|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לסיום שנת 2010, נבחן את איומי מדינות ערב ● מתברר שבניגוד לתודעה הישראלית, מדינות ערב יציבות, ומדיניותן איננה מכוונת להשמדת מדינת ישראל ● הן הציעו את יוזמת השלום הערבית, וממשלותינו אפילו לא דנו בכך
|
|
הסכם אוסלו. הניסיון האסטרטגי ההיסטורי של רבין ופרס להפוך את הסכסוך למהפכה [לע"מ]
|
|
|
|
|
מימים ימימה נהוג שב"ימי שנה" מגיע זמן של חשבונות-נפש ציבוריים על ביטחון, חברה, כלכלה וכיוצא בזה דברים עליונים לחשיבות. נקיים את המנהג, ובסיום 2010 נבחן דברים. ואפתח ב איומי מדינות ערב. שני דברים ממלאים את התודעה של הישראלים: - האחד הוא שאי-אפשר לסמוך על מדינות ערב משום אי-היציבות הפוליטית.
- השני הוא שכל מה שהם רוצים זה לחסל את המדינה הישראלית.
אפשר לבחון את האמונות האלה באמות-מידה היסטוריות, תרבותיות, דתיות וכדומה. אך אלה לא רלוונטיות. לכל עם ולכל מגזר חברתי יש מאוויים תרבותיים, אמוניים והיסטוריים, שעל אף עוצם חוויותיהם אינם מעשיים ביחסים בין מדינות. רק אמות-מידה מדיניות רלוונטיות בין מדינות. כנגד האמירה הרווחת אצלנו שאין לסמוך על יציבותן של המדינות הערביות הסובבות אותנו, ראוי לבחון האם הן יציבות: כמה שנים מולך המלך חסאן במרוקו; כמה שנים מתקיים השלטון באלג'יר, בטוניסיה, בלוב, במצרים, בסעודיה, בירדן, בסוריה. אצלנו, באותה תקופה, התחלפו הרבה ממשלות. כלומר, כשמצלמים את התקופה הארוכה, מתברר כי הן יציבות. ומיד נצמדת השאלה השנייה: האם הם רוצים להשמיד? ברובד המאוויים, ודאי שרובם רוצים שתיעלם ישראל. אבל השאלה איננה זאת. גם בישראל יש רבים שמאווייהם דומים, אך במהופך. השאלה היא האם מדינות ערביות, במדיניותן הריאלית, היומיומית, מכוונות אל השמדת ישראל. אין אף מדינה ערבית שמפתחת היום מדיניות פעילה כזאת. כל ממשלות ערב הבינו והפנימו שאי-אפשר יהיה להשמיד בלי להישמד. יש צה"ל, יש דימונה. את זה ניסה סאדאת להסביר לנו כשבא לירושלים, ואנחנו - לכודים בתעלות ללא אנטנות - לא קלטנו. נשארנו עם קיבעונות וחרדות יהודיים. במובנים אסטרטגיים, אין היום אף מדינה ערבית שמאיימת על ישראל. רק סוריה, אם תתייאש מסיכוי לקבל את הגולן, תיאלץ להפעיל "מלחמת זעזוע" שתניע את העולם והמעצמות לאלץ את ישראל לפשרה. והמעצמה תיענה, כמו שנענתה אחרי זעזוע מלחמת יום הכיפורים. כי ישראל תהיה - בעיני העולם - זאת שבהתעקשותה מתערערת יציבות אזורית. זאת תהיה חזרה על האסטרטגיה של מלחמת יום הכיפורים, שבעקבותיה נאלצה ישראל לוותר על סיני, על אף שניצחה במלחמה. |
|
הטרגדיה היא שממשלת ישראל שסועה מכדי להעלות את השאלה האסטרטגית הרלוונטית: אם דבריי אינם נכונים, והמדינות הערביות חורשות מדיניות לחיסול ישראל, הרי אין אינטרס אמיתי, ולא תכסיסי, לשחק בשלום. אבל אם הדברים נכונים, מה אפשר לחולל מהם? אפשר לחולל קואליציה אזורית. העולם הערבי מתפתל מזה דורות במאבק בין האיסלאם הפונדמנטלי והערביות בתבניותיה ההיסטוריות, לבין הכוחות המושכים אל העולם המודרני. הצבא והשלטון במדינות השכנות לנו הם מכוחותיה של המגמה המודרנית, הפתוחה יותר. האיסלאם הפונדמנטליסטי מנהל כנגדם מלחמת קודש, בראשות אירן השיעית, והוא מסוכן להם יותר מישראל. מזווית זאת, אירן האייתולית הביאה לנו מתנה - הבהלה של שליטי המדינות הסובבות אותנו מהם. אוסלו היה הניסיון האסטרטגי ההיסטורי של רבין ופרס להפוך את הסכסוך הזה למהפכה, לניצחון מדיני ורעיוני של הציונות: להגשים, אחרי מאה שנים, את הנירמול של הקיום היהודי במדינתו הריבונית. ממשלות הימין (והיו גם ממשלות "העבודה" שבפועל היו ימניות) החזירו אותנו לתעלות המושגיות: מתכחשים לדברים הברורים של סאדאת, חוסיין, מובארק, ערפאת בשעתו, ובוודאי אבו-מאזן. דברים שלפני שמונה שנים תורגמו ליוזמת השלום של הליגה הערבית. 22 המדינות הערביות סברו שזו הצעה ששווה לישראל לשלם עבורה בוויתור על השטחים. האם יכולה להיות תוכנית אסטרטגית יותר טובה להתייצב נגד אירן, שאולי חס וחלילה תתקרב או תגיע לאופציה גרעינית? לא חייבים לקבל כלשונה את יוזמת השלום הערבית, אבל ממשלות ישראל לא קיימו אף לא דיון אחד בהצעה. לישראל יש במקום אסטרטגיה - מתנחלים.
|
|
| תאריך:
|
30/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
30/12/2010
|
|
צבי כסה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ע. הנביא
|
30/12/10 15:56
|
|
|
|
|
|
אילנית
|
1/01/11 13:37
|
|
|
|
|
|
ע. הנביא
|
1/01/11 16:47
|
|
|
|
|
|
ע. הנביא
|
1/01/11 17:15
|
|
|
|
2
|
|
אבי גיא
|
30/12/10 19:33
|
|
|
|
3
|
|
אזרח שחיי פה
|
31/12/10 10:44
|
|
|
|
4
|
|
מהפך 77
|
1/01/11 12:37
|
|
|
|
5
|
|
חוסני מובארק
|
29/01/11 21:35
|
|
למשרד הפנים יש מכשיר נפלא לחינוך מחדש של ראשי רשויות מקומיות שחרגו מנהלים ועשו בכספי הציבור כבתוך שלהם. קוראים לזה "חיוב אישי". מינית מקורב לא ראוי למשרה שאינה ממש נחוצה? אין בעיה. תשלם על כך מכיסך.
|
|
|
|
|
שלל עצות לניקוי ותחזקות שטיחים:
|
|
|
|
|
בספר המדע מתוך היד החזקה הלכות עבודה זרה, מתאר הרמב"ם את אברהם אבינו מהלך בתקופתו בין עובדי האלילים שאפפוהו מכל עבר, בוחן בשכליות את ההוויה, ומגיע למסקנה שכלית המובילה אותו לאמונה דתית בדבר קיום האלוהים אשר רק אותו ראוי לעבוד.
|
|
|
|
|
הרעיון שהציע העיתונאי ירון לונדון, שלפיו ישראל תהפוך את גלעד שליט מ"בן ערובה לערב" בכך שתוציא להורג את מנהיגי החמאס בזה אחר זה, ולצמצם באופן קבוע את מספר האסירים שישוחררו בעסקה, הוגדר על-ידי ראש הממשלה נתניהו כ"מעניין". לונדון הציע בעבר גם לירות ישירות אל מוקדי שיגור הטילים מעזה. ההצעות של ירון לונדון באות מהבטן וספק אם הן ישימות כלל; לישראל אין את הפריבילגיה המוסרית לירות ישירות אל מוקדי אוכלוסיה אזרחית, וגם חיסול מנהיגי החמאס איננו פתרון. המעניין בהצעות של לונדון אינן תוכנן אלא שני מאפיינים מרכזיים שלהן: האחד, היכולת להציע הצעות בלתי-ישימות ששום ממשלה אחראית איננה יכולה להוציא מן הכוח אל הפועל; האחר, המנטאליות הסמי-אוטופיסטית אשר מאפיינת אנשים שעדיין מגדירים עצמם כשייכים למחנה השמאל הישראלי בהצעת פתרונות מהירים וחד-משמעיים לבעיות מורכבות.
|
|
|
|
|
ב-9 לינואר 2011 הקהילה הבינלאומית תהיה עדה לאירוע היסטורי: לאחר שנים של מלחמות אזרחים חוזרות ונשנות והסכמי שלום כושלים, באזור דרום סודן ייערך משאל עם שבו תושביו האפריקנים, בעלי האוריינטציה הנוצרית-אנימיסטית, יקבעו לראשונה בחייהם את עתידם המדיני. לרשותם עומדות 2 אפשרויות: בחירה בעצמאות מלאה, או באיחוד פדרטיבי עם צפון המדינה, בעל האוריינטציה הערבית-איסלאמית.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
