|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אל-עראקיב - עקירה או הכרה
|
עובדה: הבדואים בנגב לא ייעלמו ● לא הגיע הזמן להמיר את השימוש בדחפור, באלה ובעקירה - בהפעלת שכל ישר, בהלבנה ובהכרה?
|
|
חיה נח, יו"ר פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, מוכה בידי שוטרים בפינוי אל-עראקיב [צילום: באדיבות www.panet.co.il]
|
|
|
|
|
|
הכפר נהרס בפעם השישית [צילום: אקטיבסטילס]
|
|
|
|
|
בדרום החם
|
|
נאוה חפץ
|
|
כפר אל-עראקיב נהרס שוב * סטודנטיות יהודיות ובדואיות יצטרפו לקורס בנושא זכויות-אדם והעצמה חברתית * מלחמת מכינת נחשון
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
ביום רביעי (13.10.10), נהרס בידי פקחי מנהל מקרקעי ישראל ומאות שוטרים הכפר הבדואי אל-עראקיב - זו הפעם השישית! הכפר אל-עראקיב שוכן בין רהט לבאר-שבע. בני שבט אל-טורי חיים במקום זה מאות שנים, הם בעלי האדמות, והם רעו בהן ועיבדו אותן דורות רבים. בתחילת שנות החמישים פינה צה"ל את בני השבט, בהבטחה שמדובר רק ב"פינוי זמני". הזמני עודנו מתמשך, והאדמות נותרו שוממות וריקות. רוב התושבים התיישבו זמנית בכפר חורה. בתחילת העשור חזרו בני השבט לאדמתם באל-עראקיב, ובנו מחדש את כפרם. בבירור משפטי הפסידו הבדואים. הקרן הקיימת לישראל החלה לייער את האזור, ב"יער השגרירים". ימים ספורים לפני חודש הרמדאן הגיעו כאלפיים שוטרים ופקחי מנהל אל הכפר, והרסו אותו עד היסוד. התושבים חזרו והקימו את הכפר. המשטרה והמנהל חזרו והרסו, תושבי הכפר - בעזרת מתנדבים יהודים מהאזור - חזרו והקימו אותו, וחוזר חלילה. שלשום, לאחר ההריסה השישית, הצהיר מוכתר אל-עראקיב, שייח' סייח' אל-טורי, שתושבי הכפר נחושים בדעתם להיאחז במקום עד עולם ויחזרו ויבנו את המקום. השייח' קרא לממשלה להניח לתושבי הכפר לחיות על אדמתם בשקט, בשכנות טובה עם התושבים היהודים באזור. בהריסת הכפר הפעם הוכתה במקום חיה נח, יושבת-ראש "פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי", ונעצרה. חיה (הכותבת במגזין "על צד שמאל") פשעה פעמיים: כאשר ביקש קצין משטרה במקום לעכב אותה לחקירה, חיה ביקשה להתפנות בעזרת שוטרות שנכחו במקום - ואז היכו אותה השוטרים וגררו אותה בכוח על האדמה. כאשר ביקשה חיה מהשוטרים להראות לתושבים את צו ההריסה - היא עוכבה לחקירה במשטרת רהט. שם הבהיר קצין משטרה: "לפעמים מכות עוזרות". בינתיים שוחררה חיה "בתנאים מגבילים". ההרס הפעם נערך שלושה ימים לאחר שבכינוס ועידת הקק"ל באטלנטה, בארה"ב, דרשו ארגונים יהודים-אמריקנים מצירי הוועידה לחדול משיתוף פעולה עם ממשלת ישראל בנישול וגירוש הבדואים בנגב מאדמתם, והגישו מכתב בחתימת עשרות ארגונים מישראל ומארה"ב ובחתימת מאות ישראלים מכל שדרות הציבור (גילוי נאות: גם אני ביניהם). ההריסה החוזרת ונשנית של אל-עראקיב מזכירה לי את סיפורה של ביריה, שליד לצפת. בשנת 1945, במסגרת בהקמת ישובים בגליל בידי הפלמ"ח, הוקמה ביריה. ב-1946 עצרו הבריטים את תושבי ביריה ואסרו על מגורים בה. אלפי בני נוער ומתיישבים נענו לקריאת "ההגנה" ועלו לביריה בי"א באדר ב' תש"ו (14.3.1946). הבריטים פינו אותם בכוח והרסו שוב את היישוב, היהודים חזרו, ולאחר מספר מחזורי עלייה-הריסה, הסכימו הבריטים לאפשר לעשרים יהודים לגור במקום. האירוע נתפס כניצחון גדול של היישוב בארץ. לאחר הקמת המדינה הוקם בסמוך מושב ביריה, וב-1971 הוקם מוזיאון "מצודת ביריה". תושבי אל-עראקיב לא הצליחו להוכיח משפטית את בעלותם על הקרקע. על חלקה סמוכה ממשיך להתנהל משפט תקדימי בידי נורי אל-עוקבי, ותוצאותיו עשויים לשנות גם את דין אל-עראקיב. אך המנהל והמשטרה אינם ממתינים, כמובן. לאחרונה התרחשו שלושה תקדימים חיוביים: - דו"ח ועדת החקירה בנושא הבדואים, בראשות השופט גולדברג, המליץ להלבין כפרים בלתי חוקיים שאינם מפריעים ליישובים יהודים ולמחנות צבא. אז מדוע את אל-עראקיב חוזרים והורסים בנחישות מצמררת?
- אושרה התוכנית המטרופולינית לבאר-שבע, שהכירה בארבעה כפרים בדואים שהיו במעמד אל-עראקיב - "לא חוקיים", ונהרסו שוב ושוב: עתיר, אל-ג'רא, רחמה וסעווה. כפרים אלה הולבנו - מדוע את אל-עראקיב חוזרים והורסים בנחישות מצמררת?
- אושר חוק חוות הבודדים, ושישים חוות משפחתיות יהודיות בנגב וחווה אחת בדואית - הולבנו. מדוע את אל-עראקיב חוזרים והורסים בנחישות מצמררת?
כמי שחי בנגב, אני יכול להעיד על המתחים ביחסי היהודים והבדואים באזור. מאתיים אלף הבדואים שבנגב לא ייעלמו, ורובם רוצים להמשיך לחיות באדמותיהם. האם לא הגיע הזמן להמיר את השימוש בדחפור, באלה ובעקירה - בהפעלת שכל ישר, בהלבנה ובהכרה? |
| תאריך:
|
15/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
18/10/2010
|
|
נפתלי רז
|
|
אל-עראקיב - עקירה או הכרה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
איש עצוב
|
15/10/10 12:10
|
|
|
|
2
|
|
פלא יועץ
|
15/10/10 14:03
|
|
|
|
3
|
|
משה, עורך-דין
|
15/10/10 14:53
|
|
|
|
|
|
יוני שדה
|
15/10/10 19:50
|
|
|
|
4
|
|
איתן ק.
|
15/10/10 16:35
|
|
|
|
|
|
איש עצוב
|
15/10/10 19:47
|
|
|
|
|
|
איתן ק
|
16/10/10 07:59
|
|
|
|
|
|
איש עצוב
|
16/10/10 13:58
|
|
|
|
|
|
משה, עורך-דין
|
16/10/10 11:30
|
|
|
|
|
|
תושב הארץ
|
16/10/10 13:08
|
|
|
|
5
|
|
שונא שמולאנים
|
16/10/10 02:05
|
|
|
|
6
|
|
נפתלי רז
|
16/10/10 09:32
|
|
|
|
|
|
משה, עורך-דין
|
16/10/10 11:43
|
|
|
|
|
|
איש עצוב
|
16/10/10 14:12
|
|
|
|
|
|
יוני שדה
|
16/10/10 17:30
|
|
|
|
|
|
תאמין לי, מבין
|
16/10/10 21:10
|
|
|
|
|
|
פלא יועץ
|
19/10/10 06:01
|
|
|
|
7
|
|
אלישמע
|
16/10/10 13:37
|
|
|
|
8
|
|
רפאל1
|
17/10/10 00:07
|
|
|
|
9
|
|
צבי גלברד
|
18/10/10 11:03
|
|
כָּאן בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת הָאָבוֹת - / בְּקָרוֹב, תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת;
|
|
|
|
|
השבת הזאת היא השלישית אחרי שמחת תורה, החג בו סימנו מחזור שנתי של קריאה בתורה, ובה אנחנו קוראים על אברהם אבינו וחיים את קורותיו. בפרשה זו גם מתחיל מהלך יצירתו ועיצובו של עם ישראל, וזה כמובן עניין עיקרי עבורנו. בפרשה הראשונה קראנו על בריאת העולם וקלקולו, השחתתו בידי הנבראים עד כדי החלטה של הבורא יתברך למחוק הכל ולהתחיל מחדש. בפרשה השנייה קראנו על מחיקת העולם הישן במבול ועל התחלה של עולם חדש מצאצאיו של נח. אבל גם הפעם, כמסופר בסוף הפרשה, הם פונים לדרך בלתי רצויה, בחרו כיוון הפוך מזה שהורה להם הבורא יתברך ובכך הוכיחו כי אינם נאמנים למלא את השליחות שהועיד בורא עולם למין האנושי.
|
|
|
|
|
ההתנגדות שמעוררת הכוונה להרחיב את שטח השיפוט של העיר החרדית העתידית חריש, התנגדות בעיקר בקרב קיבוצי הסביבה והיישובים הערביים, היא ביטוי נוסף של גזענות אנטי דתית שמלווה את הציונות בכל השנים, והיא נועדה לצמצם את משקלם של שומרי התורה והמצוות ולעצב עם חדש. זה הרציונאל העומד מאחורי הדיבורים על "הסכנה הדמוגרפית החרדית".
|
|
|
|
|
פרשת השבוע, פרשת "לך לך", היא המשכה הישיר של קודמתה, פרשת "נח", המסיימת בסיפורו של אבי אברהם, תרח, שיזם את עזיבתו מאור כשדים "ללכת ארצה כנען". ברם, "נתקע" בחרן, פיזית ורוחנית. בתחילת פרשתנו, אברהם (ושרה, שהרי "הייתה שקולה לאברהם", על-פי "מדרש גם") מצווה על-ידי האל: "לך לך מארצך, וממולדתך, ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך, והיה ברכה...". מכאן אנו למדים שאברהם ושרה לא היו הראשונים שיזמו את עזיבתם מבית אבא ואימא, מארץ המולדת ומכור המחצבת "ללכת" אל יעד לא ידוע וברור. אלא, היה זה תרח אביהם שעשה זאת. ואף על-פי כן, הוא אינו זוכה להיקרא "אביה ומייסדה של האומה העברית", אלא, היו דווקא אברהם ושרה אשר "קנו את עולמם" ונכנסו לפנתיאון השמות והדמויות הנצחיות של העולם היהודי לדורותיו ונשאו בהדר ובגאון תואר נכסף זה שאף אחד מנביאי ישראל הידועים [ישעיה נ"א, ב'] "מפרגן" בגדול ומציע: "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם". ואין זאת, אלא משום שאברהם ושרה, יחד וכל אחד לחוד, חוללו את "המהפך ההיסטורי", בענווה וללא שום היסטריה, אשר שינה את פני העולם העתיק מהשקפת עולם פוליתיאיסטית, אמונה באלים רבים לאמונה מונותיאיסטית, אמונה באלוהים אחד ויחיד. אלוה גדול שמאז שברא את העולם בחוכמה מופלאה והרמונית, הוא מכוונו ומנתבו על-פי רצונו וחשקו. הם התחילו עוד בהיותם באור כשדים, המשיכו בדרכם במעלה נהר פרת, בדרך המובילה לחרן ובתוככי העיר עצמה ואף שהייתה באותם ימים "עיר של מרכז מדיני חשוב ובעיקר מרכז פולחני אלילי פגאני" וגם בהמשך נדודיהם ב"מעלה בית אל" (תרתי משמע), בנדודיהם אל ארץ כנען הלא היא ארץ ישראל.
|
|
|
|
|
כיצד מידע הפנים הורס את הבורסה  מה מוציא את החשק לנסוע ברכבת את מי מזניחה עיריית תל אביב מה לא למדו בארץ ממיקרוסופט
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
