המצור על עזה - משחק חדש

תסריט דמיוני, לא בלתי אפשרי: ספינות קרב טורקיות (עם או בלי ארדואן) מלוות את המשט ה"הומניטרי" הבא לעזה, כלומר נושאות איום מלחמה - מלחמה עם טורקיה, רעיון מטורף. אבל גם כניעה לאולטימטום טורקי בשירות החמאס רומסת את ריבונותנו - והיכן תסתיים? אם ננסה לתת לטורקים את התשובה ביבשה - צה"ל יתפוס את נמל עזה וכך ימנע התנגשות ימית, ההמשך יהיה בלתי נמנע: תפיסת הרצועה כולה, ובמחיר כבד.

גילוי נאות: החתום מעלה שואף לראות את יישובי עזה היהודיים עומדים שוב על תילם, אולם מתנגד לכיבוש הרצועה היום. כי מי ירוויח מזה? בראש ובראשונה רמאללה. גירוש החמאס יחזיר את עזה ל'פרטנר' אבו-מאזן, האיש שהכריז שישראל ביצעה "טבח מכוון". איחוד-מחדש יחיש הקמת מדינה פלשתינית והכנסת צבא בינלאומי לארץ ישראל, וממילא ספירה-לאחור של הריבונות הישראלית. לא נשלח את בנינו למסור את נפשם למען כינונה של "פלשתין".

אז מה - שח-מט? לפי כללי המשחק הקיימים - כן, ולכן צריך לשנות את הכללים שהזמינו תסריט מטורף כמו סף מלחמה עם טורקיה. אלה כללים שלפיהם תחנת הכוח באשקלון מספקת להם חשמל והם מטווחים עליה טילים, אנחנו ואירן משתפים פעולה - היא מזינה את הטרור העזתי באמצעי לחימה ואנו מפרנסים אותו במזון, דלק, תרופות, חומרי גלם, הם משלחים בנו טילים וירי צלפים, ואנחנו מייצאים את תוצרתם החקלאית וגובים בעבורם מכס ומע"מ, ובעודנו מנסים למנוע זרימת כספים אליהם מבחוץ, אנו מספקים להם שטרות כסף במשאיות. 4 שנים הם כולאים חייל שלנו, ואנחנו מאשפזים אצלנו את חוליהם. ועדיין הם זועקים "מצור! הרעבה! אפרטהייד!", ואנטישמים בכל העולם נענים ומכינים מצור - לנו.

המצב הזה אינו יכול להימשך והחזרה לשפיות מחייבת להפסיק להתחכם ולעשות את המקובל בעולם בין צדדים לוחמים. מישהו המציא את הגלגל לפנינו. הלא אין חולק, שבינינו לחמאס שורר מצב מלחמה ואם כן, יש לסגור את הגבולות. מעתה, חסל סדר טיפול רפואי, חשמל, דלק והזרמת מים. "במלחמה כמו במלחמה", ואת כל מחסורם יספקו נא להם אחיהם וידידיהם ה"הומניטריים" דרך מעבר רפיח ודרך הים.

המעבר היבשתי חסום מפני שהחמאס, הקרוב ל"אחים המוסלמים", מסכן את המשטר המצרי ומפני שפתיחת מסוף גבול "פלשתיני" שלא מטעמה של רמאללה פוגעת בבלעדיות שלטונם. ומי משלם בעבור כל זה? אנחנו! אדרבה - ייפתח המעבר למצרים וייפתח הים - וטורקיה ואירלנד, צרפת וניקרגואה, סעודיה ומלזיה יקימו להן תחנות חשמל, יתפילו להם מי ים, יספקו אוכל, תרופות ועבודה! אמנם, מלכתחילה הוטל "המצור" כדי ללחוץ לשחרורו של גלעד שליט, אך על היעד הזה כבר ויתרה הממשלה, המסתפקת היום בביקורת על הכנסת נשק ומחבלים, תפקיד שניתן להשאיר לאמריקנים, שזה גם עניינם למנוע הפיכת הרצועה ל-"אל-קאעידה-לנד". ובמידה שהביקורת הבינלאומית תיכשל, תמיד שמורה לחיל הים הזכות החוקית לעצור ולבדוק כל אונייה חשודה.

ממה יש לנו לחשוש? ארדואן יבוא דרך הים? והיום ניתן למנוע את בואו? "נמל אירני", דואג נתניהו, ואיך אנחנו חיים עם מנהרות אירניות?

ולמן היום שנחדל לחיות עם עזה "שלא כדרך הטבע" וננהג בה בדרך הטבעית, נגבה ממנה וממנהיגיה מחיר מלא על כל תוקפנות, בשאיפה להגיע למצב האופטימלי האפשרי: תוקפנות בלתי מתפשרת שלהם - מרוסנת על-ידי הרתעה תקיפה ומתמדת שלנו.