אריאל איננה יורדת מן הכותרות והחלטנו לנסוע לראות איך היא נראית. "היית פעם באריאל?", שאלתי את הנכד. "כן", השיב וציחקק. "כשהייתי בקבוצת כדורסל ילדים, נסענו לשחק גם באריאל. כל מה שאני זוכר זה שלט 'ברוכים הבאים למדינת ישראל', שראינו בכניסה לעיר".
כשהגענו לאריאל, ליד מחסום הכניסה הנטוש בכניסה לעיר, הסתכלתי על כל השלטים. ראיתי שלטי הכוונה לעירייה, למרכז, למכללת אריאל ועוד. את השלט "ברוכים הבאים למדינת ישראל" - לא ראיתי. האם תושבי אריאל החליטו שאין עוד צורך להעיד על כך?
העיר הוקמה בשנת 1978 ושמה נלקח מהפסוק "הוי אריאל אריאל קריית חנה דוד ספו על שנה חגים ינקפו..." [ישעיהו כ"ט, א'] והוא שם נרדף לירושלים ולבית המקדש. ביולי האחרון נספרה אוכלוסיית אריאל - 18,345 תושבים.
כביש רחב ונוח, כביש 5, מוביל מזרחה מצומת מורשה עד "בירת השומרון". כביש ארבעה נתיבים רחב, שבשעת בוקר לא הייתה עליו תנועה רבה. מגיעים למחסום-מעבר וחייל משועמם מציץ אל הרכב. המחסום מורם ואנחנו בשטחים. לא כל יום אנחנו בשטחים. הכביש הנוח ממשיך, מפתה לנסוע במהירות תלת-ספרתית.
משני צידי הדרך גדרות. לעתים, קרובות לכביש ולעתים צריך לאמץ את העיניים כדי לראות שאנחנו נוסעים בתוך מתחם סגור. על הגבעות מסביב נראים כפרים, וצריחי המסגדים מסמנים שאלה כפרים ערביים. אין לטעות - אנחנו במובלעת בתוך השטחים.
אחרי שעוברים את הכניסה לעיר, יש עוד דרך ארוכה לנסוע עד שערי העיר עצמה. הדרך אל העיר סלולה מחדש, אבני שפה מסומנות בצבע תוחמות את הכביש. במרכזו, נמשך אי-תנועה לאורך מאות מטרים וכולו שיחים גזומים היטב. קבוצת פועלים באפודים צהובים עוסקים בטיפוח השיחים או בניקוי הדרך. התוצאה - הרבה יותר נקייה ומטופחת מן הממוצע הישראלי.
כאשר נכנסים לעיר, המראה אינו שונה: נקי ומטופח. רחובות רחבים מתפתלים בינות לבתים בני שלוש קומות או קוטג'ים והנוף שלהם אחיד: ירוק, ירוק, ירוק. לא ראינו חצרות יבשות, ללא עצים ושיחים, והכל גזום, נקי, מיושר.
גם במרכז המסחרי שליד העירייה, בינות לחנויות הקטנות ובתי הקפה הנעימים - שיחים ועצים. מישהו דואג להשקות אותם, לגזום ולסדר.
מי שחיפש איכות חיים, לא טעה. איכות חיים כוללת גם תרבות, ואנחנו פנינו לראות נושא המהומה: היכל התרבות של אריאל. הבניין היפה צמוד למתנ"ס, ועל עמודי הבניין תלויות עדיין כרזות של ההצגה "פיאף"
1, שפתחה רשמית את ההיכל. "כל הכרטיסים נמכרו" - מודבקים פתקים גדולים על הכרזות.
כדי להיכנס להיכל, פתחו לנו דלת במסדרון המתנ"ס. פועלים עוסקים עדיין בעבודות השלמה אחרונות, אבל המקום מרווח ומרשים. גרם מדרגות מתעקל אל הכניסה לאולם, שבו 530 מקומות ובמה גדולה, פתוחה, כיאות להיכל תרבות.
לפי המודעות, המתנ"ס פעיל מאוד ונראה שגם היכל התרבות לא יעמוד שומם.
הוויכוח לא מתנהל כאן. הוא מתקיים בתל אביב. תושבי אריאל חיים בין הגדרות. להם זה לא מפריע.
