יואל מרקוס, יוסי ורטר, בן כספית, אורלי אזולאי.
|
|
|
|