בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
ירדו מן הפסים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
רכבת המחדלים
|
היעדרו של מטף לכיבוי אש, אדישותו של צוות העובדים בקרונות הרכבת, וחסרונו המצמרר של צוות לטיפול באירוע-כוויות, לו היה מתרחש - רק מעידים שעדיין לא נלמד הלקח הנדרש מאסון השריפה בכרמל
|
גם אחרי אסון הכרמל, לא למדה עדיין ישראל לכבות שריפות. תזכורת בוערת לכך הגיעה אתמול (ג', 28.12.10) עם האש הבלתי-צפויה שאחזה בקרונות רכבת הנוסעים מצפון לדרום. ושוב, למרבה הצער, ממשיכה המדינה להיטלטל בין מחדל למחדל. ממש כמו בשריפה בכרמל נעדר גם הפעם הציוד הנדרש לכיבויה, רק שאת היעדרו של מסוק הכיבוי מילא אתמול סתם מטף, שאילו רק היה בשטח, ניתן היה לכבות בו את האש כהרף עין. בהבדל מאסון השריפה בכרמל, לא היו הפעם, בדרך נס, קורבנות בנפש, אלא פצועים בלבד. הכל בזכותה של נוסעת, שלחצה על מנגנון העצירה ובזכותו של לוחם מג"ב, שירה על החלונות, כדי לאפשר את הימלטותם של הנוסעים ממלכודות האש והעשן.
|
|
אריה אלדד. חש מתוסכל
|
|
|
אם לא היה די בהיעדרו של ציוד הכיבוי הנדרש, התברר גם שאין בנמצא צוות לטיפול באירוע-כוויות המוני, לו היה, חלילה, מתרחש. נאמנים עלינו דבריו של ח"כ-פרופ' אריה אלדד, רופא פלסטיקאי, שכיהן בעבר כמנהל מחלקת הכוויות בבית החולים "הדסה" בירושלים. פרופ' אלדד חש עצמו מתוסכל לנוכח תרחיש אפשרי של אסון עם נפגעי כוויות חמורות. לו היה מתרחש אסון שכזה אתמול, עלולה הייתה, לדבריו, התמותה מכוויות להגיע לשיעור מירבי, מה גם שתמותה שכזו היא בארץ כפולה מזו שבמרכזי הכוויות בארה"ב. אבל, את האש מלבה גם האדישות. זו של צוות הרכבת, שניצבו אימפוטנטים, שעה שהנוסעים נלכדו בלהבות שאחזו בקרונות. איש מצוות העובדים לא מצא לנחוץ לפתוח את הדלתות, או לפחות להנחות את הנוסעים כיצד היו אמורים לנהוג. אלא שגם בימים כתיקונם - רכבת-ישראל היא מחדל אחד גדול. הצפיפות בקרונותיה היא בלתי-נסבלת ולא אחת נאלצים נוסעיה, בהיעדר מקום-ישיבה, לעמוד לכל אורך הדרך. שירותיה הזוחלים גורמים לכך שנוסעים רבים מגיעים באיחור רב למחוז-חפצם. בהיעדר רכבת לירושלים, לאילת, ועכשיו גם לדרום הארץ, אולי הגיע הזמן לוותר בכלל על שירותיה ולחזור אל שירותי הדיליז'אנס. שיר הילדים המיתולוגי, "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת", נותר עכשיו רק כאנכרוניזם.
|
|
תאריך:
|
29/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
29/12/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
humanape
|
29/12/10 14:19
|
|
נשירת שיער, השמנה, עור מחוספס, שחור מסביב העיניים - בעיות אלו מציקות כיום לרבים.
|
|
|
זכותו של אדם לצוות מה ייעשה עם רכושו לאחר פטירתו היא זכות בסיסית, והכלל - "מצווה לקיים דברי המת" הוא כלל יסוד בדיני הצוואות המצוטט בפסקי דין רבים מספור.
|
|
|
עך-פי הערכת אמיר כרמי, מנהל מחלקת התמיכה של חברת קומסקיור נציגת ESET בישראל, סמארטפונים, iphone ו-ipad יהפכו למטרות עיקריות להאקרים ופושעים אינטרנטיים.
|
|
|
גילוי נאות, למען התרת ספקות והסרתם: אני לא מכיר אישית את שר התחבורה ישראל כ"ץ. סביר להניח כי הוא לא יודע מי אני, ספק אם שמע את שמי מימיו. אני לא חבר מרכז הליכוד. אבהיר ואחדד – אני לא חבר תנועת הליכוד. מעולם לא הצבעתי בעבורה בבחירות.
|
|
|
מדינת ישראל חולה במחלה אנושה, אולי אפילו סופנית. הנזק שגורמות אלפי גרורות המחלה הזאת אין לו שיעור ואין טעם לטפל בגרורות הללו לפני שמטפלים בגורם המחלה, שהוא החוק הישראלי. החוק נועד למנוע נזקים לפרט ולחברה, אבל החוק אינו יכול לכלול את כל האיסורים המתחייבים בחברה מתוקנת. יש פעילויות אסורות בתכלית גם אם אין החוק אוסר עליהן בפירוש. בחוק שלנו אין רק פרצות שצריך להשתחל דרכן ולהכשיר שרצים טמאים, יש לנו ברוך השם דרכי-מלכים סלולות לכל נבל לעשות צחוק מכל סעיפי החוק.
|
|
|
|