בנאום קצר, חזק ואלגנטי בגן הוורדים הודיע הנשיא חוסיין
ברק אובמה, כאשר לצידו סגנו,
ג'ו ביידן ושר ההגנה רוברט גייטס, כי קיבל את התפטרות מפקד כוחות נאט"ו באפגניסטן, הגנרל האמריקני סטנלי מקריסטל.
לכאורה הבהיר הנשיא מי הוא המפקד העליון ומה יעשה לגנרל אשר כינה את הנשיא "נמושה המוקף בצוות של רכרוכיים". לצד הנשיא עמד סגנו ג'ו ביידן שהגנרל כינה "ג'ו קפוץ לי", ושר ההגנה גייטס שכונה "ליצן שתקוע בשנת 1985". רכב אס.יו.וי מפואר בעל חלונות כהים הוציא את הגנרל המפוטר החוצה ומחליפו, הגנרל דיוויד פטראוס הובא לחדר הסגלגל.
הנשיא הוכיח כי הוא יודע כיצד לנהל את תדמיתו בכלי התקשורת. אולם שועלי קרבות ותיקים הבחינו היטב דווקא בעובדה שהנשיא אינו מבין כיצד עליו לנהל מלחמה. אמריקה תחת הנהגתו הגיעה למבוי סתום, והוא מוביל את אמריקה לתבוסה מול העולם המוסלמי.
רק לפני שנה הגיע הנשיא חוסיין לבית הלבן ומייד קיבל פרס נובל לשלום. כמובן שחגיגות קבלת הפרס כללו את נסיעותיו לבירות העולם הערבי. בפרלמנט הטורקי קיבלו את חוסיין אובמה בכבוד מלכים. באוניברסיטת קהיר הוא נאם נאומי חזון שגרמו לכל מחבלי העולם לקפוץ משמחה ולנגוח בראשיהם בתקרת הבונקר. אירן קיבלה ארכה למרוח את העולם בדיפלומטיה גרעינית. ג'ו ביידן נאם את נאום "המעודדות" באוניברסיטת ת"א והקפיץ את רוה"מ
בנימין נתניהו לקפוץ את "נאום שתי המדינות" שלו. הנשיא חוסיין אובמה קד קידה למלך סעודיה שמרבית מרסקי המטוסים על מגדלי התאומים והפנטגון נולדו, התחנכו וצמחו בממלכתו. כך במהלך שנה אחת התרופפה שליטת המערב בכל אותם מקומות אשר בהם התפלש הנשיא חוסיין לעפר רגליהם של מרצחים ושליטים מוסלמיים. מאותן מדינות יוצאים משטי טרור, החלטות הזויות באו"מ, ופעילויות מעודדות טרור.
הרי אפגניסטן כבר קברו במאות האחרונות את הצבא הבריטי והצבא הסובייטי. הם יכולים להכיל בקלות את צבאות הטרור הערביים ואת צבא ארה"ב מבלי לשבוע. לכן מונה לפיקוד שם גנרל סגפן, שרץ מידי בוקר 8 ק"מ ואוכל ארוחה אחידה אחת ביום. הגנרל מקריסטל, מפקד סיירת אמריקנית שעצרה את
סדאם חוסיין, הוא בן ללוחם אגדי ממלחמת ויטנאם ויש לו שלושה אחים בצבא. עמיתיו מכנים אותו "אוכל הנחשים" הודות לקורסים ולניסיון שצבר בהפעלת כוחות מיוחדים במדבריות, אשר בהם על-פי דימוייהם לוחם נזקק לאכילת נחש כדי לשרוד.
הנשיא זימן ישיבה לתכנון אסטרטגי והופיע אליה בלתי מוכן על-פי עדות הגנרל לכתבי ה"רולינג סטון". באותם דיונים הוחלט כי מטרת המלחמה היא לנצח במלחמה קרקעית את מחבלי כל העולם שהתקבצו באפגניסטן, ולתפוס או להרוג את אוסמה בן-לאדן מנהיג אל-קאידה, שהוא הסמל המעורר את הטרור העולמי. לשם כך ביקש וקיבל הגנרל 40,000 חיילים, רבע מהם חיילי נאט"ו, תקציבים וכלי מלחמה בשפע, כדי להשתלט על מחוז הלמאנד ולהשליט מיליציות של בעלי ברית מאומנים בכל כפר שיכבוש. במקביל הייתה אמורה ארה"ב להתחיל בנסיגה מעירק.
באותם דיונים נדחתה דעתו של סגן הנשיא ביידן אשר הציע תקיפות אוויריות ומבצעי קומנדו כירורגיים אשר ימנעו חשיפת חיילים אמריקנים רבים לשהות ממושכת ותקיפות על הקרקע. רעיון זה יכול להצליח כאשר יש מודיעין טוב על היעדים. אולם על-פי הגנרל מקריסטל "המודיעין הכי טוב מגיע מהמקומיים" ולשם כך הוא היה סבור שיש לפתח עימם יחסי ידידות.
ברור כי לאסטרטגיה האמריקנית להגביל את המלחמה למחוז הלמאנד באפגניסטן אין בסיס. בדומה למלחמת ויטנאם, יכולים מחבלי אל-קאידה והטאליבן לנוע חופשי בארץ המגוג, אירן-אפגניסטן-ופקיסטן, ללא הפרעה; כפי שנעו לוחמי הויאטקונג בלאוס-קמבודיה-ויטנאם. שם הגבול הוא רק קו שמסומן על המפה. לכן אין לאמריקנים אפשרות להגיע לניצחון מובהק כאשר המלחמה מפוזרת בשטחים עצומים והמחבלים חופשיים לתקוף בכל זמן ומקום.
גם "חיסולים ממוקדים" בשאר המדינות אינם מספיקים כדי להביא לנצחון אמריקני. יתר על כן השלטון בפקיסטן הגרעינית התערער ויש סכנה שנשק גרעיני יפול בידי ארגונים סוניים. באירן השכנה מתפתח נשק גרעיני שיעי. מכאן שמלחמה זו המתרחשת בארצות המגוג היא למעשה תחילתה של "מלחמת גוג ומגוג" עליה התנבאו הנביאים, ואשר צפויה להתרחב עוד למדינות ועמים נוספים.
הכשל המרכזי שמונע מארה"ב לנצח במלחמה כבר בשלבים הראשונים הוא כשל בהגדרת המשימה. לכותב שורות אלה ברור כי דת האיסלאם המטיפה לאילוץ כל הלא מוסלמים להתאסלם בכוח החרב (המלחמה) לא יכולה להיות פטורה מאחריות. כל מי שמטיף לה מסכן את שלום העולם, קל וחומר שאסור להניח לו לשאת נשק מכל סוג לרבות נשק גרעיני. מי שלא מבין עיקרון פשוט זה יתברבר לנצח במחוזות שבהם אנשים עוטים בורקות וגליביות, ולא יצליח להבחין בין עמית לטורף. מי שאינו מצליח לזהות את אויביו לבטח אינו יכול לירות עליהם, ודינו לשלם בדם חייליו עד אשר ילמד.
כאדם ששירת בכמה מהטובות שביחידות צהל בכוחות האוויר והיבשה הייתי עד למרידות אחדות אשר בחלקן השתתפתי ולפעמים הייתי הרוח החיה. למרבה הפלא לא רק שלא הודחתי משירות ביחידות הללו עם אחרים. תמיד הובילו המרידות לבדיקת הנושאים שהעלו המורדים. לפעמים הודחו או איבדו בפועל מפקדים בכירים את הפיקוד, כאשר חייליהם מרדו בהם בגלל חוסר יכולתם להתמקד בהשגת המטרה. בישראל בא הדבר לידי ביטוי בהגדרת "עקרונות המלחמה" שהם על-פי רוח צהל "דבקות במטרה, יוזמה התקפית, הפתעה, ריכוז מאמץ, שיתוף פעולה, חיסכון בכוח, פשטות וגמישות, ניידות, אבטחה". (ראה לקסיקון מונחים צבאיים מאת סא"ל מיל, יאיר בורלא, עמוד 366). העיקרון הנוסף שמקובל בצבאות רבים "אחדות הפיקוד" UNITY OF COMMAND אינו מקובל בצהל. לפיכך יכולים להתרחש בצה"ל מקרים בהם לסמל תהיה דעה הפוכה מהקצין, וכאשר הקצין יפגע חלילה תתהפך כל דרך הפעולה של היחידה כולה!
בארצות הברית המפקד העליון על הצבא הוא נשיא ארה"ב. הנשיא הוא פוליטיקאי מנוסה, החסר לחלוטין הכשרה צבאית. "אוכל הנחשים" הבין כי הוא נתון במלחמה שבה הוא מקיז את דם חייליו, ואותה הוא עלול לסיים במשבצת של הגנרל ווסטמורלנד בויטנאם. אילו היו מעליו אנשים בעלי הכשרה צבאית, היה יכול למרוד מרידה סמויה מהתקשורת, ולפתוח דיון מהותי במטרות המלחמה, והדרך האפשרית לנצח בה. כיוון שזה לא אפשרי בסביבת הפיקוד האמריקנית. לבטח זה לא אפשרי כאשר הנשיא ועוזריו "רכרוכיים", נותרה רק האפשרות לעלוב בהם, ולעורר דיון ציבורי. המרידה של הגנרל מקריסטל היא ביטוי לאובדן כושרו של הנשיא חוסיין אובמה לנהל את המעצמה ויתכן כי היא תתרום חלק נכבד לנטרולו מהכוח הנשיאותי ב-4 בנובמבר הקרוב כאשר יבחרו האחריקנים שליש מהנבחרים, וידיחו בפועל בכוח בחירתם את חוסיין אובמה.
