הפרשיות החמורות המתחוללות בתקופה האחרונה בעיתון הארץ מצריכות מעשה קיצוני מצד הגורמים הרלוונטיים.
מעשה קיצוני למען ייראו ויראו.
מהמקרה המצמרר בו סגן עורך מוסף הארץ הרשה לעצמו להשתלח במשפחת פרץ אשר הקריבה עבורו ועבור כל תושבי המדינה את היקר לה מכל, ולקרוא להם ג'יהאדיסטים, ועד המקרה בו עיתונאי הארץ וחיילת חשפו חומרים מסווגים שפגעו בבטחון המדינה, משתקפת תמונה חמורה
ובה העיתונאות וכלי התקשורת רשאים לעשות הכל ללא סייגים וגבולות אדומים, הכל בשם
חופש הביטוי והעיסוק גם אם זה תוך כדי פגיעה בבטחון המדינה.
ראשית אני תוהה כיצד אדם בכיר בתקשורת שבין היתר אמור לשמש איזושהי דוגמה ומופת לשאר העיתונאים ואנשי התקשורת בארץ מרשה לעצמו לנהוג במעשה נבזי שכזה, ביום בו משפחת גבורה קוברת את יקירה להשתלח בצורה חסרת רסן ורגישות כזו במשפחה הקדושה הזו.
להשוות אותה למחבלים חסרי לב ורגש - כיצד יעלה על הדעת?!
לאחר מכן לשמוע שאותו עיתון בדיוק שכבר היה ידוע באי אהדה למדינה ולערכיה מייצר עוד שערורייה חמורה לא פחות, חמורה כל כך שפגעה בבטחון המדינה וסיכנה את תושביה.
בנקודה הספציפית הזאת שהיא נקודת אל חזור יש למנוע הישנות מקרים מסוג זה. הגורמים הרלוונטיים: משרד התקשורת, הביטחון ומשרדי הממשלה האחרים צריכים לעשות בדק בית ולבצע שינויים קונקרטיים שימנעו ממצב אבסורדי כזה לחזור על עצמו.
ובנוסף כמובן לגזור עונש חמור על קם וחבריה למען ייראו ויראו.
ואם יקומו כל יפי הנפש והמצטדקים לוחמי הצדק יש לשאול אותם שאלה פשוטה: "האם כאשר חייל היה מעביר חומר מסווג לגורמי ימין קיצוניים האם גם אז הייתם נוקטים באותה דרך לוחמת חופש וצדק והייתם מגנים עליו כשם שאתם מגנים על הבוגדת ענת קם?!"
זוהי כמובן שאלה רטורית והתשובה ברורה.
למדינה כמו מדינת ישראל אין את הפריבילגיה שיש למדינות אחרות מסוג שוויץ, לזנוח את הערכים האחרים הכל עבור "חופש הביטוי" ו"זכות הציבור לדעת". ערך הביטחון וההישרדות של המדינה קודם לכל ולו בגלל האויבים הרבים המקיפים אותנו ומנסים יום יום להשמידנו, והמקרה החמור הזה פגע בערך הזה ולכן יש לפעול בו ביד קשה.
זוהי תמונת המצב במדינה שלנו - מצד אחד אנשים שמקריבים את היקר להם מכל למדינה, לערכיה ולשרידותה כמו משפחת פרץ, ומצד שני אנשים שמסכנים את בטחון המדינה, מפקפקים במגנים עליה, ועושים הכל על-מנת לפגוע בה - ראה תובל, קם ושות'.
מצב פרדוקסאלי ושערורייתי אבל אנחנו חייבים להמשיך ולהתקיים גם במצב האובדני הזה, ונתחיל בכך שנטפל בחומרה במקרים הנ"ל.
