מה בין שבעה לשמונת ימי החנוכה

"כמה חנוכות הן? שבע חנוכות הן: חנוכת שמים וארץ, וחנוכת החומה וחנוכת עולי גולה, וחנוכת הכהנים - זו שאנו מדליקים, וחנוכת העולם הבא, שנאמר: "אחפש את ירושלים בנרות", וחנוכת הנשיאים וחנוכת המקדש" [פסיקתא רבתי ב'].

אם נתבונן בימי החנוכות הנזכרות כאן, נגלה שמעלת המספר שמונה יוצאת דופן.

א. חנוכת שמים וארץ - היא בת שבעה ימי הבריאה שברא הקב"ה את העולם.

ב. חנוכת החומה - בת יום אחד. "ובחנוכת חומת ירושלים ביקשו את הלווים מכל מקומותם להביאם לירושלים לעשות חנוכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתיים נבלים ובכינורות" [נחמיה, י"ב, כ"ז].

ג. חנוכת עולי הגולה - בת יום אחד. "ונשלם הבית הזה עד שלושה לחודש אדר שהיא בשנת שש למלכות דריוש המלך ועשו בני ישראל הכהנים והלווים ושאר בני הגולה חנוכת בית האלוהים הזה בשמחה והקריבו לחנוכת בית האלוהים הזה פרים" [עזרא ו', ט"ו-י"ח].

ד. חנוכת הנשיאים - בת יום אחד - החנוכה נעשתה עם כל מלאכת הקמת המשכן. "ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום, נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח" [במדבר ז', י"א]. על-אף שהיו שנים-עשר נשיאים, נקבעה החגיגה יום לכל אחד מהם.

ה. חנוכת המקדש - בימי שלמה המלך בת שבעה ימים: "ויעש שלמה בעת ההיא את החג... שבעת ימים..." [מלכים א', ח', ס"ה].

ו. חנוכת העולם הבא - המובא בדברי חז"ל אינו מוגבל לזמן מסוים, אך גם בו נזכר המספר שבע: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים" [ישעיהו ל', כ"ו].

ז. חנוכת הכהנים - חג החנוכה שאנו מציינים מדי שנה בשנה הוא בן שמונה ימים. מדוע שונה חג החנוכה מבין החגים ונחוג דווקא שמונה ימים? בהתבוננות מקיפה על החגים נגלה שחלק ממועדי השנה הם בני יום אחד בלבד. שבועות, יום כיפור וראש השנה - שמצוותו מהתורה יום אחד (ונוהגים לעשותו יומיים מסיבות היסטוריות). פסח וסוכות הם בני שבעה ימים על-אף שלחג הסוכות מתווסף יום שמיני עצרת, שהוא לכאורה יומו השמיני של חג הסוכות אך למעשה זהו חג נפרד שבו מקפידים לא לשבת בסוכה.

אם כן, חוזרת השאלה מה הטעם שחג החנוכה נקבע לשמונה ימים? יש המוצאים רמז לטעם שנאמר בספר החשמונאים ב': "ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות" [פר' י', ו']. היות שבאותה שנה לא חגגו את חג הסוכות מחמת המלחמה, השלימוהו החשמונאים בחג החנוכה. יש המוצאים רמז לטעם מדברי הגמרא במסכת תענית: "ומה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים? אלא בימי מלכות יוון נכנסו בית חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותיקנו בו כלי שרת והיו מתעסקין בו שמונה ימים" [תענית דף ט', עמ' א']. הגאונים השיבו: "מפני שהשמנים באו מחלקו של שבט אשר ומקום היה לו שנקרא תקוע, ומשם עד ירושלים מהלך ח' ימים בין הליכה וחזרה וזה שנעשה להם נס לשמונה ימים" [אוצר הגאונים שבת דף כ"א, ב'].

רבנו בחיי, שחי במאה השלוש-עשרה, העלה רעיון מקורי שבו הסבר רציונאלי: "אם תתבונן תמצא כי רוב הדברים שבמקדש היו מתגלגלין בחשבון ח'. כי הכהן הגדול היה לובש ח' בגדי כהונה חושן, אפוד ומעיל... והלווים היו משוררים בח' כלים... שמונה דברים של ריח טוב... שמונה בדים... אף הקורבנות אחר ח' ימים ככתוב 'ומיום השמיני והלאה ירצה' [ויקרא כ"ב, כ"ז]. שמונת ימי המילה, שמונה חוטין של ציצית, שמונה מחיצות לנבואה וכו'" [מדרש רבנו בחיי לחנוכה, כ"ה].

ישנם פירושים רבים לטעמי רמזי חג החנוכה שנקבע לשמונה ימים. המספר שבע היה מקובל בשעתו לחגים ולאירועים חשובים בחייו של העם היהודי במהלך הדורות, וייתכן ששמונה ימים באים להדגיש את ייחודו של חג החנוכה שנחגג לשמונה ימים. כאשר היום השמיני נקרא בשם המיוחד "זאת חנוכה" מכיוון שיום זה מכוון כנגד שמיני עצרת שלאחר שבעת ימי הסוכות, שיש בו מכל מה שיש במועדים שלפניו. הן בעניין כפרה של הימים הנוראים והן בעניין שמות החג. אף "זאת חנוכה", היום השמיני של ימי החנוכה, כולל שמחה וישועה, הלל והודאה כבכל הימים הקודמים על-מנת לעלות מחיל אל חיל.