כתבה שפרסם לפני כמה ימים העיתונאי צ'רלס לוינסון בעיתון הידוע ה "
וול סטריט ג'ורנל" מסעירה את השטחים ואת ההנהגה הפלשתינית. הכתבה תחת הכותרת "גוברת האופוזיציה נגד מחמוד עבאס" הפכה לשיחת היום של התושבים הפלשתינים...
הכתבה מתארת את תחושת אי שביעות הרצון בקרב ההנהגה הצעירה של הפת"ח מהאופן שבו מנהל מחמוד עבאס את המשא-ומתן עם ממשלת נתניהו. מבקריו של עבאס מאשימים אותו בניהול לא נכון של המשא-ומתן עם ישראל. הם טוענים שממשלת נתניהו איננה מעוניינת באמת בשלום ומובילים קו ניצי של אי חידוש המשא-ומתן עם ישראל ללא הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות.
כותב המאמר מעריך על-פי שיחותיו עם גורמים בתנועת הפת"ח בגדה כי התסכול הגובר בשורות התנועה מהמשא-ומתן עם ישראל יכול להיות מתורגם לצעד של החלפתו של המנהיג מחמוד עבאס והדחתו מתפקידיו כיו"ר הרשות הפלשתינית ויו"ר אש"ף. לטענתו בתוך תנועת הפת"ח יש גוש התומך בכך שנאצר אלקדווה יהיה יורשו של מחמוד עבאס והמנהיג הפלשתיני הבא.
אל-קדווה בן 51, הוא אחיינו של
יאסר ערפאת. הוא משמש כיום כחבר הוועדה המרכזית של תנועת הפת"ח, בעבר היה שר החוץ בממשלה הפלשתינית ונציג אש"ף באו"ם.
הגוש בתנועת הפת"ח המתנגד למדיניותו של מחמוד עבאס כולל לדברי כתב ה"וול סטריט ג'ורנל", את מחמד דחלאן, ג'בריל רג'וב ומרוואן ברגותי העצור בכלא הישראלי לאחר שהורשע בחמישה מעשי רצח של אזרחים ישראלים ונדון למאסר עולם.
נביל שעת' חבר הוועדה המרכזית של הפת"ח אמר לצ'רלס לוינסון כי עבאס נהנה היום מיותר תמיכה מבעבר ואילו כדורא פארס מקורבו של מרוואן ברגותי אמר כי עמדתו של ברגותי היא שכל מי שיירש את מחמוד עבאס חייב להיבחר על-ידי העם הפלשתיני. למרות הדברים האלה הכתבה מכה גלים בשטחים.
יו"ר הרשות הפלשתינית נכנס ללחץ בעקבות פרסום הכתבה.
מחמוד עבאס גייס לצידו את כותבי הטורים והפרשנים ואלו יצאו במתקפה נגד הכתב צ'רלס לוינסון ועיתונו ה"וול סטריט ג'ורנל". המסר שמעביר מחמוד עבאס באמצעות כתבי ופרשני החצר שלו מופנה לבכירי תנועת הפת"ח ובו קריאה להתאחד סביב מנהיגותו. הם מכחישים שיש משבר בתוך תנועת הפת"ח וטוענים שמטרת הכתבה היא לפגוע בראיס. לדבריהם מדובר בקונספירציה מסוכנת...
אנשיו של מחמוד עבאס מאשימים את הכתב צ'רלס לוינסון בגניבת דעת ובסילוף העובדות.
ומה באשר לאפשרות שנאצר אלקדווה יהיה זה שיירש את מחמוד עבאס?
אלקדווה משמש כעת בתפקיד ראש המוסד להנצחת זכרו של יאסר ערפאת. הוא אדם זהיר מאוד בכל התבטאויותיו. לדוגמא, במיוחד הוא נזהר מלהאשים את ישראל כי היא זו שהרעילה למוות את יאסר ערפאת בניגוד לבכירים פלשתינים אחרים המטיחים את ההאשמה הזו בישראל חדשות לבקרים.
למרות זהירותו המופלגת בתנועת הפת"ח לא פוסלים את האפשרות כי הוא זה שעומד מאחורי פרסום הכתבה ומקורות בתנועת הפת"ח טוענים כי יחסיו עם ההנהגה הפלשתינית הנוכחית אינם טובים. לחשדות האלה אין שום הוכחה או ביסוס.
ייתכן שבכירים אחרים בתנועה עומדים מאחורי פרסום הכתבה ושמו של אלקדווה הוזכר כיורשו של מחמוד עבאס כדי "לשרוף" אותו אצל המנהיג הפלשתיני הבכיר. כדי שהוא יצטייר כחתרן בעיניו של מחמוד עבאס.
וכמובן שאי-אפשר מבלי להאשים את ישראל. מקורביו של מחמוד עבאס טוענים כי הכתבה נועדה לשרת את האינטרסים של ישראל וכי מטרתה היא להכפיש את ההנהגה הפלשתינית. לדבריהם מדובר במלחמה פסיכולוגית של ממשלת ישראל שמטרתה להלך אימים על יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס.
האמת תתברר במשך הזמן...
ההכחשות הנמרצות של מקורביו של מחמוד עבאס וההאשמות שהם מפנים כלפי הכתב צ'רלס לוינסון וממשלת ישראל מעוררות את החשד כי יש דברים בגו. אולם מה שמדאיג יותר הוא העמדות שצ'רלס לוינסון מיחס להנהגה הצעירה של תנועת הפת"ח. מדובר בעמדות קיצוניות ולוחמניות יותר מאלה של יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס.
נראה שמי שחשב בישראל כי ההנהגה הצעירה של הפת"ח היא מתונה יותר מההנהגה הותיקה של הארגון טעה בגדול.
בקצב הזה האפשרות לשלום עם הפלשתינים הולכת ומתרחקת מאיתנו עוד יותר ויותר...