ויכוח נושן הוא בשאלה, האם יש לציבור עניין בחייהם הפרטיים של נבחריו. ונא לא לערבב בין עניין מלשון "מעניין" לבין עניין מלשון "אינטרס". בנוגע לראשון שביניהם, בכלל אין ויכוח: הציבור מתעניין, וראו את כמות הידיעות הצהובות-למחצה והצהובות-לגמרי האופפות נשיאים, ראשי ממשלה ושרים בכל העולם. לעומת זאת, בנוגע לשני - הדעות אכן חלוקות.
יש האומרים: הציבור בחר את פלוני לראשות הממשלה או לנשיאות, ומה שקורה מחוץ ללשכתו - נוגע לו ולמשפחתו. ויש הטוענים: אם מה שקורה בחיים הפרטיים משליך על התפקוד הציבורי - הרי שלציבור יש זכות לדעת זאת. טענה נוספת של המצדדים בגישה השנייה היא: אם פלוני אינו נאמן לאשתו, כלומר הוא משקר לה ולמשפחתנו, מי לידנו יתקע שלא ישקר לנו?
הגילויים ב-News1 על מערכות היחסים שניהלו
אילן פרנקו וחגי פלג עם המתלוננת נגד אורי בר-לב, מחזקות מאוד את התומכים בחשיפה ציבורית של החיים הפרטיים. חומרתם היא בכך, שיש בהם לא רק עירוב פסול ומסוכן של קשרים אישיים עם תפקידים ציבוריים, אלא גם בכך שהם חושפות רמת מוסר בעייתית (שלא לומר יותר מזה) מצד כמה מן המופקדים על ביטחוננו וחיינו.
אולי תגידו שאני שמרן ומיושן, אבל אני רוצה שבראש המדינה שלי יעמדו אנשים ישרים - וזה כולל גם את חדר המיטות שלהם. אם קצין משטרה בכיר מסוגל לבגוד באשתו, משהו שורשי פגום במוסר שלו. כנ"ל לגבי מנכ"ל המשרד לביטחון פנים. ואם משהו שורשי פגום במוסר שלהם, כיצד הם יכולים לעמוד בראש מערכות האמונות בין היתר על שמירת המוסר הציבורי?
כאמור, בפרשה הנוכחית המצב חמור עוד יותר, משום שלכאורה - הקשרים האינטימיים הפסולים, הביאו גם למעורבות של אותה אישה (שגם רמתה המוסרית נראית מפוקפקת) באחד המינויים החשובים והרגישים ביותר בישראל: מפכ"ל המשטרה. יש לזכור, שבישראל המפכ"ל אחראי לא "רק" על ביטחון הפנים והמלחמה בפשע, אלא נושא גם בחלק מן האחריות למניעת פיגועים ולמלחמה בטרור. האם ניתן בכלל להעלות על הדעת שאיושו של תפקיד זה יושפע משיקולים של קשרי מין?
את ג'קי מצא העמידו לדין בטענה שאנשי עסקים בחשו במינויו והוא נתן להם תמורה. האישום הזה, שלי אישית נראה מופרך מהרגע הראשון, נראה עכשיו גם מגוחך לחלוטין. מסתבר לכאורה שבראש אותה משטרה שחקרה את מצא וחיסלה את הקריירה שלו, עומדים אנשים המסוגלים לבחוש במינויים לא פחות חשובים, ולעשות זאת לא על-פי הראש אלא על-פי חלק נמוך יותר בגופם.
פרשת בר-לב/פרנקו/פלג (בחרו את הנראה לכם) נראית לכאורה כחמורה ביותר שידעה משטרת ישראל, שבעברה כבר לא מעט פרשות חמורות. מדובר כאן בשחיתות הנחותה והנלוזה ביותר. אפילו קבלת שוחד פחות גרועה מהמצב בו רומנים ויחסי מין משפיעים על מינוי המפכ"ל. אם החשדות יאומתו, יהיה צריך לזרוק הביתה את כל הצמרת, שיצרה את הביצה בתוכה מקננים יתושי המלריה הללו.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
