תקנות התכנון והבנייה, וכן גם התקנים הישראלים, משתנים לעתים מזומנות בהתאם לנסיבות ועל-פי קבוצות אינטרסנטיות המשפיעות על מחוקק המשנה.
התפתחות בחומרי בנייה ובשיטות בנייה משפיעה על מכלול התקנות והתקנים, וגם לחצים של ציבורים שונים - כגון אגודות מקצועיות של קבלנים, נציגי דיירים ועוד - גורמים לשינויים בחקיקת המשנה בתחום הבנייה.
לעתים - גם פסקי דין חדשים גורמים למחשבה שנייה של המחוקק או של מתקין התקנות.
קורה כי במהלך המשפט חל שינוי בתקנת בנייה; ואז, אם השינוי הוא לטובת הקבלן, הרי הוא ידרוש לפטור אותו מהתקנה היותר מחמירה - בטענה כי כבר אין בה צורך; והיה והשינוי מהווה דרישה נוספת על הדרישות שהיו לפני כן - יטען הקבלן כי הוא מחויב רק לתקנות שהיו בתוקף בזמן ההסכם.
לעומתו, הדייר יטען כך: אם השינוי הוא דרישה מחמירה עם הקבלן, הרי יהא עליו לבצע את הדרישה המחמירה, כי לא ייתכן שבית המשפט לא יאכוף את התקנות המתפתחות עם הזמן. אם הדרישה מהווה הקלה לקבלן, הרי הדייר ידרוש את הביצוע לפי התקנה הקודמת, זו אשר הייתה בת תוקף בעת ההסכם, לפני ההקלה.
בית המשפט העליון דן בסוגייה זו בע"א 6092/00
כדורי פיתוח עירוני בע"מ נגד אוטמזגין דוד ואחרים, שופטים: א' מצא, מ' חשין, א' גרוניס, פסק דין מיום 7 באוקטובר 2002 [פד"י נו - 6 - 78].
במהלך התביעה של דיירים שונים נגד החברה הקבלנית, בין היתר תביעה בגין ליקויי מיגון, שונו תקנות המיגון ובוטלו דרישות מיגון שונות. אומנם בית המשפט המחוזי היה ער לשינוי זה, אך בפסק דינו קבע כי מגיע לדיירים פיצויים בגין ליקויי המיגון בהשוואה לדרישות שהיו בזמן חתימת ההסכם, וההקלות שנחקקו לאחר מכן - במהלך התביעה - אינן רלוונטיות כלל ועיקר.
על כל אלו ערערה החברה הקבלנית בפני בית המשפט העליון, אלא שבית המשפט העליון פסק שערעור זה יידחה, ולהלן ציטוט מפסק הדין:
- "השאלה היא, האם יש חשיבות לשינוי בתקנת הבנייה לאחר מסירת הדירה? אין זה מתקבל על הדעת שנאמר כי הקבלן לא קיים את חיוביו אף שכבר מסר לרוכש את הדירה, בשל כך שתקנת הבנייה השתנתה לאחר המסירה. לא ייתכן לדרוש מן הקבלן, שהשלים את הבנייה ומסר את הדירה, לעמוד בדרישות שטרם נחקקו. אף מזווית הראייה של הרוכש דירה מקבלן, נראה שלא יהא זה מוצדק להתחשב בשינויים מאוחרים במפרט, בתקן רשמי או בתקנת בנייה. נניח, שתיקון של תקנת בנייה הקל עם הקבלן או שהתקנה כולה בוטלה, כל אלה לאחר המסירה. יש להניח, שהקבלן תימחר את הדירה בהתחשב בעלויות הצפויות. עלויות אלה כוללות, מטבע הדברים, אף דרישות קיימות שבדין לגבי מפרט וכיוצא בזה. משמע, הרוכש שילם עבור הדרישות האמורות. אם כך, אין סיבה שהחיסכון בעלויות יגיע לכיסו של הקבלן [זמיר, שם בעמ' 348]. זו תהא התוצאה אם תתקבל הטענה שיש להתחשב בשינויים שנעשו לאחר מועד המסירה ואשר באו להקל בדרישות שבדין או לבטלן כליל. יתר על כן, כשם שאין לדרוש מקבלן לקיים דרישה שטרם נכנסה לתוקף, הרי שאם הקבלן לא עמד בדרישות הדין, כפי שהיו בתוקף עד למסירת הדירה לידי הרוכש, אין מקום שיצא נשכר ממחדלו. זאת ועוד, האפשרות שתהא התחשבות בשינויים שהתרחשו לאחר המסירה פותחת פתח לסדרה חדשה של בעיות".
נפסק על-ידי השופט א' גרוניס בהסכמת חבריו לכס השיפוט.
