פוקלנד ורמת הגולן - היינו הך

לאות סולידריות עם משפחות הקורבנות ועם פצועי הפיגוע ב-AMIA, הגיעו השנה לטקסי האזכרה בבואנוס איירס נציגי משפחות קורבנות הפיגוע במגדלי התאומים בניו-יורק ובתחנת הרכבת אטוצ'ה במדריד.

בצירוף מקרים טרגי "התכבדה" ארגנטינה בתחילת החדש הנוכחי בביקורו הממלכתי של נשיא סוריה בשאר אסד ופמלייתו. מארחיו של אסד, ובראשם נשיאת ארגנטינה כריסטינה פרננדס דה קירשנר ושר החוץ הקטור טימרמן, לא טרחו להזכיר בשום מעמד את מעורבותו הנוכחית של נשיא סוריה בפעולות הרצחניות של ארגון חיזבאללה, ואת שיתוף הפעולה ההדוק של סוריה עם אירן.

ב-2001, בטרם היבחרה לנשיאות ובתוקף תפקידה כ"גברת הראשונה" של בעלה וקודמה בתפקיד נסטור קירשנר, שהחל את נשיאותו ב-2003, ביקרה כריסטינה בארה"ב. הקטור טימרמן, הקונסול הארגנטיני דאז בניו-יורק וכיום שר החוץ של ארגנטינה, תיכנן וערך את המפגשים הפוליטיים ונילווה לגב' קירשנר, חובבת האופנה העילית העכשווית והתיקים של המותגים היקרים, במסעי הקניות שלה בניו-יורק.

בין השאר ביקרה קירשנר במוזיאון השואה בוושינגטון, ובניו-יורק נפגשה עם מנהיגים יהודים, ביניהם עם ראשי הקונגרס היהודי העולמי, הוועד היהודי האמריקני, בני-ברית והליגה נגד השמצה, וכן עם חברי קונגרס וסנטורים, שהביעו דאגה מהתגברות האנטישמיות בארגנטינה ובאמריקה הלטינית בכלל. במפגשים עם המנהיגות היהודית הדגישה כריסטינה כי היא נחושה להילחם למען הצדק ונגד האנטישמיות. יש להניח כי לא נעלם ממנה כי הקהילה היהודית בארגנטינה - שהיא הגדולה באמריקה הלטינית, ומונה כ-200 אלף נפש - מהווה קהל בוחרים בעל משקל בבחירות דמוקרטיות.

בנאומיה חזרה קירשנר על עמדתה כי הפיגוע ב-AMIA חרג מגבולות הקהילה היהודית והוא בבחינת "מתקפה נגד ארגנטינה". דברים דומים השמיעה בביקורה בישראל, כאשר הוענק לה אות כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים על "מאבקה למען הצדק". באותה הזדמנות היא ציינה כי יהודים רבים נמנו בין 8,960 הנעדרים בתקופת הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה בין השנים 1973 ו-1983, ולכן לגבי הקהילה היהודית שלטון הדיקטטורה היה בבחינת "עונש כפול".

אך עתה, בעת ביקורו של הנשיא אסד בבואנוס איירס, יצאו מפיה של כריסטינה זמירות חדשות.

במענה למשאלתו של הנשיא אסד שארגנטינה "תזכה" במאבקה המחודש על הריבונות על איי פוקלנד, המרוחקים 480 ק"מ מחופי ארגנטינה, והשרויה במחלוקת עם בריטניה מאז 1833(!), השיבה נשיאת ארגנטינה כי גם לסוריה הזכות על רמת הגולן שכבשה ישראל, וכי למעשה אחרי החזרת הגולן והקמת המדינה הפלשתינית העצמאית, תוכל ישראל לשכון בגבולות הבטוחים של 1967.

ההשוואה של המחלוקת מ-1833 בין ארגנטינה לבריטניה על הריבונות באיי פוקלנד המרוחקים 480 ק"מ מחופי ארגנטינה ואלפי ק"מ מחופי בריטניה, עם הדרישות הסוריות לגבי רמת הגולן נראית כ"שליפה מן המותן" של הנשיאה, ברוח הצעותיה האחרות, כמו ש"ארגנטינה תיתן מקלט ליהודים במקרה שיפסידו במלחמה" או הערתה המהפכנית, דווקא בתחום הרפואי, כי "במקרה של אין-אונות, על הגבר לאכול בשר חזרזיר במקום ליטול ויאגרה".

במלחמה האחרונה בין צבאות ארגנטינה ובריטניה בשנת 1982 מצאו את מותם יותר מ-1,000 חיילים משני הצבאות, הופלו 138 מטוסים והוטבעו 30 אניות קרב. זמן קצר אחרי שהובס הצבא הארגנטיני שניסה לפלוש לאיים, התמוטטה הדיקטטורה הצבאית, ומאז מבקשת ארגנטינה הדמוקרטית לפתור את המחלוקת עם בריטניה באמצעות מו"מ ישיר, וללא מאבק צבאי.

להבדיל, מבקש הדיקטטור הסורי לנהל עם ישראל מו"מ בלתי ישיר, וזאת רק אחרי שישראל תתחייב לסגת מן הגולן ו"לקבל" לתחומה למעלה מ-100 אלף פליטים השוהים כיום בסוריה. בימים אלה מדבר אסד על "פתיחות" כלפי ארה"ב ואירופה, בעודו פוסע יד ביד עם טורקיה ואירן ומסייע ומשתף פעולה עם ארגון חיזבאללה שמטרתו המוצהרת הינה השמדת ישראל. בהכירם בכך שאין להם אפשרות כיום להתמודד צבאית עם ישראל, פתחו המהומות האחרונות במג'דל שמס בפני סוריה אפיק נוסף להשגת ה"שלום", ולכן הם קוראים לתושבים הדרוזים לפתוח באינתיפאדה צפונית נגד ישראל בסגנון חמאס בעזה.

בתחום המעשי לנשיאה קירשנר כמעט שלא נותר מה להציע לבשאר אסד, מלבד הבטחה לבקר בסוריה ביום מן הימים, שיגור משלחת ארגנטינית ליריד דמשק וחתימה על הסכמים בנושאי המדע והתרבות שאולי ימומשו בעתיד.

ביקורו של הנשיא הסורי בארגנטינה עורר גל מחאות מצד מגזרים פוליטיים שונים ומצד ראשי הקהילה היהודית. הכל התקשו להבין, כיצד מארחת ממשלת ארגנטינה את בשאר אסד, בעל בריתם של המרצחים ומבצעי הפיגועים החמורים שידעה המדינה. זאת, בעוד שבתקופת נשיאותם של הזוג קירשנר (נסטור קירשנר בין השנים 2007-2003 ואשתו כריסטינה - החל משנת 2007), נעשים מאמצים להביא לדין את מתכנני הפיגועים ומבצעיהם; ארגנטינה משתתפת באופן פעיל במפקדת הביטחון המשולשת של צבאות ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי בסיוע פעיל של מחלקת המדינה של ארה"ב, במרדף, מיגור ומעקב אחרי פעילי ארגונים איסלמיים קיצוניים, ביניהם חמאס ואל-קאעידה, הנעים מזה 30 שנה ב"גן העדן המוסלמי" ששטחו 2500 קמ"ר הנמצא בין שלוש המדינות. טרוריסטים אלה עוסקים באימונים, תכנון מבצעים והעברתם של סכומי עתק לפעילות טרור ביבשת האמריקנית ובעולם כולו, וזאת בחסות ארגוני סוחרים ומבריחים מקרב הקהילות המוסלמיות באזור.

הזוג קירשנר זכה לשבחים בארגנטינה ובעולם המערבי על נחישותם בחקירת פיגוע הטרור ועל אומץ ליבם בחקיקה לביטול החנינה הגורפת של קציני החונטה, ששלטו בארגנטינה במשך שבע שנים לפני כשלושה עשורים. הגנרלים הוחזרו לבתי הסוהר, ומדי יום מוטלים בבתי המשפט ברחבי המדינה עונשי מאסר כבדים למבצעי העינויים דאז - אנשי צבא ואזרחים כאחד.

עם זאת מייחסים לזוג קירשנר הנהגת "קלפטוקרטיה", על ההתעשרות שלהם ושל מקורביהם. מעריכים כי נכסי הזוג גדלו ריאלית בין השנים 2003 ל-2009 בשיעור של 710 אחוזים, וכספים רבים הושקעו על ידם במחירים "נוחים במיוחד" במניות של חברות תעופה, חברות נפט ומוצרי אנרגיה וחברות הסוחרות במוצרי חקלאות.

קירשנר שנבחרה ברוב קולות, איבדה לפני מספר חדשים את הרוב הפרלמנטרי, וחרף מאמציה לרצות מקורבים ופעילים במשרות ועמדות כוח בכלכלה, היא מחושקת כיום על-ידי מפלגות האופוזיציה ופלגים במפלגתה.

מעבר למעגל הפנימי, חוסר היציבות הפוליטית בארגנטינה אומנם מעורר דאגה, אך ימי הדיקטטורה הצבאית חלפו כנראה מבלי שוב, וכיום מצפים למנהיגות יציבה שתיבחר בשנה הבאה ותביא לתום עידן קירשנר.