שער המלך

המילים 'דלת' ו'שער' שימשו במזרח הקדום גם במשמעות של 'חצר השליט' ומכאן אף כ'ממשלה' (ווהר, 247). לדוגמא, הביטוי הפרסי dar-i daulat, 'שער הממלכה', משמש גם כ'חצר' והמונח הערבי bab al-malik, 'שער המלך', כוונתו 'ארמון המלכות', 'חצר המלכות'. משמע, הרבה לפני 'שער המלך' במגילת אסתר בהתייחס לארמון המלך הפרסי, היה השימוש במונח בינלאומי בתפוצתו ברחבי המזרח הקדום. העדות הקדומה ביותר לשימוש במונח נמצאת בטקסטים ממצרים העתיקה כאשר כבר מהמאה ה-20 לפנה"ס, תיבות ל'שער' מציינות את מושב המינהל, המנגנון, ארמון המלך (שם, שם).

גם בשפה החיתית נמצאות דוגמאות טובות לכך: 'שער המלך' בחוק החיתי, סעיפים 71 ו-73, מציין 'רשות' והוא מוחלף עם הביטוי bab ekallim, 'שער של הארמון', בסעיפים 84, 85 (שם, 248). את המונח babu מהשפה האכדית נהוג לתרגם, בהקשרים שונים, כ'שער' ואולם אם מקבצים יחדיו הקשרים אלו, נראה שהתרגום ההולם והסביר הוא 'חצר', ממשלה' (שם, שם). ניתן להביא עוד שורה של מסמכים משפות שונות ואולם הכיוון הולך ומתברר: נראה שמדובר בביטוי בינלאומי עתיק ונפוץ שהתחולל סביבו תהליך לשוני של שימוש מושאל כאשר התמורה במשמעות הביטוי מתייחסת למקרים רבים בשפות שונות (שם, 250). כך גם אפילו ביפן הרחוקה נמצאה תופעה דומה כאשר 'דלת' עניינה 'הארמון' ואף 'הממשלה הקיסרית' (שם, 259). אם כן, הביטוי נמצא בכוונות דומות בתרבויות שונות הרחוקות זו מזו במקום ובזמן. נראה שנקודת המוצא מצויה בדימוי ספרותי עתיק יומין שיתכן ואפשר לכנותו ארכיטיפוס. האישיות הנעלה של המלך הייתה מקושרת בדרך כלשהי ל'דלת' שהפרידה בינו לבין משרתיו והציבור, מיצעה את הגישה אליו ונעשתה סמל לממשלתו ולבסוף אף לאישיותו (שם, 260).

ובכן, נראה שכוונת הביטוי 'שער המלך' וביטויים קרובים לו במזרח הקדום אינה לשער מוחשי בארמון או בכניסה אליו. ביטוי עתיק יומין זה ציין במקורו את התחום המבדיל, המפריד, בין המלך לבין משמשיו ובתהליך ארוך ואיטי דבקה בו המשמעות של פעולת המשמשים והמקום בו הם פועלים. משמע, הפעילות המתרחשת בארמון ואשר אינה פעילותו של המלך עצמו, מתרחשת ב'שער המלך'. הפקידים, המשרתים, המתגוררים בארמון, הם היושבים ב'שער המלך', הם-הם המציינים את 'שער המלך'.

בסעיף זה יעלו לדיון כל הפסוקים במגילה בהם מופיע הביטוי 'שער המלך' ובו אבקש לראות האם וכיצד תואם פירוש הביטוי כמקום התרחשות הפעילות המנגנונית-מנהלתית את המציאות המתוארת במגילה, או ליתר דיוק, אבקש לראות את המציאות 'החדשה' שנוצרת עם ישומו של פירוש זה למונח 'שער המלך' ומכאן יתאפשר אף לעמוד על תפקידו ומעמדו של מרדכי בחצר המלך הפרסי.

עוד לפני הופעתו הראשונה של הביטוי במגילה, אומר אבן-עזרא ביחס למעמדו של מרדכי "כי בשער המלך היה קודם דבר אסתר על כן הוא דר בארמון" (פרק ב, פס' ה, ד"ה 'בשושן הבירה'). ומדבריו בהמשך (ב, ט, ד"ה 'בית הנשים') עולה כי מרדכי היה יועץ בכיר, פקיד בכיר כלשהו בארמון המלך, עוד לפני סיפור המגילה.

כאמור, הביטוי 'שער המלך' מופיע 11 פעמים במגילה, תמיד ביחס לארמון בשושן. משמעות הביטוי בכל הופעותיו במגילה אינה שונה ממשמעותו בארמית של ספר דניאל, שם הביטוי "בתרע מלכא" (ב, מט) מוכר כ'בארמון' או 'בחצר המלך הפרסי', זאת ניתן להניח לאור הקירבה, בזמן ובתוכן, בין שני הספרים (ווהר, 251).

לראשונה מוזכר הביטוי בפרק ב: "ובהקבץ בתולות שנית, ומרדכי יושב בשער-המלך" (פס' יט). ומיד אחר-כך: "בימים ההם ומרדכי יושב בשער-המלך, קצף בגתן ותרש וגו'" (ב, כא). בשני הפסוקים הללו, הביטוי 'ומרדכי יושב בשער-המלך' הוא למעשה מאמר מוסגר שאינו שייך לרצף העניינים אלא בא ללמד עובדה 'צדדית': בפסוק יט נרמזת אפשרות גישתו של מרדכי אל הבתולות ואילו בפסוק כא ביטוי זה מסביר כיצד מרדכי היה יכול בכלל לשמוע על הקשר שקשרו שני מקורבי המלך כנגד חיי המלך (ווהר, שם). לפיכך, אין כל טעם להניח שכוונת הביטוי כאן 'יושב בשער המלך' היא 'יושב בשער הארמון', אלא הכוונה כאן היא בפירוש ללמדנו שמרדכי מקורב למשרתי המלך ועושה את מלאכתו נאמנה בארמון. כעת אף ניתן להבין במבט לאחור מדוע זה נלקחת "... אסתר אל-בית המלך אל-יד הגי שמר הנשים" (ב, ח) וזאת לאחר שכבר קיבצו "...את-כל-נערה-בתולה טובת מראה וגו'" (ב, ג). עניין זה מתברר לאור קירבתו של מרדכי לאנשי המלך, במקרה זה להגי שומר הנשים, קירבה שמאפשרת את הכנסת אסתר למכסת הבתולות למרות שכבר הייתה מלאה.

בפרק ג' כתוב: "וכל-עבדי המלך אשר-בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי-כן צוה-לו המלך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה: ויאמרו עבדי המלך אשר-בשער המלך למרדכי, מדוע אתה עובר את מצות המלך" (פס' ב-ג). מובן מאליו ש'כל עבדי המלך' לא שוהים רק בשער הארמון, והרי מדובר בכל בעלי המשרות שבארמון, משרתים, פקידים וכו', וכמו שהללו מסתובבים באופן חופשי בארמון, למעט בחדריו הפרטיים והמקודשים של המלך (ווהר, 257, 258), כך יש להסיק כי גם למרדכי הייתה הזכות, מתוקף תפקידו ומעמדו, להגיע למקומות שונים בארמון. מכאן מתבאר גם הכתוב: "ובכל-יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית-הנשים, לדעת את-שלום אסתר ומה-יעשה בה" (ב, יא). בית הנשים הוא לבטח אחד המקומות היותר שמורים בארמון ואשר הגישה אליו נתונה רק לשלומי-אמוני המלך, והנה מרדכי מתהלך שם מדי יום ביומו ומצליח לפגוש את אסתר או לפחות להתעניין בשלומה. לפיכך, המסקנה המתבקשת היא שמרדכי נמצא בעמדה ובתפקיד המאפשרים לו חופשיות בארמון, אכן ב'שער המלך'.

וביחס לתמיהתם של הקולגות בשער-המלך על-כך שמרדכי לא משתחווה להמן, הרי זהו המשך ישיר לאירוע שהתרחש בסוף פרק ב': מרדכי שמע על תוכנית המרד במלך ודיווח. כתוצאה מכך הוא קיבל ככל הנראה מעמד מיוחד וזכויות-יתר ('אורוסאנגס' - מילה פרסית הידועה רק מכתבי ההיסטוריונים היוונים), כפי שקיבלו אנשים במלכויות פרס בשעה שהמלך חב להם את חייו. והנה, 'כל עבדי המלך' לא ידעו דבר וחצי-דבר על הלשנתו של מרדכי ועל המעמד המיוחד אותו קיבל בעקבותיה, ומכאן מובנת תמיהתם.

בפרק ד' נאמר: "ויבוא עד לפני שער-המלך, כי אין לבוא אל-שער המלך בלבוש שק" (פס' ב). עתה ניתן להבין נכונה גם פסוק זה וגם את הסיטואציה המתוארת בכל הסצנה: מששמע מרדכי על החוק החדש שיצא מארמון המלך לכל המדינות בדבר השמדת היהודים, הוא קורע את בגדיו ובא לבוש בשק ומוכפש באפר 'עד לפני שער-המלך', אך אין הוא נכנס כעת לארמון 'כי אין לבוא אל-שער המלך בלבוש שק'. מכאן יש להסיק כי בימים של שיגרה, כאשר מרדכי לבוש ככל אדם, הוא נכנס לארמון באין מפריע. בהמשך הפרק וממש באותו העניין, מסופר כי התך, אחד מפקידי המלך, נשלח ע"י אסתר לברר מדוע עוטה מרדכי שק: "ויצא התך אל-מרדכי, אל-רחוב העיר אשר לפני שער-המלך" (ד, ו). משמע, 'לפני שער-המלך' כוונתו בהחלט 'לפני הארמון', או 'מחוץ לארמון', ואם כך, הרי 'בשער-המלך' משמעותו 'בארמון', לפחות בחלקו של הארמון גם אם לא בכולו.

בפרק ה' נמצא כתוב כך: "ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב, וכראות המן את-מרדכי בשער המלך ולא-קם ולא-זע ממנו וימלא המן על-מרדכי חמה" (פס' ט). הסיטואציה כאן היא שהמן, שונא היהודים, יוצא לאחר המשתה שבודאי נערך בחדריה הפרטיים של אסתר המלכה אשר בבית הנשים, והנה הוא רואה את מרדכי ב'שער המלך', כלומר בפירוש בארמון (ווהר, 252). בנוסף לכך, עולה השאלה מדוע 'מתחמם' המן על מרדכי? אם מרדכי הוא סתם בן-אדם, חסר כל מעמד ותפקיד, הרי אין להמן כל סיבה לכעוס על-כך שאינו משתחווה לו. רק במידה ומניחים כי אכן מרדכי יושב ב'שער המלך', כלומר ממלא תפקיד מנהלתי כלשהו ומחזיק בעמדת מפתח בארמון, אפשר להבין את כעסו של המן ומן הסתם לשייך עניין זה למערכת היחסים הפנימית ולאינטריגות שבין משמשי המלך לבין עצמם. על דרך זו ממש יש להבין גם את הנאמר בהמשך על-ידי המן לאשתו ואוהביו בדבר הכבוד הרב שנעשה לו על-ידי המלכה שהזמינה אותו למשתה: "...וכל-זה איננו שוה לי, בכל-עת אשר אני רואה את-מרדכי היהודי יושב בשער המלך" (ה, יג). שמא כל הכבוד שניתן להמן אינו שווה רק בשל איזה יהודי חסר-חשיבות היושב בשער של הארמון? אומר אבן-עזרא על פס' זה (ד"ה 'וטעם יושב בשער המלך'): "בעבור שהיא מעלה גדולה והוא מכעיס אותי".

דהיינו, עצם ישיבת מרדכי בשער המלך, פקיד בכיר בארמון, מושא לקנאת המן ויתכן אף בעמדה המאיימת עליו, הוא הדבר המעביר את המן על דעתו ומכאן בלבד יובן רצונו להיפטר ממרדכי ולתלותו על 'עץ גבוה'.

בפרק ו' בא המן אל המלך לבקש רשות לתלות את מרדכי. כזכור, נדדה שנת המלך בלילה ההוא. בכדי להירגע הוא מעיין בספרי ההיסטוריה ומגלה שלא נעשה כבוד ויקר למרדכי אשר הצילו משני המורדים שביקשו לקום עליו. בתשובה לשאלת המלך ביחס לפיצוי האיש שהמלך חפץ ביקרו, מביע המן את דעתו בחשבו שהוא האיש. והנה אומר המלך: "...מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת ועשה-כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך ... ויקח... וירכיבהו... ויקרא לפניו, ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו: וישב מרדכי אל-שער המלך וגו'" (ו, י-יב). ניתן לשער כי מאז הדיווח של מרדכי למלך על הכוונה למרוד בו כבר עברו כמה חודשים וקשה לקבל שמרדכי יושב חודשים על גבי חודשים בשער של הארמון. לעומת זאת, במידה ומקבלים את הפירוש כי 'שער המלך' מציין תפקידים בכירים בארמון וכן את המקומות בארמון בהם פועלים בעלי תפקידים אלו, ניתן להבין כיצד שוהה מרדכי תקופה של חודשים ויתכן אף שנים ב'שער המלך'. בהמשך ישיר לכך יש לפרש את פס' יב (וישב מרדכי אל שער המלך'): לאחר הכבוד הפומבי שנעשה למרדכי, הוא שב אל מקומו הקבוע בארמון, אל שיגרת יומו ותפקידו, אל 'שער המלך'.

אם-כן, בדיקת המונח 'שער המלך' במגילת-אסתר לאור מסקנותיו של ווהר, מגלה שאכן פירוש הביטוי במשמעות מושאלת של 'מעמד הפקידות', 'המנהלה', כמו-גם המקומות בארמון בהם מתרחשת פעילות פקידותית-מנהלתית זו, הוא הפירוש התואם ביותר למונח 'שער המלך' במגילה. רק כאשר מניחים שמרדכי היה בעל תפקיד מנהלתי כלשהו בארמון המלך, מתבהרים מספר עניינים אשר ללא הנחה זו נשארים סתומים: מרדכי מצליח באמצעות קירבתו-ידידותו להגי, להכניס את אסתר אל מכסת הבתולות המועמדות להינשא למלך, מכסה שהתמלאה זה מכבר. הוא מסתובב בחופשיות בארמון ומגיע אפילו אל בית הנשים. הוא שומע על התוכנית למרוד במלך ודואג להעביר את אשר שמע למלך. מרדכי, שלא כשאר 'עבדי המלך אשר בשער המלך', אינו חייב להשתחוות להמן. לעניינים אלו למשל, אין כל הסבר זולתי זה שמרדכי יושב ב'שער המלך', משמע הוא נמצא בעמדה המאפשרת לו לחשב, לנווט ולבצע את מעשיו כפי שניתן רק למי שקרוב מאוד למקור ההתרחשויות, במרכז העניינים, בחצר ארמונו של אחשוורוש מלך פרס.

ישום משמעותו המושאלת של הביטוי 'שער המלך' במגילה, יותר מאשר הוא יוצר בה מציאות חדשה, הוא מבטא ומסביר אותה באופן מציאותי, מחיה אותה ותואם לחלוטין את הרקע הספרותי המתואר בה. לפיכך, יש לתפוס את המגילה כסיפור המבטא מהלכים, התרחשויות ומערכות-יחסים פנימיות בארמון המלך, אשר בהם שותף מרדכי היהודי היושב ב'שער המלך'. לאמור, היושב דרך-קבע בלשכתו בארמון הפרסי ולוקח חלק בעשייה המנהלתית-ממשלתית. על-רקע זה ומתוך מציאות זו ניתן אף להבין את ההישגים שהשיג מרדכי, בעזרת אסתר, למען קהילתו ועמו.