במלאת שנה לאסון המחריד של התרסקות המעבורת קולומביה בעודה באוויר, ועמה אל"מ אילן רמון ז"ל ועוד 5 אסטרונאוטים אמריקנים, שותפיו למסע, נסגר פרק של אלה ששילמו בחייהם עבור המדע.
עבור החלוציות. למרות שזה היה מסע אחד מיני רבים לחלל במעבורת, תמיד ישנם סיכונים בדרך והאסטרונאוטים ידעו זאת, אולם הם, כמו לוחמים שנשלחים לחזית, בטוחים באלה ששלחו אותם, שעשו את כל ההכנות הדרושות כדי שהטיסה והחזרה תהיינה נטולות בעיות, קל וחומר במקרה של בעיה.
אז הם יודעים שיש להם תמיד על מי לסמוך - על כל אחד מאנשי המערכת, נאסא במקרה הזה, ועל המערכת בשלמותה שתתגייס לעזרתם. על המורשת הזאת והבטחון הזה, דיבר אילן רמון בעצמו בראיונות שנתן לתקשורת טרם אותה טיסה גורלית.
לאחר שקרה מה שקרה ננקטו שורת פעולות בארגון, המשפחות טופלו כיאות, ורק נושא אחד נדחק משום מה מחוץ לתחום. עתידו של מנכ"ל נאס"א.
מנהל נאס"א, סוכנות החלל של ארצות הברית, שון אוקיף, חייב להתפטר מייד בעקבות אסון המעבורת קולומביה.
למעשה, לפחות מן הבחינה המוסרית, היה אוקיף חייב להסיק מסקנות ולהודיע על קבלת האחריות לאסון מייד לאחר היוודע דבר האסון בשנה שעברה, ובעקבות זאת על התפטרותו לאלתר מתפקיד המנהל הכללי של נאס"א.
בדיעבד, לא זאת בלבד שהתעלם לחלוטין מאחריותו המוסרית לאסון, אלא גם מאחריותו הניהולית, והישירה. גם לאחר שפורסמו מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בנושא, שקבעו חד משמעית שניתן היה לנסות להציל את הקולומביה, גם לאחר השיגור, על סמך הנתונים שהיו כבר אז בידי הסוכנות ולא נעשה דבר לשם כך בפועל, ממשיך הלה מאז ועד היום, במסורת ההכחשות התמוהות שלו, לפיהן לא היו "סימנים ברורים" לכך שהמעבורת עלולה להתרסק, ולכן בעצם, לא נעשה דבר למניעת האסון - כלומר מה שאירע הוא בבחינת אסון טבע, גזירה משמיים, ולא שיקול דעת לקוי מיסודו, על גבול רשלנות פושעת כפי שרומזת בבירור ועדת החקירה.
לאיזה התרעות מכוונת הועדה כשהיא מדברת על "ליקוי מאורות" בנאס"א? תזכורת: שנים עוד לפני הטיסה הגורלית הצטברו בנאס"א דוחות של מדענים, מתוך ומחוץ לארגון, הגורסים כי החללית מסוכנת לטיסה, במיוחד לאסטרונאוטים, עקב המצאותה בשירות זמן רב מידי, וכי יש לבצע בה שיפוץ מקיף לפני הטיסה הבאה.
אם את זה שכחו בנאס"א, הגיע חודשים ספורים לפני ההמראה גל פניות בהולות מצד מהנדסים בסוכנות החלל, שהיו קשורים לפרויקט, המזהירות בבירור על כשלים בתכנון הציפוי הקרמי המגן על המעבורת מפני התלקחות בזמן כניסתה לאטמוספירה, ועל דאגה עמוקה מכך שקיימת אפשרות ממשית שהמעבורת לא תשרוד את הכניסה לאטמוספירה.
למותר לציין שהנהלת נאס"א לא התייחסה כלל לפניות, ואחד המהנדסים אף פוטר מתפקידו בעקבות מה שהנהלת נאס"א ציינה בתור "תקרית".
ואכן,בסמוך להמראה נראה בבירור לוח קצף נתלש מהמעבורת שתי דקות לאחר ההמראה.
שוב נשמעו קולות בנאס"א שקראו להתייחס ברצינות לאפשרות שהמעבורת לא תשרוד, ושחובה מייד להכין תוכנית חירום לחילוץ האסטרטנאוטים. הנהלת נאסא הגיבה במילים "סיכון תאורטי".
אינני יודע מה עבר במוחם של מקבלי ההחלטות בנאס"א שבחרו להתעלם מכל זה, ופטרו את עצמם כתגובה לאזהרות שנשמעו בנוגע להתרחשות אסון טוטלי בניסוחים מעורפלים ומתחמקים, כ"תאורטיות" או "סיכונים מזעריים לתקלה שתוביל לאסון", ותחת זאת הובילו מדיניות של שתיקה רועמת לפני האסון, ומסיבות עתונאים שערוריתיות לאחריו.
דוגמא טריה להתבטאות כזאת נשמעה מלא אחר מאשר אוקיף עצמו "אם היו סימנים ברורים לכך, שאסון עומד להתרחש, לא היה גבול למאמצים שהיינו משקיעים למנעו", באמת תודה רבה מר אוקיף.
הכרזות כאלה, שנה לאחר התרסקות הקולומביה, רק מחזקות את הרושם, שאטימות הוא שם המשחק בהנהלת נאס"א הנוכחית. מצער להבין, שבמקום לנסות להבין מה קרה ולהכות על חטא, מנסה צמרת נאס"א להציל את עצמה קודם כל, ולשם כך אינה בוחלת באמצעים, כולל פנייה עצמאית למכנה המשותף הנמוך ביותר בהמון - גיוס תמיכה רגשית.
היא יודעת שכשמדובר בגוף ממלכתי כסוכנות החלל הלאומית, יש משקל לפטריוטיזם והאמון הספונטניים שהאמריקנים רוחשים לה ולמי שמונה לעמוד בראשה. פעילות כזאת, כמו של הנהלת נאס"א אופיינית לשליטים במדינות עולם שלישי ובכאלה שנשלטו על-ידי חונטות כמו ארגנטינה לשעבר, מפתיע וצורם שזה קורה דווקא באמריקה - ערש תרבות שלטון הציבור וחוקה המגנה על זכויות הפרט מכל משמר.
במקום לנסות לסגור את הפרשה על-ידי קריצות חוזרות ונשנות לדעת הקהל, צריך אוקיף, ועימו כל מי שהיה שותף לאסון מהצמרת הבכירה, לקום ולהסתלק מהבמה הציבורית אחת ולתמיד.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
