המירוץ אחר דירת החלומות משעבד את האזרח הישראלי לבנק למשך עשרות שנים. בישראל לא נהוג לגור בדירה שכורה, ורוב הזוגות רוכשים דירה ומשלמים משכנתה רוב חייהם. אין חולקין כי רכישת דירה היא מאורע חשוב ובעל משמעות עצומה מבחינת המשאבים הפיננסיים, האישיים, הזוגיים, המשפחתיים, הנפשיים והמשפטיים שהוא מחייב.
על בניית שלל הדירות הנבנות במדינת ישראל, אמורה לפקח המדינה. למרבה הצער, היא לא עושה את תפקידה נאמנה מבחינת הפיקוח לגבי התאמת הדירות לחוקי הבנייה, לתקנות הבנייה ולתוכניות המכר. ברוב המקרים משאירה המדינה את האכיפה לעניינו הפרטי של האזרח, אשר נאלץ בצר לו להשקיע כסף וכוחות-נפש כדי לבטל ליקויי בנייה, כאלו שרשות התכנון יכלה לנטרל כבר בשלב בדיקת התוכניות, כמו גם ליקויים של אי-התאמות לתקנות ולהוראות החלות.
הקושי המוטל על כתפיו הצנומות של רוכש הדירה בכל הקשור לאכיפה פרטית של חוקי הבנייה, ושמירה על זכויותיו הנרמסות - מנוקז אל בתי המשפט. לכן עמוסים בתי המשפט בתביעות
רשלנות נגד קבלנים בגין ליקויי בנייה ואי-התאמות.
לפעמים תהיה זו הרטיבות שתתגלה לאחר עונה גשומה, לפעמים תהיה זו הצפת ביוב אשר תסב נזקים תברואתיים ורכושיים לדירתו, לפעמים תהיה זו נשירת אבני חיפוי מקירות חיצוניים, ולפעמים תהיה זו הינתקות אריחי רצפה עקב התקנה רשלנית... כך או כך, לא יהיה מנוס מהגשת תביעה בגין ליקויי בנייה וזאת לאור התכחשות הקבלן לליקויים, נקיטת סחבת איומה במטרה להתיש את הדייר (דבר שלעתים קרובות גם מצליח), ביצוע רשלני של עבודות לתיקון היוצרות נזקים נוספים, ועוד כהנה וכהנה פעולות המגדילות את נזקיו של הדייר ואת מצוקתו.
ליקויי בנייה - הורגים! לפני מספר שבועות התחשמל למוות ילד בבריכה בקריית מוצקין בשל כבל חשמל אשר לא היה מותקן כהלכה ובהתאם לתקנים המחייבים. לפני מספר חודשים נפל אל מותו מקומה גבוהה אזרח, אשר לו היה מעקה תקני לרגליו - מותו היה נמנע (אירוע מסוף ספטמבר 2009 ברחוב נורדיה 8 בחיפה). מדי יום אנו שומעים על נפילות, אסונות ופציעות, אשר לו הייתה הקפדה על תקנים וחוקים - היו נמנעים.
פטריית עובש יכולה להרוג, קצר חשמלי יכול להרוג, אבן חיפוי שנושרת מקיר יכולה להרוג, מדרגות לא תקניות יכולות להרוג... והיו דברים מעולם, עת מעדה אל מותה ברדתה במדרגות בלתי חוקיות אישה, בבניין מגוריה, ברמלה, שכונת נווה דוד (המדרגות הוגדרו בלקויות בת"א 1208/96 אוחיון ואח' נ' חממי, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט: מ' טלגם).
לקבלנים יש כוח רב בהיותם עתירי ממון ונכסים, משומנים ביועצים, בכלכלנים, במהנדסים ובמשפטנים; מדי יום משכללים הם את טכניקות הנגישה בזכויות הדייר, לו הם מכרו דירה פגומה ולקויה; ככל שירבה להתלונן על ליקויים בדירתו, כך תלך ותגבר ההתעמרות בו.
שימוש לרעה בהליכי משפט היא אחת הדרכים בה נוקטים קבלנים כדי להלך אימים על הדייר הקטן, במטרה לרפות את ידיו ולגרום לו, בסופו של יום, לוותר על זכויותיו שבדין - לחיות בדירה נטולת פגמים ובעיות.
באמצעות הגשת תביעות של קבלנים נגד דיירים, תביעות מופרכות, קטנוניות, מוגזמות, מנופחות וחסרות בסיס, על סכומים של מאות אלפי שקלים בגין "לשון הרע” (לכאורה), בגין "הפרת הסכם” (לכאורה), בגין חוב שנוצר עקב איחור באחד התשלומים (לכאורה), בגין הפרה יסודית של הסכם (לכאורה), פיגורים, ריביות, הצמדות... (הכל לכאורה)... גוררים קבלנים את הדייר לבית המשפט, שם עליו להתגונן בפני תביעות מופרכות.
כך למשל הוגשו לאחרונה על-ידי חברת שיכון עובדים בע"מ (שיכון ובינוי) שלוש תביעות שונות נגד שלושה דיירים ונגד המהנדסים אשר נתנו להם חוות-דעת על ליקויי הבנייה הקיימים בדירותיהם - הכל במטרה לשבש הליכי משפט ולאותת לדיירים אחרים שלא יפנו גם הם בתביעות נגד החברה הקבלנית.
טוב החליט בית המשפט כאשר מנע מתביעה מופרכת זו לבוא בשעריו. כלה ונחרצה הייתה עימו לסלק התביעה על הסף ולא לבררה מהטעם שהוא ראה בה תביעה חסרת תום לב, תביעה הפוגעת בזכויות יסוד של האזרח להגיש תביעות ולעמוד על זכויותיו, העושה שימוש לרעה בהליכי משפט תוך בזבוז זמנו של בית המשפט. להלן ציטוט מפסק הדין:
- "4. הגשת תביעות מן הסוג הזה פוגעת בזכות הגישה לערכאות אשר כפי שציין כבוד השופט חשין, בפס"ד ארפל הינה זכות יסוד שמעמדה מורם במקצת מזכויות יסוד נוספות שכן היא מהווה תנאי לשמירה עליהן.
5. הגשת תביעות מן הסוג הזה, מהווה לטעמי עשיית שימוש לרעה בהליך משפטי. דומני כי יש ממש בטענת הנתבעים ולפיה עצם העובדה שהוגשו שלוש תביעות נפרדות, באותו יום, כנגד אותם תובעים בתביעת ליקויי בנייה אחת, אשר קיבלו מן המומחה מטעמם חוות דעת אחת, היא כשלעצמה מחדדת את חוסר תום הלב שבהגשת התביעות.
6. גם טעמים של מדיניות משפטית, תומכים בסילוק זה על הסף שכן הן מכבירות עומס שלא לצורך על המערכת העמוסה לעייפה ממילא.”
בהתאם לאמור לעיל, פסק בית המשפט הוצאות ראויות על התובעת, אשר ביטאו את מורת רוחו מעצם הגשת התביעה וההתעקשות על ניהולה (ראה תא"מ 15937-04-10 שיכון עובדים ואח' נ' בן עזרא ואח', פורסם במאגר נבו).
להבהיר, בתיק זה הוגשה תביעה נגד שלושה דיירים כחלק מאסטרטגיה שנועדה "להעניש" אותם על שהגישו תביעה נגד החברות הקבלניות האחראיות על הליקויים בדירותיהם. בכך ניסו הנתבעות למנוע מדיירים אחרים באותו פרויקט מגורים ("חלומות זכרון יעקב") מלהגיש גם הם תביעות בגין ליקויי בנייה, ולאותת לאחרים שייזהרו - אחרת, יהא גורלם כשל גורל הדיירים שכבר הגישו תביעות...
לא רק על הרתעת דיירים פוטנציאליים אחרים חשבו החברות הקבלניות, שכן תקוותן הייתה להלך אימים גם על מומחי דיירים - לבל יתנו חוות-דעת המתעדות ליקויי בנייה הקיימים בדירות - דבר שיעמיד אותם גם אותם בסיכון להיתבע.
בית המשפט אמר את דברו באופן צלול וברור, תוך הסתמכות על דבריו של השופט מ' נאמן בתביעה דומה, נאמן בת"א 262/92 (המרצה 1445/92) שמעון צח נ' הדר טבריה בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה (פורסם במאגר נבו) - להלן ציטוט:
- " זאת ועוד; תביעה מסוג זה יש בה כדי להרתיע עורכי דין מלייצג לקוחות ומומחים מליתן חוות דעת וגם בכך משובשים הלכי משפט".
אלא שבסופו של יום, בית המשפט פסל על הסף את תביעות הקבלנים נגד הדיירים - ובכך הדיירים האחרים השתחררו מהאיום שבהגשת תביעות נגדם, והאזרח חופשי לעמוד ולמצות זכויותיו בכל דרך חוקית.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
