מוסר של גנגסטרים

לאחרונה פורסם כי הפרקליטות נקטה בצעד מפתיע, והחלה בחיקורי דין של הברחת כספים לחו"ל דרך אחיו של אהוד אולמרט, יוסי.

הברחת כסף של גנבי אליטה לחו"ל אינה דבר חדש. החדש הוא שהנושא זוכה לגושפנקא רשמית של משטרת ישראל ושל הפרקליטות. להערכתי הועברו לחו"ל, בידי חוגי אליטה ומועלים ישראלים, יותר ממאה מיליארד דולר בשנים האחרונות, מתוך תקציבים שנתיים של כשבעים מיליארד דולר לשנה. התוצר השנתי כולו הוא כמאה ושבעים מיליארד דולר. אם תהיה התגייסות של האינטרפול והאפ.בי.איי לנושא, בשיתוף עם משטרת ישראל ואגפים באוצר, ניתן יהיה להחזיר מיליארדים רבים לעם בישראל, ולחשוף כנראה מאות רבות של מועלים, ששמם ידהים את הציבור.

זו תהיה רעידת האדמה האמיתית בישראל: למה אין כמעט תמורה למיסינו, בניגוד למדינות אחרות בעלות רמת מיסוי כישראל (כמדינות סקנדינביה). לדוגמא, לפני שנים פורסמה הודעה מוצנעת בעיתונות על התגלות מעילות של מאות מיליונים ב-משרד החינוך. כנראה שרמת החינוך הירודה של תלמידי ישראל בשנים האחרונות, חרף תקציב חינוך גבוה יחסית למקובל בעולם, אינה רק עניין של כשל פדגוגי או אירגוני...

יש לחקירה בחו"ל חשיבות עצומה. כידוע, גילה אולמרט ביטחון שלו בכל מהלך החקירה, ונתן הצהרות בטון של יושרה ללא דופי לציבור הישראלי: "מעולם לא לקחתי שוחד. מתנהל נגדי ציד מכשפות". מקור הדבר אינו רק בכך, כפי שסברו, שאולמרט הוא עו"ד ממולח ביותר, המכלכל כל צעד וכל חקירה בחשיבה לפרטי פרטים. מצטייר שיש מקור נוסף לביטחונו: הכספים היו (לכאורה) בחו"ל. מכך הייתה לו תחושה שאי-אפשר לתפסו עם "דם על הידיים", ותחושת ביטחון בסיסית של משאבים כספיים ענקיים העומדים לרשותו הרחק מטווח ידן של הרשויות הישראליות. ניתן לסבור שמדובר בכסף זמין, וכנראה הסיפור שהכסף שימש ברובו לפירעון חובות של אחיו, הוא סיפור כיסוי שנקטו כמוהו פעמים רבות מספור גם בפרשות גניבת כספים אדירות אחרות (לפעמים הגרסה היא "הסתבך בהימורים"...).

מקור הביטחון הזה הוא מקור הביטחון, השלווה ועזות המצח של חלקים באליטה הישראלית, הגונבים (על-פי הסברה) מיליארדים, ומבריחים לחו"ל זה שנים רבות. מהרגע ש"כספת מובטחת" ענקית זאת הופכת פרוצה, הביטחון העצמי יעלם, והאיש יצא משיווי משקלו. זה סופו האמיתי. מעתה לא יהיה עוד אותה דמות בחקירות.

אולמרט לא היה הראשון, אלא נהג כפי שרבים בשדרה החברתית שלו נוהגים. מי ייתן וישמש הוא המפתח לאותה תיבת פנדורה ענקית, המאיימת על הרקמה החברתית כולה בישראל, ויוצרת אווירת שחיתות וציניות אדירה - בצד חוסר-תקווה לרבים.

חשוב לציין, כי רמת ביטחון שלווה זאת היא גורם יסוד בהונאת הקהילה הבינלאומית גם בנושא השלום, כמו-גם להרפתקנות במדיניות החוץ של ישראל. כשעומד לרשותך משאב אדיר, סמוי - בוחן המציאות מתרחק ממך, אתה הופך לציניקן, ובנוסף, אתה מפתח אידיאולוגיה כוחנית של דרוויניזם חברתי, בנוסח "רק החזקים שורדים". התבוננות מעמיקה מגלה שגורם תשתיתי בחלקים באליטות הישראליות - הן בנושא הסכסוך והן בנושא החברתי-כלכלי - הוא אכן דרויניזם חברתי, "החזק מנשל את החלש". בשיח כזה אין כל מקום ליצרנות האנושית, להמצאתיות, ולכל מה שעושה את האדם לבן מינו. כך, אפוא, גם השחיתות, ונתקלתי בכך אישית: כל אימת שחבורת עברייני צווארון לבן מבצעת פשעים בקבוצה (פשיעה כלכלית, כמו הייצור האנושי, היא פעולה בחבורה), מושמעת ההצדקה הכמו-אתית: "זו דרכו של העולם, אנחנו חזקים". מדובר, אפוא, באליטה, שחלקה מונע על-ידי מוסר של גנגסטרים, אף שקשה לי לומר זאת.