האגס (התיעודי!) הבודד בארגז התפוחים העלילתיים

לא באחד האמשים החמים המרובים שעברו על כולנו בזמן האחרון, אלא דווקא באמש החם האחרון (ה-7 בחודש אוגוסט בשעה 19:25) – קיבלתי בשמחה מכתב בגילוי שם מאת עמיתי הבמאי והמרצה לקולנוע ענר פרמינגר, בו הוא מלין על כך שא/נשים משמיעים את דעותיהם הנחרצות (בנושא האגס, התפוחים והאקדמיה) אבל מעדיפים מתוך בחירה אישית שלהם לעשות זאת בעילום שמם (אולי רק לעת-עתה).

לאחר שיחה טלפונית ביני לבינו, בה ניסיתי להבין את כוונותיו, הוא שלח אליי מכתב נוסף ברמה של "שורות תחתונות" כפי שהוא בחר בעצמו לנסח זאת. לבקשתו המפורשת, אני מפרסם כאן בהמשך את שני מכתביו בשלמותם המלאה – עם הקדמה מתבקשת וקצרצרה ככל האפשר.

ההקדמה:

ענר פרמינגר בוחר לא להתייחס לטענותיהם וממעיט בערכם ומגדירם כ"חסרות משמעות ומסוכנות" – רק וגם בגלל שהם ב"עילום שם". אבל מאידך-גיסא ראוי שוב להזכיר: הוא לא מתייחס ולו לאחת מתוך עשרות טענותיי, שפורסמו בהרחבה והקפדה במשך למעלה מחודש ימים – וכולן בגילוי שם.

הוא רק מציין שדעתו בעצם מנוגדת לשלי – בלי לנמק ובלי כלום. אין לו שום צורך בכך – לפחות לא עד לרגע זה.

לפיכך, אומר כך: אני הראשון שיצאתי נגד "שתיקת המועמדים", "שתיקת חברי האקדמיה" ו"שתיקת המושכים בחוטים". מסתבר שכשכולם שותקים – נשמע ברמה קולם של המדברים והצועקים(!) האנונימיים. למה שלא נקשיב להם?! או שמא, עדיף השקט הפחדני וההרמוני?!

כל העניין התחיל מנקודה בה "מישהו" (או "מישהם") הגדיר והחליט לעצמו ולאחרים שסרט תיעודי(!) יתמודד בקטגוריה של סרטים עלילתיים. זוהי החלטה "מהפכנית" בקול קנה מידה המוכר לי. מרגע זה ואילך השמעתי את קולי בלא פחות מ-15 מאמרים מנומקים בהם התרעתי שיש הבדל בין "אגס" (תיעודי!) לבין "תפוחים" עלילתיים ולא ראוי לכרוך אותם ביחד. (לא אחזור כאן על שלל טיעוניי המנומקים והמנוסחים היטב!)

לא חייבים להסכים עימי, אבל הרגשתי חובה להשמיע את דעתי ולהתריע על כך שיש כאן "אפליה לטובה" ואופציה ל"שיבוש" לכאורה של הצבעת חברי האקדמיה, הן בשלב א' שהסתיים עם ארבעה סרטים עלילתיים בחמישיית הגמר והן בשלב ב' – שעדיין עומד לפנינו כמצביעים חופשיים, גם ברגע זה.

ומי שלא הבין זאת עד לרגע זה, כנראה כבר לא יבין זאת בזמן הנראה לעין.

תודה, והצלחה בקול הצבעה!!!

המכתב הראשון של ענר פרמינגר:

שאול היקר שלום,

למען הגילוי הנאות אפתח ואומר שאני לא מסכים איתך וחושב שהחלטת הנהלת האקדמיה לא לשנות את החלטתה המקורית הייתה נכונה ומוצדקת ללא קשר לשאלה מי החליט ולמי היו אינטרסים לא ענייניים בסוגייה זו. לי אין כל אינטרסים השנה אבל יש לי אינטרס זהה לאינטרס של כולנו, לכבד את ההליך שהאקדמיה מנהלת שנים ולפעול לשינויים במקרים שבהם מאמינים שנדרש שינוי בצורה הוגנת ונחושה שלא תשפוך את התינוק עם המים.

למרות שאני חולק על עמדת היסוד שלך, שמחתי שעוררת את הסוגייה וכיבדתי את הנחישות ואת הדרך שבה פעלת עד לרגע קבלת החלטת הנהלת האקדמיה. לעומת זאת, אני סבור שהפצת התגובות ששלחת במייל זה חורגת ממלחמתך המכובדת עד לקבלת ההחלטה, שהייתה למורת רוחך.

שלל התגובות ששלחת כאן, חסר את האינטגריטי שהיה לך במלחמתך, בראש ובראשונה מאחר שתגובות אנונימיות הן חסרות משמעות ואף מסוכנות. לא ברור האם מדובר בחברי אקדמיה בכלל, ואם כן, בוודאי שלא ברור האם להם יש אינטרסים או לא - אני משער שכן. העובדה, שחברי הנהלת האקדמיה שקיבלו את ההחלטה מעוררת המחלוקת, ידועים בשמם ואינם מסתתרים במעטה אנונימיות, נותנת תוקף ציבורי להחלטתם יותר מהתוקף של אלפי תגובות אנונימיות. הם לקחו בהחלטתם אחריות וידעו שהם גם עשויים להיות מושמצים על אינטרסים לא ענייניים, ואלו הטוקבקיסטים שהגיבו ותמכו בך, לא מסכנים את שמם ולכן תגובתם נשארת אוסף מילים חסר משמעות וחסר אחריות.

"צמד יוצרים ותיק", "עורכת סרטים", "חתן אקדמיה" - מושגים חסרי זהות וחסרי משמעות בדיוק כמו האחרים שחתמו חתימות שאמורות להיות מצחיקות. תגובות אלו לא מחזקות את טיעוניך הלגיטימיים, שראויים לדיון ענייני ומעמיק, אלא מרדדים אותם ועושים זילות לסוגייה החשובה שהעלית באומץ רב.

חברי האקדמיה כולם מספיק בוגרים ומפוכחים ובוודאי לא נאיביים כדי לדעת שגם אנשים הוגנים מושפעים לעיתים משיקולים לא ענייניים ומאינטרסים אישיים. אבל כל בר-דעת מבין גם ששלל השיקולים האישיים מורכב יותר מכפי שהוא מוצג בטוקבקים הציניים והעוינים שהפצת. באחת התגובות למשל, מציינים את מארק רוזנבאום כחבר הנהלת אקדמיה שיש לו אינטרס בעניין. הטיעון כמובן דמגוגי ומופרך, כי הרי למארק כמפיק של התגנבות יחידים היה דווקא אינטרס שסרטם של צברי וענבר ייפסל ואז אולי התגנבות יחידים היה נכנס במקומו. ואכן, אם החלטת האקדמיה הייתה הפוכה אולי אז היו באים בטענה זו למארק רוזנבאום. מי שמאמין בתיאוריות קונספירציה ימצא הרי בעיה בכל החלטה שתתקבל ובכל פורום שיקבל אותה, וכך גם כל מי שנפגע מהחלטה שמתקבלת. האם מישהו באמת תמים לחשוב שמבקרי קולנוע ואנשי אקדמיה הם חסרי אינטרסים ומניעים אישיים? אנחנו תעשיה קטנה, כולם מכירים את כולם, חברים של כולם, נשואים לכולם, אוהבים את כולם ושונאים את כולם. שלל האינטרסים מורכב יותר מכפי שהוא מתואר בטוקבק כזה או אחר. אדם שסרטו נדחה במיון הראשוני פתאום נזכר עכשיו לעלות טרמפ על סוגייה אמיתית שהעלית כדי לפסול גם את תהליך המיון המוקדם של הסרטים התיעודיים ובכך הוא מושך את השטיח תחת הטיעונים הלגיטימיים שלך.

כל התגובות שנמצאות במייל שלך לא תורמות לדיון ציבורי תקין בסוגייה זו והן פוגעות בסופו של דבר בסרטים הזוכים ובאלו שיזכו בפרסים הראשונים בסוף. גם למי שלא מרוצה מהחלטת האקדמיה, עדיין חשוב שיכבד את ההליך למען ארבעת הסרטים האחרים שאני מניח שאתה ואלה שמאמינים בעמדתך לא רוצים לפגוע בהם.

נעשו השנה סרטים רבים וטובים, יותר מחמישה לשמחתנו, ולא ראוי להשמיץ את החמישה שנבחרו לעלות לגמר למען סרטים שלא זכו בכבוד זה גם שחלקם טובים אולי לא פחות.

הדרך היחידה לדאוג שהחלטות חברי האקדמיה יהיו הוגנות ונקיות מאינטרסים של סרט ספציפי, היא לדאוג לכך שהאקדמיה תהיה גדולה, שמרבית חבריה יצפו במרבית הסרטים ויצביעו כל אחד ואחת על-פי דעתם. רק כך אינטרסים של בודדים ינוטרלו בהליך הסטטיסטי הגדול של מצביעים רבים. אני חושב שמלחמתך התחילה למען מטרה זו ולכן הייתה חשובה. המשך המאבק האנונימי בשלב זה לא תורם לכך והוא פוגע בהליך כולו בשנה הנוכחית וגם בשנים הבאות.

אנא הפץ את תגובתי בצירוף שמי המלא, לכל האנשים שהפצת את המיילים המקוריים שלך ואת המייל האחרון עם התגובות האנונימיות.

בברכה ובהצלחה לכולנו,
ענר פרמינגר


מכתבו השני של ענר פרמינגר:

שאול,

דבריי מאוד פשוטים וברורים - אנסח אותם בקצרה כשורות תחתונות:

1. אני אומנם לא מסכים איתך בקשר למדריך למהפכן המתחיל וחושב שהיה צריך לאפשר לו להתחרות בקטגוריה העלילתית כפי שיוצריו בחרו.

2. אני במייל שלי לא מתפלמס עם דעתך המנוגדת.

3. אני מאוד מכבד ומעריך את עמדתך וחושב שעשית נכון כשהעלית זאת והעזת באומץ להילחם למען שינוי ההחלטה.

4. אני חושב שהדיון העקרוני בין העמדה שלך לעמדה המנוגדת הוא דיון חשוב ומפרה, וטוב שיתנהל בין חברי האקדמיה.

5. ברגע שהתקבלה החלטת האקדמיה, לדעתי הדיון הסתיים.

6. גם אם אפשר למצוא ולהמציא ניגוד אינטרסים - אמיתי או וירטואלי - אצל חברי הנהלת האקדמיה. חברי האקדמיה עצמם הם קבוצה גדולה של אנשים בוגרים, דעתניים ואוטונומיים בהצבעתם שהיא חשאית. חברי האקדמיה קראו את טענותיך וכנראה ברובם הגדול לא הסכימו איתן והצביעו בעד הסרט השנוי במחלוקת כאחד מחמשת העולים לגמר. אני חושב שאם הנהלת האקדמיה היייתה הופכת החלטה זו על פיה, הנזק היה רב על התועלת ואז יוצרי "המדריך למהפכן המתחיל" היו מוצאים גם הם מספיק בעלי עניין שרצו להפוך את ההחלטה. לייחס לקבוצה הגדולה של כלל מצביעי האקדמיה קונספירציה פירושו להביע אי-אמון בתהליך כולו וזה נראה לי מופרך בעיקרו.

7. הטוקבקים שפרסמת הם אנונימיים גם אם אינם עבורך. לא מדובר בעובדות שהמקור שלהם לא חושף את שמו כדי לשמור על ביטחונו, אלא בדעות. הבעת דעה ללא חשיפת בעל הדעה היא אקט בלתי מוסרי, בלתי הגון וחסרת תוקף. הישענותך על עמדות של אנשים שחוששים להגן על עמדתם בפומבי מחלישה את טיעוניך ולא תורמת להם.

8. אנא פרסם את מכתבי הראשון אליך בליווי ההסברים שמכתבי זה, שבאו אחרי שיחתנו הטלפונית.

בברכה,
ענר פרמינגר