בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בצילו של כינוס הקוורטט התחוללה דרמה נוספת, המעפילה בחשיבותה, עבור משתתפיה לפחות, על ענייני תהליך השלום הישראלי-פלשתיני ● המדובר בדיונים בין ארצות הברית ורוסיה על נושאים מרכזיים שבמחלוקת, הקשורים ליחסים שבין שתי המדינות
|
הילרי קלינטון, מזכירת המדינה של ארה"ב וולדימיר פוטין, ראש ממשלת רוסיה בפגישתם האחרונה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
ביום שישי, ה-19 במרס 2010, התקיים במוסקבה כינוס של הקוורטט בהשתתפות שרי החוץ של רוסיה, ארה"ב, האיחוד האירופי וכן המזכיר הכללי של האו"ם ושליח הקוורטט למזרח התיכון. הקוורטט נוסד במדריד בשנת 2002 במעמד של גוף מתווך, שלהחלטותיו תוקף של יעוץ. פורום זה התכנס בפעם האחרונה ביוני 2009 בטריאסט. זו הפעם הראשונה שקבוצת הקוורטט מתכנסת במתכונת מיוחדת ולא בשולי ועידות בינלאומיות, זאת ביוזמתה של רוסיה. במהלך הכינוס הנוכחי התקבלה החלטה של הקוורטט, הכוללת את העמדות העקרוניות הבאות: - הקפאה מלאה של כל הפעילות הישראלית בתחום ההתנחלויות בשטחים;
- פתיחת שיחות קרבה תוך 24 יום;
- התנעת השיחות הישירות בהמשך, תוך 4 חודשים;
- הקמת מדינה פלשתינית תוך 24 חודשים.
המשתתפים, חברי הקוורטט, הצהירו על מחויבותם לנקוט בכל האמצעים להשגת שיתוף הפעולה של הצדדים עם החלטת הקוורטט האמורה. עוד נמסר, שהקוורטט תומך בקיומה של ועידה בינלאומית במוסקבה לתהליך השלום במזרח התיכון, זאת בעיתוי מתאים ובהקשר לשיחות הישירות. נכון לעכשיו, סביר להניח שוועידה זו אכן תתכנס במוסקבה וזאת כאירוע פתיחה של השיחות הישירות, היה ויתממש תסריט זה.
|
אסטרטגיית ניצול הדינאמיקה של רוסיה
|
|
|
|
[צילום: AP]
|
|
כינוס הקוורטט האחרון במוסקבה נתפס ברוסיה כהישג לדיפלומטיה הרוסית, כמי שיזמה את כינוסו ובכך מיצבה את עצמה בעמדה משופרת - הן לגבי המשך התהליך המדיני במזרח התיכון והן במערכת הבינלאומית בכללותה. כינוסה של הוועידה הבינלאומית המתוכננת להתקיים במוסקבה, במידה שתצא אל הפועל, צפוי, לפי השקפת הרוסים, להביא לשיפור משמעותי נוסף במעמדה הבינלאומי של רוסיה, הישג אליו רוסיה חותרת מזה זמן רב. ואולם, בצילו של כינוס הקוורטט במוסקבה התחוללה דרמה נוספת, המעפילה בחשיבותה, עבור משתתפיה לפחות, על ענייני תהליך השלום הישראלי-פלשתיני. המדובר בדיונים בין ארצות הברית ורוסיה על נושאים מרכזיים שבמחלוקת, הקשורים ליחסים שבין שתי המדינות. לליבונם הנוסף של נושאים אלו נוצל הכינוס הנדון. במכלול זה נמצאים הנושאים הבאים: - השיחות לגיבוש הסכם חדש בתחום צמצום הנשק האסטרטגי. תוקף ההסכם הקודם פג בדצמבר אשתקד, אולם רוסיה גוררת רגליים בשיחות, וזאת במגמה ברורה לקשר בין סיומן של שיחות אלו לביטול הצבתם של טילי יירוט אמריקניים, הפעם בבולגריה וברומניה (לאחר שהאמריקנים כבר ויתרו בעבר על הצבתם בפולין ובצ'כיה כמחווה לרוסים).
- המחלוקת שבין רוסיה לארצות הברית בעניין החמרת הסנקציות על אירן. הנושא לא רק שלא בא על פתרונו, אלא אף הוחמר, וזאת כאשר לא אחר אלא פוטין עצמו הודיע, עם הגעתה של מזכירת המדינה קלינטון למוסקבה, על כוונתה של רוסיה להפעיל בקיץ הקרוב את הכור בבושהר, שנבנה בסיוע רוסי. הודעה זו היא חריגה, לכל הדעות, הן בעיתויה והן בחומרתה.
יוזכר, שרק לפני מספר חודשים התקיים, ביוזמת הנשיא ברק אובמה, סבב שיחות בין ארצות הברית לרוסיה, המכוון לשיפור מערכת היחסים הבילטראליים (שכונה האתחול). ככל שניתן להעריך, הושגו אז מספר הבנות בין השתיים. בתמורה לנכונות רוסית לשתף פעולה עם ארצות הברית בסוגייה האירנית, לרבות תמיכה בהחמרת הסנקציות על אירן, ארה"ב גמלה לה בשורה של ויתורים משמעותיים. בכלל זה ויתור על הצבת טילי יירוט במזרח אירופה והכרה במעמד מיוחד של רוסיה במרחב ברית המועצות לשעבר. אולם עתה מסתמן, שארה"ב לא ויתרה לחלוטין על הצבת הטילים, אלא פשוט העתיקה אותם לגזרה דרומית יותר. יתרה מכך, היא ממשיכה לראות באוקראינה ובגאורגיה מועמדות להצטרפות לנאט"ו בעתיד. ואף שבמרבית התחומים במישור הבילטראלי מתקיים שיתוף פעולה חיובי, המשקעים האלו, וכנראה נוספים, הינם הסיבה לאי-שביעות רצון רוסית. עתה מצאו עצמם האמריקנים מחפשים אחר מוצא מכל חבילת הבעיות שנקשרו יחדיו על-ידי הרוסים למכלול מותנה ואחוד: גם השיחות האסטרטגיות, גם הנושא האירני וגם מקומה של רוסיה בתהליך השלום המזרח תיכוני. אין ספק שהרוסים הפגינו הפעם תחבולנות ראויה לשמה. נראה שהפתרונות המתאימים יימצאו בקרוב ורוסיה תצא נשכרת, כפי שהתכוונה. יש להניח שבין ההישגים הרוסיים תהיה ההסכמה לשדרג את מעמדה של רוסיה במזרח התיכון, כאשר כינוס הוועידה במוסקבה הוא רק אחד מן המרכיבים שישרתו את השדרוג הזה. לא ברור אם רוסיה מאמינה ביישום החלטות הקוורטט, וכנראה שהיא גם לא מאמינה בפתרון קל ומהיר במזרח התיכון. אולם, היא כן מאמינה בניצול הדינאמיקה של התהליך המדיני למינוף יעדיה בזירה הבינלאומית וזאת היא עושה בכישרון רב.
|
|
תאריך:
|
23/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
23/03/2010
|
|
צבי מגן
|
|
חוות דעתו של מומחה אינה אמורה לכלול הכרעות משפטיות ובכך לכבול את בית המשפט לקונספציה משפטית שאולי היא שגויה, כי המומחה אינו משפטן ולא בזכות הידע המשפטי שלו הוא מונה לתפקידו כמומחה.
|
|
|
לפני שאתם מחליטים איזה ארון לקנות, מומלץ להגיע לפגישת תכנון בחנויות עם הפרטים הבאים:
|
|
|
עם ההסברים המבוססים לאכילת יתר באוכלוסיות מערביות מפותחות, נמנים זמינות המזון, אורח חיים ישבני, ואילוצים כלכליים. אף לא אחד מהסברים אלו עונה על השאלה המרכזית: מדוע אנשים אוכלים יתר על המידה באופן עקבי, למרות מאמצים חוזרים ונשנים לא לעשות כך?
|
|
|
|
|
|
מאז שהתחלתי להתעניין בנושא ששמו "מה מגיע לאזרחי ישראל מן מהמדינה והם לא יודעים" מגיע אלי מידע על הנושא. אחלוק עימכם מידע שלא ידעתם ואשאל יחד איתכם:
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
|
|
|
עו"ד יוסף פנדריך
פסק דין מוסכם משלב שני יסודות - הסכם ופסק הדין שאישר אותו. אם ההסכם לא חוקי גם פסק הדין איננו חוקי
|
|
|
אלי אלון
דן הדני עלה לישראל ב-1948, סיים קורס חובלים ושירת בחיל-הים כקצין בשירות קבע בשנת 2016 מסר דן הדני את אוסף תצלומי העיתונות שלו שכלל כמיליון צילומים לספריה הלאומית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|