מגרשי הילדים

למה?

כי אליהו ישי רוצה. אם הוא היה רבי באיזו ישיבה, או פתאום היה חולם בלילה חלום שהיה גורם לו לוותר על חלום הגירוש - הגירוש היה מתבטל. כאשר נושא מסוים תלוי בחשקיו של אדם, אי-אפשר להיתלות בחוק. סך-הכל מדובר בעצם באתנן קואליציוני. ביבי רגיל לחלק את כספי הציבור למפלגות על-פי כושר הסחיטה שלהן, התופעה מוכרת יותר בכינוי "דמוקרטיה". בין היתר משלמים גם בכבוד ותפקידים. הפעם משלמים גם בילדים. כמה אתה רוצה? 1,200 ילדים? 400 יספיקו?

מי צריך את זה?

אין ספק שהדבר החשוב ביותר לאומה בשעה קשה זו, זה לגרש מאות ילדים. שחרור מאות רוצחים וגירוש מאות ילדים, זה בדיוק מה שצריך כרגע. מישהו כנראה מתעקש ליצור גירסת ריאליטי לסרט "זוהי סדום"... נותרה רק שאלה אחת קטנה: בשביל מה? למי זה יעשה טוב? מי יישן טוב יותר בלילה אם 400 ילדים כבר לא ינשמו את אוויר הקודש? התשובה: זו זוועה מיותרת לחלוטין.

צריך לתכנן מדיניות הגירה מסודרת, צריך להקים גדר בסיני, צריך לגרש את עשרות אלפי המסתננים חזרה לסיני. הכל נכון. אין בעיה לגרש אותם מכיוון שהם אינם פליטים ממצרים. אבל אצלנו כנראה חוששים להתעמת עם חוסני מובארק, אז כרגיל נטפלים לחלשים. אם הילדים הישראלים הללו יישארו כאן או לא, זה לא ישנה שום דבר בנוגע לכלום. הזוועה הזו נפלה עלינו כרעם ביום בהיר, ממש סתם. אין למדינת ישראל צורך אמיתי לגרש את ילדיה הללו!

בייבי ויזה

דבר אחד אליהו ישי מבין שלא יוכל לעשות: להפריד בין ילדים והוריהם. אם הוא לא יגרש את הילדים, הוא יאלץ לאזרח גם את הוריהם. זה משגע אותו, הוא שונא לחלק מתנות חינם. לחלק אזרחות להמוני אנשים שזייפו את יהדותם בחו"ל - אין לו ברירה. לחלק אזרחות להמוני ערבים שנאמנותם למדינה עשויה להיות מוטלת בספק - אין לו ברירה. כל שנותר לו לזה להיטפל לחלשים. איזה אסון יקרה לנו אם אותם הורים ירוויחו, יקשרו את גורלם בגורלנו ויצטרפו אלינו? שום אסון, ה-400 ייטמעו בתוכנו לא פחות טוב מה-800. אם נפסיק לבצע תחלופה עצומה בעובדים הזרים ונקפיד מעתה לגרש בזמן, זה לא יהפוך לתופעה.

לאסי שובי הביתה

מה ההבדל בין ילד זר והילד שלך? מבחינה חוקית הילד שלך קיבל אזרחות ישראלית כמה ימים אחרי שנולד. מבחינה שורשית, לילד הזר כנראה יש קרובים בארץ זרה, אבל אולי גם לך ולילדך. מבחינה אנושית אין הבדל. אולי הילד שלך הוא פגע-רע, אלים, מציק ומזיק ומערכת החינוך חסרת-אונים מולו, אולי אפילו אנס שאי-אפשר לעשות נגדו מאום עד גיל 12? ואילו חברו לספסל הלימודים - ילד בדיוק כמותו, משקשק כל הזמן שמא ייכנסו שוטרים לכיתה ויצודו אותו. מזכיר לך משהו?

זילות השואה

לפני מספר ימים מלאו 68 שנה להשמדת הנריק גולדשמיט ויתומיו. מכיוון שהוא איננו עמנו היום, נוכל רק לנחש כיצד הוא היה מגיב בסוגייה. ניצולי שואה שהיו עדים לסלקציה חשים מחנק ובושה נוכח גרימת אומללות לילדים עקב מוצאם. פרופ' יואל דונחין עושה הקבלה בין מי שיציל ילדים מידי שלטונות הגירוש ובין חסידי אומות העולם.

ניתן להתייחס לכל הקולות הללו כאל זילות השואה, אבל מה בדיוק השואה לימדה אותנו? אם היא לימדה אותנו שמותר לנו לבצע כל זוועה שתעלה על דעתנו כל עוד אנחנו לא משמידים עם - כדאי שנחזור מהר לספסל הלימודים. השואה גם לא לימדה אותנו לעשות סלקציה למען שמירה על טוהר איכותו המשובחת של העם הנבחר ו/או ניקויו מזרים נושאי מחלות ומגיפות כביכול. השואה לימדה אותנו חמלה, סובלנות, איכפתיות לאחר. השואה לימדה אותנו אנושיות.

"הסחיטה הרגשית" והשימוש ה"ציני" שעושים כביכול בילדים, איננו דמגוגי והוא נועד בדיוק למה שהוא: להזכיר שמדובר בילדים אמיתיים בשר ודם. דווקא אלו הכועסים על כך ומתהדרים באידיאולוגיה, בחוק, בדאגה למדינה כביכול וכדומה, משתמשים במנגנון הגנה מוכר וידוע לפסיכולוגיה המכונה "רציונאליזציה". וכן, הוא משמש גם כדי להסביר את מה שקרה בשואה.

קלגסרבי בגן ילדים

יהודה עמיחי, שהאמין בחסד אלוהי מוגבל, כתב: "אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר, ועל הגדולים לא ירחם עוד ישאירם לבדם...". האמת המרה היא שאלוהים לא ריחם ולא מרחם על-אף אחד. גם נציגו במפלגת שס לא רחמן מי יודע מה.

יחידת עו"ז מבצעת פעולות נועזות בעורף האויב, במקרה שלנו: בגני הילדים. זה יפה מאוד מצידה, אבל לא כולם בטוחים שיחידת לוכדי הילדים המכובדת הזו תורמת תרומה כל-כך גדולה למדינה. ליחידה הנועזת הזו סמכויות רק נגד הזרים; "העושקים המורשים" הישראלים משקיפים מהצד, נהנים, ומחליפים את המסכנים שנעצרו במסכנים חדשים. יש כאן מדיניות עושק מכוונת. אל תפלו בפח ואל תהיו שותפים לה.

הוא טיפס על העץ

אליהו ישי איננו גיבור העומד בעוז מול "צביעות השמאלנים", הוא פשוט טיפס על עץ גבוה ומתבייש להצטייר כמפסידן. אוי ואבוי לו לשובב. במקום לבצע זוועות שישודרו בעולם כולו וירדפו אחרינו עוד שנים רבות כשנשמע דיווחים על גורלו המר של עוד ילד שגורש, נעשה את מה שמדינה מתוקנת צריכה לעשות: לתכנן מדיניות הגירה מסודרת, לאכוף אותה ביעילות ולוודא יחס אנושי לעובדים זרים. לא לבצע בהם תחלופה כדי שיהיו מפוחדים, ממושמעים וחסרי זכויות. חלילה לנו לתמוך בפרנסת עסקנים המסרסרים באנשים האומללים ביותר בעולם.

זה אולי מפתיע, אבל גם אנשים שלוו עשרות אלפי דולרים כדי שיוכלו להגשים חלום ולהיות משרתים של אדונים ישראלים, גם הם בני-אדם. מותר להם להתאהב, לקיים יחסי-מין, ואפילו להסתובב בין גדרה לחדרה. אם לא נהגנו כראוי ויצרנו בעיה, עלינו לפתור אותה, לא להיפטר ממנה...

יהודים לא מגרשים ילדים! ילדים לא יפחדו במדינת היהודים! את הילדים הישראלים הללו צריך לעטוף בחום ובאהבה, ואילו הזוועה האיומה, הטיפשית והמיותרת הזו צריכה להיעלם מסדר יומנו, ומהר.