הסיפור העצוב של המינויים הממשלתיים

אנו שומעים מדי פעם על חקירות פליליות ומשפטים בענייני מינויים פוליטיים. כך לגבי שר לשעבר וחבר כנסת בהווה שמשפטו בעניין זה מתנהל זה שנים (יותר מדי שנים), כך לגבי שר אחר שנחקר וטרם הוגש נגדו כתב אישום (אולי גם לא יוגש), כך לגבי ראש ממשלה לשעבר, ועוד ועוד.

אין מי שיחקור ואין מי שייתן את הדין על מינויים שלא בוצעו, או מינויים שלא צלחו, או מינויים שלא הוכנו מראש. המחיר שאנו, הציבור, משלמים על מינויים או אי-מינויים אלה הוא עצום. התנהלות הממשלה ושריה מעידה על אי-אכפתיות ושוויון נפש, או חוסר יכולת לקבל החלטות, באופן שאם היה מדובר בחברה פרטית היו השרים מאבדים את כיסאם זה מכבר, או שהחברה הייתה נסגרת.

מערכת הביטחון

ניקח לדוגמה את הקורה במערכת הביטחון. בתוך חצי שנה עומדים להתחלף ראש המוסד, ראש השב"כ, הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וכל אלופי הפיקוד. ממשלה רצינית, שר ביטחון וראש ממשלה לא היו מאפשרים תחלופה כזו בעת ובעונה אחת. היכן ההמשכיות, היכן התכנון והיכן הזיכרון הארגוני, ומדוע לא מונהגת שיטת החלפה מדורגת? לה"ה ברק ונתניהו פתרונים. שמענו גם שראש המוסד לא הכין לעצמו מחליף. האם המוסד הוא נחלתו הפרטית? ראש הממשלה היה חייב לוודא כי יש מחליף אחד לפחות לכל אחד מבעלי תפקידים אלה, וכי ההחלפה לא תתבצע בעת ובעונה אחת.

רכבת ישראל

בנושא אחר; מכרז למנכ"ל הרכבת. לאחר שהמנכ"ל הקודם אולץ להתפטר, נקבעה ועדת איתור, המורכבת מחברי דירקטוריון החברה. מסתבר כי חלק מחברי הוועדה לא פעלו כמתחייב על-פי החוק, ונכנעו ללחצים במקום להפעיל שיקול דעת. במקום לפעול לטובת החברה, הם דירגו מועמדים לתפקיד ללא כל קשר לכישוריהם, על-פי הוראות שקיבלו ממקור בכיר ועלום-שם. בסופו של דבר פסלה רשות החברות את ההליך, ואותם דירקטורים התפטרו. מנכ"ל חדש לרכבת לא נבחר. אם נצטט את אחד המועמדים, עליו הופעלו לחצים להסיר את מועמדותו כדי לבחור באיש שלומנו; "הכלב שלי היה זוכה במכרז מנכ"ל הרכבת - הוא מכשכש בזנב".

רשות השידור

לא שונה הדבר בעניין רשות השידור. יו"ר הרשות התפטר לפני שנה. השר הממונה (אדלשטיין) הכריז על בחירתו ביו"ר חדש. ראש הממשלה פסל את מועמד השר הממונה, ש"אינו מקורב דיו אלינו". השר הממונה התפטר, ראש הממשלה העביר את תיק רשות השידור אל עצמו, והציע מועמד משלו. מועמד זה נפסל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, למרות שלא הוגש נגדו כתב אישום, וכמובן לא הורשע. בימים אלה התבשרנו על מועמד חדש של ראש הממשלה, דובר אוניברסיטת חיפה. נמתין ונראה האם מינוי זה יתממש. בינתיים התוצאה - הרשות העצובה והמוכה הזו מתנהלת ללא מוסדות ניהול, ללא ועד מנהל, ללא יו"ר - והתוצאה נראית היטב לעין.

רשות המיסים

הסיפור בעניין רשות המיסים מעניין לא פחות ועצוב באותה מידה. עם מעצרם של המנהל הקודם של הרשות וחברי ההנהלה האחרים, מונתה ועדת איתור בראשות מנכ"ל האוצר דאז לבחור מנהל חדש. בשלב ראשון בחרה הוועדה במי שייצג את גאידמק ואחרים בפני סמנכ"ל הרשות שהועמד לדין באותו עניין. רק בעקבות רעש ציבורי הבינה הנהלת האוצר דאז כי לא ייתכן להשעות פקיד בכיר בחשד לשוחד, ובמקביל למנות לנציב את מי שהופיע בפניו באותו תיק. ייאמר מיד כי כותב שורות אלה, בניגוד לפרקליטות, אינו סבור כי מי מהם נתן או קיבל שוחד. הוועדה חזרה בה, ומינתה את המנהל הנוכחי תוך שנתנה להבין כי מדובר באקט של חוסר ברירה. מיד עם המינוי, טרח שר האוצר דאז להודיע לציבור כי אין מדובר במינוי מוצלח אלא במינוי של הרע במיעוטו. גם בעל כישורים יוצאי דופן יתקשה לתפקד לאחר קויטוס אינטרופטוס שכזה.