ברק חוסיין אובמה, שלא במקרה אינו זונח את שמו האמצעי – דבר המאפשר לו גישה ידידותית אל האיסלאם שם הוא בן בית, גורם נזק מדיני לארה"ב – נזק שאת תוצאותיו עוד יעריכו בעתיד ואשר עוד יילמד באקדמיה.
לא מדובר בנזק קריטי, אלא רק ב"מכה קלה בכנף", וזאת בדומה לנזק שמנסים לגרום למדינת ישראל קיצוני השמאל, והתקשורת הישראלית בכללם. להבהיר, ארה"ב איתנה דיה כדי לשאת בנזק מסוג זה המוגבל בזמן [4 שנים מהן 3 שנים אפקטיביות בגלל הבחירות לפני ואחרי], כשם שמדינת ישראל מתעצמת בקצב הרבה יותר מהיר מהפגיעות שהיא סופגת מכנופיות הטרור ומאלה שנלחמים בציונות מבית.
אבל במקום שהנשיא ימריא וייקח את ארה"ב לעוד הישגים, לתפארת ארצות הברית של אמריקה – הוא פועל בניגוד לאינטרסים של ארצו, כנראה
בתום לב, עקב אי הבנת הכוחות בעולם והינתקות מיסודות המוסר בכך שהוא "חובר לרעים".
לא היה אפשר לצפות למצב אחר, כאשר הנשיא הנבחר חונך שנים רבות אצל כומר אנטישמי והגיע מרצונו החופשי לשמוע את דרשותיו. האנטישמיות אינה רק תנועה נגד מדינת ישראל והיהודים, אלא הינה בראש ובראשונה פגם מוסרי באנטישמים עצמם, וכך מתקשר הנזק שנגרם לארה"ב על-ידי נשיאה.
הנזק אינו נמדד עדיין ב"מבחן התוצאה", כי הוא טרם גובש, אך אזרחי ארה"ב, אשר מוצאים עצמם מקימים באתר התאומים - מסגד, חשים את המצב ומצביעים, בינתיים - בסקרי דעת הקהל שאינם מחמיאים, בלשון המעטה, לחוסיין.
אחרים עדיין שבויים בקסמו של הנשיא יפה התואר, הגבוה משכמו ומעלה מהממוצע, בעל המראה האתלטי, כלוח מפואר ונבוב.
אבל זה יעבור להם עד הבחירות.
כאן המקום להזכיר כי
במסגרת זו, כשגם בישראל סגדו לנשיא חוסיין או לפחות התייחסו כלפיו כאל נעלם – הוסבר והובהר לא אחת, כי אמריקה שגתה בבחירה וכי מדובר בנשיא שלילי, דבר שהוכח בהדרגה עם ההרפיה מאירן המתגרענת מתחת לאף, ועם ה"לחץ" הבלתי סביר שמפעיל חוסיין על מדינת ישראל, למען תנקוט בוויתורים לטובת כנופיות הטרור "המתונות" ולרעת עצמה, עד כדי הפעלת הקפאת הבנייה – אם כי לא ממש בפועל, אך הכוונה ברורה.
צריך להבין כי לארה"ב יש אינטרסים במדינת ישראל בתחום המחקר הצבאי והפיתוח, מסוג היעדים שאין להם תחליף. מה שארה"ב מקבלת ממדינת ישראל בתחום המדעי-צבאי היא אינה יכולה לקבל משום מדינה אחרת. מדובר במוצר ייחודי חסר חלופות.
זאת ואף אחרת, אי-אפשר בארה"ב לעקוף את היהודים, אזרחי המדינה – שתרומתם לארה"ב אינה כלל ביחס ישר למניינם, אלא הרבה יותר מכך. אומנם חלק מיהודי ארה"ב סונוורו מחוסיין אובמה והולכו שולל, אך דומה כי חלק זה הולך ומצטמצם, והעיניים נפקחות לרווחה.
ועדיין לא דובר על הנושא המהותי של מוסר וצדק, שאף אם הוא לא מעניין את חוסיין אובמה, או שהוא מעוות אצלו – כי מוזרה הייתה להיטותו להרצאות של אותו כומר במשך שנים, נושא זה מעניין שם רבים.
לפי טעם האופנה העכשווי, אכן חוסיין אובמה ניצב בראש נשיאי ארצות הברית.
לא כך בתחומים אחרים.
