האבחנה בין שאלות הבהרה, בהן נדרש המומחה מטעם בית המשפט להבהיר את חוות דעתו, לבין שאלות הנשאלות במסגרת חקירתו הנגדית בבית המשפט - היא במוקד מאמר זה.
לא אחת, מנסה צד לדיון לטרפד או למנוע את חקירתו הנגדית של מומחה בית המשפט, בטענה כי מדובר בשאלות שהיה ניתן להפנות אליו במסגרת שאלות הבהרה ולכן אין מקומן במהלך חקירתו, או בטענה כי משלא נשאל המומחה שאלות הבהרה על חוות דעתו - אבדה הזכות לחקרו בחקירה נגדית על חוות דעתו.
טענות אלה לא נכונות ומשוללות יסוד משפטי והגיוני כאחד.
שאלות הבהרה - כשמן כן הן ומטרתן:
הבהרת חוות הדעת במקרים בהם היא אינה ברורה, סתומה, עמומה, דו-משמעית, בלתי מובנת ולא בהירה.
שאלות בחקירה נגדית - מטרתן:
ערעור על חוות הדעת, הטלת ספק במהימנותו, מיומנותו או אמינותו של נותן חוות הדעת, ויכוח, עימות, לרבות עימות דרך הפתעות שנועדו להשיג על אמיתות דבריו או נכונות מסקנותיו של המומחה, ניגוח המומחה באמצעות הצגת סתירת בחוות דעתו והוכחה כי המומחה טעה, שגה, לא דייק, לא אמר אמת.
במסגרת תשובת המומחה לשאלות ההבהרה - על המומחה
להשלים את חוות דעתו, או לשנותה מתוך העלאת גרסה אחרת, נוספת. במסגרת חקירתו הנגדית - על המומחה
להגן על חוות דעתו, כמו גם לשנותה בלית ברירה.
המומחה המשיב על שאלות ההבהרה, עושה זאת בנחת, בטריטוריה שלו, במרחב הפרטי שלו, כאשר החוק והתקנים, התקנות והפסיקה לצידו, אין הוא מצוי בלחץ של זמן והוא יכול לבדוק פעם נוספת את ממצאיו ולהסביר מסקנותיו. במסגרת זו יכול המומחה לסטות מחוות דעתו ככל שהוא מוצא לנכון, כמו גם להשלימה או להרחיבה.
לעומת זאת, המומחה הנחקר בבית המשפט נתון תחת לחץ החקירה ולחץ הזמן. האווירה אינה נוחה לו ורחוקה מלהיות "ידידותית”, הוא בעמדת התגוננות מפני מתקפת החקירה, ואין הוא בטריטוריה שלו בה הוא שולט ובמעמד "בעל בית". אומנם בדרך-כלל בית המשפט מגן עליו ועל מעמדו, כידו הארוכה של בית המשפט, אולם חקירה מוצלחת - על-אף מגבלת ההגנה של בית המשפט - יכולה להביא את המומחה לשנות קביעות של חוות דעתו, בין מרצון בין מכורח, והיו דברים מעולם.
צד לדיון יכול להחליט כי אין לו צורך בשאלות הבהרה שכן חוות הדעת ברורה לו, ולדלג הישר למימוש הזכות לחקור את המומחה על חוות דעתו. להבהיר, שאלות הבהרה אינן תנאי סף או תנאי מקדים לחקירת המומחה, אלא זכות של צד לדיון העומדת בפני עצמה!
כך גם שאלות ההבהרה, שהן אומנם קודמות לחקירת המומחה מבחינה כרונולוגית אך הן אינן תלויות בחקירת המומחה, או בוויתור על חקירתו; הן ניתנות למימוש - מבלי שהמומחה ייחקר לאחר קבלת תשובותיו.
ראה לעניין זה ע"א 107/88
שירלי כהן רז נ' פרידה לאף, פ"ד מד(1), 857 , 860-861 (1990):
- "לדעתי, נתפס השופט המלומד לטעות בפרשנותו כאמור, ולא היה מקום למנוע את חקירת המומחים הרפואיים, רק משום שלא נשאלו קודם לכן שאלות הבהרה...”
בהמשך קובע פסק הדין כי:
- א. רשותו של בעל דין להזמין מומחה לחקירה, אינה קשורה בהפניה קודמת של שאלות הבהרה אליו. רשות זו עומדת כאופציה עצמאית לבעל הדין, ללא קשר להפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואה. ברירה זו מוזכרת בנפרד ואף לפני הברירה העומדת לבעל דין לפנות בכתב אל המומחה בשאלות הבהרה.
ב. אין טעם לראות ב"שאלות הבהרה" למומחה שלב מוקדם הכרחי לרשות לחקירת המומחה. "שאלות הבהרה" כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת.
ג. הערעור התקבל, פסק הדין של בית משפט קמא שסבר אחרת - בוטל והדיון הוחזר לערכאה הראשונה על-מנת שיתאפשר לבא-כוח המערערת לחקור את המומחים, כבקשתו.
ויוער, כי ייתכן שמענה לשאלות ההבהרה ייתר את הצורך בחקירת המומחה, וזאת אם ישיב המומחה לשאלות בצורה מלאה, ישירה וישרה.
לעומת זאת ייתכנו מקרים בהם דווקא המענה לשאלות ההבהרה - יגביר את הצורך בחקירת המומחה.
ראה רע"א 1017/01,
אלבטרוניקס בע"מ נ' בר, מיום 8/5/01, בית המשפט העליון:
- "שאלות ההבהרה, כשמן כן הן, נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת. ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת. ולא הרי אלה כהרי זו. ברי, אפוא, כי שאלות ההבהרה אינן יכולות לבוא תחת החקירה הנגדית".
כן ראה בר"ע 1485/91
אולמן ואחרים נגד רסקו בע"מ, בה התנגד המומחה י' דימנט להשיב לשאלות הבהרה כגון אלו בטענה כי מדובר בשאלות היפותטיות עליהן אין הוא חייב להשיב
ונקבע כי הוא חייב לענות על השאלות.
עוד ראה ת"א 1511/94
עיריית חדרה נ' מדלג', לעניין שאלות הבהרה למומחה בית המשפט:
- "המומחה ישיב לשאלות בעניין תמחור תיקון הליקויים שיופנו אליו על-ידי הצדדים, גם ליקויים שאינם קיימים לדעת המומחה ו/או שאין צורך לתקנם".
אם מומחה בית המשפט ינהג לפי הנחיית שני פסקי הדין לעיל (אולמן, מדלג') - הוא עשוי לייתר את חקירתו, ולעתים מלכתחילה אין מנוס אלא להזמינו לחקירה על חוות דעתו תוך דילוג על שלב שאלות ההבהרה.
אלמנט נוסף צריך להישקל בעניין זה, והוא שכר הטרחה הנדרש על-ידי מומחים ומאושר על-ידי בתי המשפט - עבור זה שהמומחה מואיל להשיב על שאלות הבהרה. שכר טירחה מסוג זה אינו ראוי, כי מומחה לא אמור לקבל תשלום על הבהרותיו.
